בשיתוף אונקוטסט
סרטן הריאה הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בעולם המערבי. על פי דוח רשם הסרטן הלאומי, זהו סוג הסרטן שאחראי למקרי המוות הרבים ביותר בקרב נשים ובגברים. בישראל מאובחנים בכל שנה כ־2,500 חולים חדשים בשלבים שונים של המחלה. בשיעור גבוה מהמקרים מאובחן סרטן הריאה בשלב מתקדם, ובמקרה כזה קיים סיכון גבוה לחזרת המחלה ולתמותה. כיום, בזכות בדיקות גנומיות ניתן לאתר מוטציות בגידול ובכך להתאים טיפול ממוקד לחולים.
בפרק הנוכחי של הפודקאסט "מפצחים" את קוד הסרטן", מתארח פרופ' ניר פלד מנהל המערך האונקולוגי בשערי צד ומומחה בינלאומי בטיפול בסרטן ריאה. האזינו לפודקאסט:

פרופ' פלד, לעישון קשר ישיר לסרטן ריאה. האם בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות המעשנים? "באופן מצער לא חלה ירידה אמיתית באחוז המעשנים. "אנחנו רואים שהצעירים מעשנים, מתעלמים, או שאינם מודעים, כך שהמאמץ להפסקת או לאי התחלת עישון, די כשל. גם כאשר יורדת שכיחות העישון, לריאות לוקח 20 שנה להתנקות".
באיזה גיל מתחילים היום לעשן? "הגיל הממוצע הוא גיל ההתבגרות סביב גיל ארבעה עשרה-שש עשרה. היום אנחנו רואים אפילו ילדים בני שמונה מעשנים. יש גם את אלו שמעשנים הרבה בשנות השירות הצבאי וממשיכים עם השחרור, דבר שמניע את התהליכים הגידוליים כבר בשנות ה-20. מכאן, שהפסקת עישון הטובה ביותר היא עד גיל 30 והיא מורידה את השכיחות לסרטן ריאה. חשוב לציין שעישון לא גורם רק לסרטן ריאות. הוא גורם גם לסרטן השפתיים, סרטן ראש צוואר, סרטני לבלב, שד, וגם מערכת גניטלית ושלפוחית השתן, זאת בנוסף למחלות לב, אירועים מוחיים, מחלות ריאה וכדומה, כך שהפסקת העישון בכל גיל היא חשובה".
עד כמה קטלני סרטן ריאה? "סרטן הריאה הוא ההורג מספר אחד מבחינה מספרית אצל גברים ונשים כאחד. האבחון אצל הנשים נעשה מעט באיחור מאחר שישנה תפיסה מוטעית שסרטן ריאה היא מחלה של גברים שמעשנים יותר מנשים. למרות שבאוכלוסייה מודרנית כמו שלנו שיעורי העישון די דומים בין המינים, עדיין יש איחור באבחנה אצל נשים.
"בנוסף לכך, בשנים האחרונות אנחנו יודעים שבדיקות סקר לאבחון מוקדם על ידי CT בעוצמה נמוכה, לבני 50 ומעלה שעישנו מעל 30 שנות חפיסה, מוריד את התמותה ב-40% בנשים ו-26% בגברים. באופן מצער, נשים פחות נסקרות ולכן מאובחנות בשלבים מאוחרים של המחלה".
האם סרטן ריאה קשור רק לעישון? "80% מהחולים הם מעשנים או מעשנים לשעבר, וה-20% הנותרים אינם קשורים לעישון, כאשר מדובר על כמעט 1000 חולים בשנה, נשים וגברים בגילאים צעירים. אותם בני 20-40 שאינם מעשנים או שעשינו מעט מאובחנים מאוחר כשמחלתם גרורתית ונרחבת".
האם כאשר הגילוי נעשה בשלב מתקדם הסיכויים לריפוי יורדים? "למרבה הצער כן. כשהמחלה מופיעה בשלבים מאוחרים וגרורתיים, אנחנו נאלצים לטפל במטופלים לטווח ארוך בטיפולים כימיים יחד עם טיפולים אימונותרפים. במחלה גרורתית האתגר הוא איך חיים לטווח ארוך עם כימותרפיה שכל הזמן צריכים אותה. כאשר המחלה היא מקומית אפשר להגיע לריפוי", אומר פרופ' פלד, "יחד עם זאת, כיום אנחנו רואים יותר ויותר חולים, עם סרטן ריאה גרורתי שמבריאים ממחלתם. כלומר, מפסיקים טיפול לאחר כמה שנים ומחלתם לא חוזרת. הדבר תלוי בסוג המחלה, בביולוגיה שלה, בסוג הטיפול ובתוכנית האסטרטגית ארוכת טווח של המחלה".
