בימים האחרונים מופצים פוסטים המציגים מחקר שבוצע על ידי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, וטוענים שהוא מוכיח שעדיף לחלות בקורונה מאשר להתחסן. בפרסומים אלו נטען כי המחקר מצא שהסיכוי של מחלימים לחלות בקורונה בפעם השנייה היה נמוך משמעותית בהשוואה לסיכון של מחוסנים בשתי מנות לחלות למרות שחוסנו.
כבר מניסוח הטענה, ניתן לזהות שמדובר בפירוש שגוי ומסוכן של המאמר. כדי לזכות לאותה הגנה גבוהה מקורונה צריך, ובכן – לחלות בקורונה. זהו בדיוק המצב אותו אנו מעוניינים למנוע, ובצדק. בישראל, אחד מכל 50 מאומתים מקורונה סבל ממחלה קשה, ואחד מכל 140 נפטר.
קראו עוד:
מחקר אחר שפורסם לאחרונה, של שירותי בריאות כללית, בדק את הסיכון לשורה של סיבוכים במהלך שישה שבועות לאחר אבחון קורונה, בקרב מעל 170,000 מאומתים שלא חוסנו.
2 צפייה בגלריה
אוגוסט 2021: שיעור חולים קשה, מחוסנים מלא (ירוק כהה) לעומת לא מחוסנים (תכלת) ומחוסנים חלקית (ירוק בהיר), ל-100,000 אנשים, מעל ומתחת לגיל 60
(מקור: לוח בקרה קורונה, משרד הבריאות)
המחקר מצא שבקרב המאומתים היה שיעור גבוה בהרבה של אירועים רפואיים חמורים בהשוואה לאנשים בעלי מאפיינים דומים שלא חלו. אירועים אלו כללו את הסיבוכים הרבים והידועים של מחלת הקורונה, ובכללם: שבץ, אוטם שריר הלב ("התקף לב"), דמם תוך גולגולתי, תסחיף ריאתי, קריש בוורידים העמוקים, אירועי קרישה אחרים, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס), פגיעה כלייתית ועוד.
נמצא שבקרב המאומתים היה שיעור גבוה בהרבה של אירועים רפואיים חמורים בהשוואה לאנשים בעלי מאפיינים דומים שלא חלו, ובכללם: שבץ, אוטם שריר הלב ("התקף לב"), דמם תוך גולגולתי, תסחיף ריאתי, פגיעה כלייתית ועוד
מעבר לכל אלו, ולמרבה הצער, רבים מאוד מהאנשים שהחלימו מקורונה, ולא סבלו מאירועים חמורים אלו, סובלים לאורך זמן מתסמינים ארוכי טווח של המחלה (long covid). יש לציין שגם בקרב מחוסנים שנבחנו במסגרת המחקר נמצאו תופעות לוואי בשיעור מוגבר מעט, אך מדובר בתופעות מעטות קלות וחולפות (ביניהן מיוקרדיטיס במידה פחותה בהרבה מאשר לאחר המחלה, מקרים בודדים של שלבקת חוגרת או דלקת בתוספתן).
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה. בישראל, אחד מכל 50 מאומתים מקורונה סבל ממחלה קשה, ואחד מכל 140 נפטר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ממצאי המחקר של מכון המחקר של מכבי, לפיו אנשים שחלו והחלימו נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלה חוזרת, עוד לא עברו ביקורת עמיתים ופרסום בכתב עת מדעי, אך הם סבירים למדי, ותופעה דומה קיימת גם במחלות אחרות. הם כמובן לא הופכים את המחלות לכדאיות. בנוסף, במחקר זה היו שני ממצאים מעניינים נוספים שזכו לפחות תשומת לב באותם פוסטים, וכנראה לא בטעות – הראשון הוא שמחלימים שחוסנו זכו להגנה גדולה יותר מתחלואה בקורונה בהשוואה למחלימים שלא חוסנו. והשני הוא שנראה שגם ההגנה של מחלימים פוחתת לאורך זמן, ממצא אשר תואם לניתוח נתונים שפורסם בעבר על ידי רשויות הבריאות בבריטניה.
הפירוש שניתן למאמר חוטא בכשל המכונה ״הטיית השורדים״, ולמעשה הוא בוחן רק את אלו שהחלימו מהנגיף ומתעלם מאלו שנפגעו ממנו. לצערנו, אין זו הפעם הראשונה שבה מי שבוחר להתנגד לחיסונים נופל למלכודת זו, כפי שמוסבר בהרחבה בכתבה זו.
למרות שקשה לזהות את הכשל הזה במבט ראשון, חשוב לשים לב ולהבין את חשיבותו – התעלמות מאוכלוסיית החולים שנפגעו מהמחלה למעשה מציירת אותה (אולי במכוון) כתופעה חיובית, בעוד היא, במובן הפשוט ביותר, מגפה עולמית. מגפה שהרגה עד כה מעל ארבעה וחצי מיליון בני אדם (אלו מקרי המוות במדינות בהן איסוף המידע מוסדר וראוי, כך שככל הנראה המספר גדול מכך); מחלה שגורמת לסיבוכים ארוכי טווח, לאשפוזים ממושכים ולפגיעה משמעותית באיכות החיים – בחלק מהמקרים גם בקרב מי שעברו אותה בצורה "קלה" יחסית. אל תיקחו סיכון עם המחלה, רק כי אולי תהיו מוגנים מלחלות בה שוב. החיסון בטוח ויעיל – והוא חיוני כדי שנעבור את המגפה.
בקצרה: שקר מסוכן.
בהרחבה: גם אם למחלימים יש הגנה טובה יותר מפני מחלה חוזרת מאשר למחוסנים, המטרה בחיסונים היא להימנע ממחלה מלכתחילה. אסור לשכוח את הסיכון במחלה עצמה, עד כדי תחלואה קשה ומוות.
הכותב הוא רוקח קליני, פרמקואפידמיולוג וחבר עמותת "מדעת"
