לפני 53 שנה נולדו התאומים יוסי וגיל עזארי. מאז פחות או יותר הם רצים יחד, פשוטו כמשמעו. צמד התאומים הזהים לא נפרדים גם כיום ועוסקים יחד באותו מקצוע כבעלי חברות שיפוצים, אך אולי מה שמפתיע יותר מכל הוא החיבה העזה שהשניים רוחשים לריצה ולכושר בכלל. תחרויות ריצה, מרתונים ואולטרה מרתונים – בשנים האחרונות אלפי קילומטרים עברו תחת רגליהם בעוד הם עושים דרכם אל קו הסיום הבא. אם נתקלתם בשניים במהלך אימון, הכול אצלכם בסדר, אתם ממש לא רואים כפול.
כתבות נוספות:
"ההתמכרות שלי לריצה התחילה במילואים", אומר גילי עזארי, "לקחתי נעלי התעמלות ושילבתי אימונים בזמן החופשי שלי. 2 ק"מ פה, 3 ק"מ שם. לאט-לאט התחלתי לאהוב את זה. הספקתי לעשות כמה מרתונים וחצאי מרתונים, ולאחר 5 שנים אחי יוסי הצטרף אליי. מאז אנחנו ביחד בכל הדברים האלה".
"אני התחלתי עם הריצה מהקטע הבריאותי, על מנת לשמור על המשקל", מוסיף יוסי, "במשפחה שלנו יש סוכרת והספורט עוזר במניעה. בכלל, פעילות גופנית תורמת הרבה לבריאות. התחלתי מדברים פשוטים של היום-יום, הליכות בערב וכו', ולאט-לאט זה נכנס יותר ויותר לחיים שלי. תוך שנתיים כבר עשיתי את המרתון הראשון".
המרתון ההוא כבר מזמן זיכרון ישן. בשנים האחרונות השניים הספיקו לעבור יחד אתגרים בהרבה יותר קשים. "יש לנו הרבה שנים של ניסיון, גם במרתונים וגם באולטרה מרתונים", מוסיף גיל, "עשינו מרוצים של 100 ו-166 ק"מ. השתתפנו במרתונים בברלין ובוינה, ובסופו של דבר עברנו לטריאתלון".
מה גרם לכם להתאהב ככה בספורט?
יוסי: "ספורט ממכר, אבל מעבר לזה, זו פעילות שמשחררת אותך מלחצי היום-יום, פעילות שמכניסה אותך לפרופורציות. אתה לוקח את החיים בצורה יותר מאוזנת. כמובן שצריך להתאמן בצורה הנכונה. אנחנו משלבים את הספורט בחיים שלנו באופן כזה שהוא לא מפריע לחיי היום-יום. יותר חשוב לנו לשמור על הבריאות מאשר להגיע להישגים".
המטרה הבאה: תחרות איש הברזל בישראל
בשנה האחרונה השניים מתאמנים נמרצות לקראת המטרה הגדולה הבאה. ביום שישי השבוע יתחרה צמד האחים בפעם הראשונה בתחרות הספורט המאתגרת והמפרכת ביותר בעולם - תחרות איש הברזל, שהולכת להתקיים בטבריה, ביוזמת משרד התרבות והספורט, איש העסקים והפילנתרופ סילבן אדמס וקבוצת קומטק, בשיתוף עם עיריית טבריה, המועצה האזורית עמק הירדן ואיגוד הטריאתלון.
השניים יצטרפו ללמעלה מ-2,500 מתחרים, בהם 800 איש מרחבי העולם. בין השאר, יגיעו לכאן מתחרים ממרוקו, איחוד האמירויות ומדינות שכנות נוספות. זוהי למעשה הפעם הראשונה שתחרות איש ברזל מלאה נערכת במזרח התיכון, ובה יוענקו 75 מקומות לאליפות העולם שתתקיים ב-2023 בקונה, הוואי.
"כבר בגיל 50 רציתי לעשות את התחרות ולא הסתדר אז עשיתי ריצות אולטרה מרתון במקום", אומר יוסי, "כשהתחרות הגיעה לישראל הבנו שזה הזמן. אנחנו כל כמה שנים משנים את סוג הספורט במטרה לגוון, הרי בשלב מסוים הריגוש נגמר ואם אתה לא מוצא משהו חדש אתה שוקע. גילי עשה בשנה שעברה את חצי האיירון מן שהתקיים בטבריה, והשנה כשהחליטו לערוך תחרות מלאה החלטנו ללכת על זה. הוא הצטרף לקבוצת האימונים לפני שנה וחצי ואני חצי שנה אחריו, כך שבסך הכול אני מתאמן לתחרות שנה".
