שכיחות הדמנציה ממשיכה לעלות בעולם: ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי מספר הלוקים בדמנציה עומד לעלות בשיעור של 40 אחוזים, מ-55 מיליון כיום ל-78 מיליון בתוך כעשר שנים.
דמנציה היא הפרעה נוירולוגית שגורמת לאובדן הזיכרון, ועלותה למערכות הבריאות ברחבי העולם מוערכת בכ-1.3 טריליון דולרים בשנה. הדמנציה עלולה להיגרם כתוצאה משבץ מוחי, פגיעות מוחיות אחרות, או מחלת האלצהיימר. עם הזדקנות האוכלוסייה, מספר החולים צפוי כאמור לעלות ל-78 מיליון עד שנת 2030, ול-139 מיליון עד שנת 2050.
כיום, רק לאחת מכל ארבע מדינות בעולם קיימת מדיניות לאומית לתמיכה בחולי דמנציה ובני משפחותיהם, מה שהוביל את הארגון לקרוא לממשלות לפעול בנושא. "דמנציה גוזלת ממיליוני אנשים את זכרונותיהם, את עצמאותם ואת כבודם, אך היא גם גוזלת מכולנו את האנשים שאנו מכירים ואוהבים", אמר טדרוס אדהנום גבריזוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, "העולם נכשל בטיפול באנשים עם דמנציה, וזה פוגע בכולנו", הוסיף. שרי הבריאות הסכימו בשנת 2015 על תוכנית פעולה גלובלית, הכוללת אבחון מוקדם ומתן טיפול, עד שנת 2025.
קראו עוד:
"דמנציה היא באמת מקור לדאגה לבריאות הציבור העולמית ולא רק במדינות בעלות הכנסה גבוהה. למעשה, למעלה מ-60% מהאנשים עם דמנציה חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית", אומרת קתרין סהר, מומחית במחלקה לבריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי.
"דמנציה גוזלת ממיליוני אנשים את זכרונותיהם, את עצמאותם ואת כבודם, אך היא גם גוזלת מכולנו את האנשים שאנו מכירים ואוהבים"
התרופות, מוצרי ההיגיינה והתאמות הבית לחולי דמנציה נגישים יותר במדינות עשירות, נכתב בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, שציין עוד כי התפתחות דמנציה אינה תמיד בלתי נמנעת וכי ניתן להפחית כמה מגורמי סיכון על ידי שליטה ביתר לחץ דם, סוכרת, דיאטה, דיכאון ושימוש באלכוהול וטבק.
דמנציה: מפיזור דעת ושכחה ועד לאובדן העצמאות ומוות
דמנציה מתבטאת, כאמור, באיבוד זכרון, חוסר יכולת לתפקד, עד אובדן העצמאות ובסופו של דבר מוות. היא נגרמת במרבית המקרים בשל שבץ מוחי או עקב מחלת האלצהיימר ומתבטאת בהרס הדרגתי של תאי מוח הגורם להידרדרות בתפקודי החשיבה ולירידה ביכולות הזיכרון, הריכוז, הלמידה ותפקודי השפה.
לרוב, בשלב הראשון של המחלה מדווחים המטופלים או קרוביהם על ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, כמו קושי לזכור פגישות ואירועים, נטייה לחזור על אמירות ועל שאלות, פיזור דעת, קושי לשלוף שמות של אנשים או של מקומות. בהמשך נראה גם קושי בשליפת מילים וצמצום שפתי. קשיים בהתמצאות במרחב יכולים להופיע גם הם בשלבים מוקדמים של המחלה, בעיקר במקומות פחות מוכרים לחולה.
תחילת המחלה יכולה להתאפיין גם בשינויים במצב הרוח עם נטייה לדכדוך ואף לדיכאון, מצבי חרדה, שינוי באישיות ובהתנהגות וירידה בכישורים חברתיים. בשלבים המתקדמים יש פגיעה בכל התפקודים המוחיים (חשיבה, תקשורת ותנועה), והלוקים בה נדרשים לעזרה, ליווי והשגחה בכל תפקודי היומיום, כגון רחצה, לבוש, אכילה וניידות. בשלב זה יכולות להופיע גם הפרעות התנהגות קשות כמו חשדנות, מחשבות שווא, הזיות, הפרעות שינה, שוטטות ועוד.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. עם התקדמות המחלה ופגיעה ביכולת החשיבה, בולטת הירידה ביכולת ניהול תפקודים מורכבים ופעילויות של חיי היומיום. בשלב זה ישנו צמצום של הפעילות היומיומית והחברתית והחולה מגלה פחות עניין בסביבה ואף אפתיה.
בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג ומחייב הערכה מקיפה הכוללת סקירת ההיסטוריה הרפואית, תיאור מלא של התסמינים, הערכה קוגניטיבית ותפקודית ובדיקות עזר (הדמיה, בדיקות דם וכדומה). הרופא בוחן את מידת הפגיעה בזיכרון ומעריך את יכולת הנבדק לבצע פעילויות יומיומיות, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים, איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, ואיבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר.