סרטן ריאה זה לא רק סוג אחד של מחלה. מה חשוב שנדע? "סרטן ריאה נחלק לשני סוגים: הראשון – סרטן ריאה מסוג תאים קטנים שהוא כמעט תמיד קשור לעישון והסוג הזה מאפיין כ-15% מכלל החולים, ומגיב מצוין לטיפול ולקרינה, אם תופסים אותו בזמן, וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים והוא השכיח ביותר. שני הסוגים הם תאים ממאירים ברקמת הריאות שגודלם ואפיונם המולקולרי נקבעים לפי המראה שלהם במיקרוסקופ. קיימים סוגים נוספים של סרטן ריאות, אבל הם נדירים יותר".
כיצד קשור הריצוף הגנטי למחלה הזו? "כשאנחנו באים לטפל בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, חשוב להבין מהי הביולוגיה והגנומיקה של המחלה, ופה נכנס האפיון המולקולרי שמהווה צעד קריטי בבחירת הטיפול. הריצוף הגנומי מכונה NGS - Next Generation Sequencing וכיום אנחנו מרצפים 400-500 גנים, ומחפשים תקלות גנומיות בגידול עצמו, שמאתרות לנו את נקודת התורפה שלו, ששם אנחנו יכולים להתערב באופן סלקטיבי.
"כאשר אנחנו מוצאים נקודת תורפה גנטית בתא הגידולי, אנחנו ומתאימים לה טיפול ביולוגי שניתן בכדורים עם מעט מאוד תופעות לוואי. ישנם מטופלים שלמעלה מעשר שנים כבר מקבלים טיפולים ביולוגיים, המותאמים לאפיון המשתנה או הקבוע של הגידול".
מה תפקידן של הבדיקות הגנומיות ועד כמה הן חשובות? "התפקיד של הבדיקות הגנומיות הוא מאוד דרמטי בהחלטה איזה טיפול לתת, וכתוצאה מזה גם איזו הצלחה או אי הצלחה תהיה. הבדיקות עוזרות לנו גם להבין את נפח המחלה הפעיל בדם החולה, וגם עוזרות לנו לאתר את אותן מושבות שבורחות מהטיפול הנוכחי. במילים אחרות, אנחנו 'נוסעים' עם טיפול מסוים, עושים בדיקות נוזליות, מאתרים אוכלוסייה של תאי גידול שפיתחה לעצמה עמידות ומנסים להתאים לה מחדש את הגידול".
האם מומלץ לכל מטופל לבצע בדיקה גנומית לפני שקובעים את הפרוטוקול הטיפולי? "כן גם במחלה מוקדמת, ולא רק במחלה גרורתית, אנחנו עושים בדיקות מולקולריות. היום אנחנו עושים יותר ויותר בדיקות אחרי ניתוחים כדי להבין אם יש שאריות מיקרוסקופיות שדורשות טיפולים נוספים. ולכן התשובה הזאת היא נכונה תמיד והיא רק תהיה יותר ויותר שכיחה".
ישנן גם בדיקות שעושות ריצוף לא רק של ה-DNA אלא גם של RNA. איך זה עובד? "הדרך מה DNA לחלבון עוברת במתווך המכונה RNA. כך שלמעשה ה RNA בודק את היכולת החלבונית. במילים אחרות, ה-DNA זה התוכנית, ה-RNA זה רמת הביצוע, ובין התוכנית לביצוע יש פערים שונים שקשה להבין אותם אלמלא נרצף את ה-RNA או את החלבון. אנחנו מבינים היום שה-DNA לא מסביר את הכול, והריצוף של ה-RNA מוסיף נדבך נוסף להבנת הביולוגיה של הגידול בהתאמת טיפולים פוטנציאליים, ועוזר גם לנבא איך תהיה התגובה לטיפולים הללו".
האם יש בדיקה גנומית שכלולה בסל הבריאות? "בהחלט. הבדיקה זמינה בסל בריאות לסרטן ריאה ולעוד מחלות. אם בעבר היינו נאלצים לשלוח את הבדיקות הללו מעבר לים, היום ברוב המרכזים הרפואיים יש יכולת ריצוף טובה, בתוך בתי החולים".
מה מבחינת העתיד של הטיפול בסרטן ריאה? "כשאנחנו מסתכלים קדימה, המרכיב הנוסף שנכנס לטיפולים האונקולוגים בסרטן הריאה זה הגיוס של מערכת החיסון כנגד הגידול עצמו. כיום בעזרתם אותם כלים מולקולריים, אנחנו מצליחים לדעת מתי טיפולים אימונותרפיים יהיו רלוונטיים ומתי לא. אנחנו מצליחים לגייס את מערכת החיסון נגד הגידול ומעניקים פוטנציאל ריפוי האמיתי לאותם חולים גרורתיים".
פרופ' פלד מסכם ואומר: "מצליחים לגייס את מערכת החיסון בצורה נכונה, יש לה יכולת למגר את המחלה באופן מוחלט. בהתייחס לאוכלוסיית המעשנים, היכולת להתאים טיפולים אימונותרפיים עם פוטנציאל ריפוי הוא דווקא יותר גבוה".
בשיתוף אונקוטסט