על מנת להגיע מוכנים לתחרות ככל האפשר השניים החלו להתאמן באופן אינטנסיבי בקבוצת אימונים מסודרת. "האימונים כוללים שניים-שלושה אימוני שחייה בשבוע, שלושה אימוני רכיבה ועוד שני אימוני ריצה. זה הבסיס", אומר גילי, "כמובן שכל האימונים מתקיימים בשעות הבוקר המוקדמות כדי שזה לא יפריע לעבודה. אנחנו מבצעים כל מיני סוגי אימונים. סימולציות המשלבות את שלושת סוגי הספורט: שחייה, רכיבה וריצה, או אימון המשלב רכיבה וריצה על מנת לתרגל את ההחלפות. התמיכה שמקבלים מהקבוצה היא חלק חשוב מההכנה עצמה".
כל ספורטאי מקצועי יודע שתזונה מסודרת ומותאמת היא המפתח להצלחה בתחרויות, ובלעדיה הדבר משול לכישלון ידוע מראש. כמובן שגם כאן השניים לא מקילים ראש.
"לשנינו יש ידע בתזונה שנצבר עם השנים", מסביר יוסי, "גיל למשל נעזר בליווי של תזונאי ומשם למד את הבסיס, ואני עשיתי קורס בתזונה. תזונת ספורט מבוססת קודם כול על תזונה בריאה, על לאכול מאוזן כל כמה שעות. הבסיס שלנו היא התזונה הים-תיכונית המשלבת פירות, ירקות, חלבונים, פחמימות מלאות ושומנים בריאים.
"אנחנו מיישמים את זה ובנוסף גם מבצעים העמסת פחמימות לפני תחרויות וצורכים חלבונים לאחר כל אימון. אבל שוב, גם כאן נכנס העניין של האיזון. אם היום לא הצלחתי לאכול כמו שצריך, לא קרה כלום. בגלל זה אנחנו מצליחים לאורך זמן. אנחנו לא מלחיצים את עצמנו על ידי יעדים. אנחנו רוצים לעשות את התחרות וליהנות ממנה".
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי. הכנה לתחרות איש ברזל היא דבר לא פשוט. איך בכל זאת אתם מתמודדים עם הקשיים?
יוסי: "אנחנו הולכים על הקשה. אנחנו גם עובדים בשיפוצים, עבודה לא קלה, משבע וחצי בבוקר עד אחר הצהריים, אבל אנחנו נחים. יש לנו את השעות שלנו. כמו שכבר ציינתי, חשוב לנו מאוד האיזון בחיים. אם אין לך איזון בחיים אתה לא יכול לעשות פרויקטים כאלה מחייבים. בשביל איש הברזל לקחתי שנה של אימונים. התוכנית בנויה באופן מדורג כך שבכל פעם אתה עולה עוד קצת ברמת הקושי ובקילומטראז'. ככה אפשר להגיע ליעד בצורה אופטימלית".
גיל: "יש לנו ניסיון בתחם הזה של תחרויות ארוכות. ברור שיש לחץ אבל צריך להתמודד איתו. רוב אנשי הברזל מכירים את הפסיכולוגיה של הספורט - איך לנהל לחצים ולהתמודד איתם. אנחנו עושים עצירות יזומות כדי להתמודד עם לחץ. יש אנשים שמפסידים עשר שניות ויכולים להפסיק תחרות, אבל אנחנו יודעים שגם אם נפסיד קצת זמן לא יקרה כלום.
"צריך שיהיה ערך מוסף לכל התהליך הזה. בכל אימון יש תקלות, באחת מתחרויות האולטרה מרתון נפלתי ונפצעתי ביד והיא הייתה מרותקת לגוף, אבל עדיין המשכתי לרוץ עוד 40 ק"מ. כישלונות הם מה שמחזק אותך, ככה אתה יודע שאם יקרה משהו, תוכל להתמודד איתו".
אי-אפשר שלא להאמין להם. לפי שעה, ימים לפני התחרות, יוסי וגיל נשמעים רגועים למדי. כאשר אני שואל אם הם מרגישים שהם מוכנים, הם עונים בתשובה מפתיעה. "אנחנו אף פעם לא מוכנים", אומר גילי, ויוסי מסביר: "אי-אפשר להיות מוכנים. אתה מגיע, מתחיל וזה הכל. עשינו את האימונים, עשינו את התוכנית. זו תחרות ארוכה, צריך לשמור על איזון מסוים לאורך כל הדרך ומשם הכול יהיה בסדר". נאחל להם המון בהצלחה.
