בשיתוף אסם נסטלה
בשוק המודרני והרווי בו אנו חיים, יוצא כל מוצר לשוק לאחר שעבר לא מעט שלבים: רעיון, חזון, פיתוח, ניסוי, תיקון ושיפור ורק אז השקה. גם ריענון או פיתוח של מוצר מצליח ומוכר דורש מחשבה מדוקדקת. ואפילו זן חדש של פרי יכול לעבור כמה תחנות עד שיגיע אל הפה. סיפורם של שלושה מוצרים בדרך אל הצרכן:
ביום שני 9.8, יום שידורים מיוחד ב-ynet החל מהשעה 9:00 - כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה

קובייה של קור

חמש שנים לקח התהליך שהוביל מהרעיון ועד להשקה בימים אלה של המוצר IceBrick של חברת נוסטרומו. המערכת מבוססת על תאי אנרגיה ייחודיים שמכילים מאות קפסולות קפואות של מים שממירות את האנרגיה שנאגרה בהן לקור. "המערכת מקבילה למערכת המיזוג הקלאסית ובשעות השיא של צריכת החשמל, כשהחשמל עולה ללקוח הכי הרבה, היא מחליפה את המזגנים זוללי החשמל, מקררת את האוויר וחוסכת כ-30 אחוז מצריכת החשמל", מסביר ירון בן נון, מייסד ומנכ"ל החברה.
6 צפייה בגלריה
מערכת icebrick של נוסטרמו
מערכת icebrick של נוסטרמו
מערכת icebrick של נוסטרמו
(צילום: באדיבות נוסטרמו)
בימים אלה מתקינה החברה מערכת ראשונה בבניין המשרדים ונטורה בלוס אנג'לס ובקרוב גם במלון בוורלי הילס בעיר ואולי בקניון נוסף בעיר. בן נון מסביר שבשווקים כמו זה האמריקאי, החשמל הנצרך הוא תוצר סולארי ולכן, כשהשמש יורדת, עולה צריכת החשמל וכך גם המחיר ללקוח. IceBrick אמורה, לדבריו, להוזיל עלויות למבני ציבור גדולים ועדיין לשמור על העיקרון של אנרגיה ירוקה.
"אני עובד בחברות אנרגיה כבר 11 שנה ומודע לצורך באגירה של אנרגיה בשוק שרק צורך ממנה עוד ועוד", אומר בן נון. "את הסכום הראשוני לפיתוח גייסתי מהמשפחה שלי. פתחתי מעבדה באורווה בחצר של ההורים שלי, התייעצתי, חקרתי וגייסתי את הידע שלי. עד שבנינו מודל ראשוני עבר זמן ואז גם הגיעו המשקיעים (חברת תעבורה, קובי ויהודית ריכטר, רמי אונגר ומנורה מבטחים אנרגיה - ל.ז.). גייסנו 13 מיליון דולר כדי לבנות את המערכת. הראשונה, אגב, הותקנה על גג חברת מדינול בהר חוצבים בירושלים.
6 צפייה בגלריה
מערכת icebrick של נוסטרמו
מערכת icebrick של נוסטרמו
מערכת icebrick של נוסטרמו
(צילום: באדיבות נוסטרמו)

גם כעת מוסיף המוצר להשתנות ולהתפתח בהתאם לצרכים בשטח. המסע שלו אומנם רק החל, אולם בן נון כבר רואה קדימה: "ממשל ביידן משקיע הון בשיפור מערכת החשמל וטכנולוגיות החשמל למשק האנרגטי האמריקאי. אנחנו רוצים להיות חלק מזה".

הקיץ של במבה

במבה הוא אולי החטיף הקלאסי ביותר שיש ויחד עם זאת, כל הזמן חושבים באסם-נסטלה על מתיחת פניו וחידושו של המוצר האייקוני והאהוב.
6 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"לקראת כל קיץ אנחנו בודקים מה הטרנדים הכי חמים של אותה תקופה בקרב הישראלים כדי להמשיך לרגש את אוהבי הבמבה בכל הגילאים עם השקות חדשות", אומרת עינת מוסקוביץ', מנהלת פעילות החטיפים באסם-נסטלה. "השנה הפך קרם הבייגלה המלוח של גולדה ללהיט בקטגוריית הגלידות, ולכן היה נראה לנו שזה החיבור המתבקש לקיץ בין המותג במבה האייקוני והכי ישראלי שנמצא בכל בית, לגולדה, שהוא מותג הגלידות הישראלי הצומח".
יצירה של חטיף חדש, שנולד מתוך חטיף ותיק ומוכר, היא תמיד אתגר של התאמה לחיך. "תהליך פיתוח מוצר הוא תהליך שבו אנו בוחנים את הקונספט בקרב קהל היעד, מזהים את הטרנד ולאחר מכן יוצאים לפיתוח מוצר, שאותו בוחנים במחקרי טעימה במטרה להגיע למוצר מושלם. בהמשך אנו טועמים ומתקנים בהתאם. במקרה של במבה גולדה, הטעימה עברה בהצלחה רבה עם ציונים גבוהים", מספרת מוסקוביץ' ומוסיפה: "אנחנו גם מאמינים בעבודת צוות, חשיבה ופיתוח משותף. במקרה הזה, בשילוב כוחות עם הצוות של גולדה, יצרנו מוצר ראשוני שהתקבל באהבה. האמנו שהמוצר יתפוס וילהיב את הישראלים, אבל הופתענו לגלות באיזה מהירות זה קרה".
6 צפייה בגלריה
במבה גולדה
במבה גולדה
במבה גולדה
זו הפעם הראשונה שהמותג במבה "מאמץ" מותג אחר שאינו מבית אסם, ולוגו גולדה הופיע לראשונה על אריזת מותג שאינו שלהם.
זו, כנראה, לא הפעם האחרונה שבמבה תחדש. "המותג במבה מחפש כל הזמן רעיונות חדשים וחידושים שימשיכו לרגש את הצרכן. אם זה באמצעות השקות שעשינו בעבר של במבה במילוי בלונד, במבה במילוי קרם עוגיות ועוד. אנחנו בתהליכי חשיבה תמידיים אחר חידושים מעניינים", אומרת מוסקוביץ'.

ענבים בטעם מרשמלו

במכון הוולקני עמלים כל העת אנשים רציניים כדי לגוון ולשפר את התוצרת החקלאית שמגיעה לשולחנות של כולנו אבל גם ביצירת מוצרים חדשים. ד"ר אבי פרל, ראש תוכנית ההשבחה ופיתוח זנים חדשים של ענבים לתחום המאכל במכון, מסביר את העניין בזנים חדשים: "ענב מוצלח לא צריך להיות שקית מים מתוקים", הוא שוטח את משנתו.
6 צפייה בגלריה
בקרוב בטעם מרשמלי
בקרוב בטעם מרשמלי
בקרוב בטעם מרשמלי
(צילום: shutterstock)
"כל ענב שנקטף בעיתו הוא מתוק. בעולם הענבים נחשבים כחטיף בריא וגם נכון מבחינה גידולית ומבחינה צרכנית. אנחנו עושים את זה על ידי הכלאות בין מזרח ומערב – חיבור ענבים שמקורם מהאגן המערבי וענבים מדרום מזרח אסיה. למרבה ההפתעה, אלה לא התערבבו ביניהם עד עתה. הענבים מהמזרח, בעיקר מסין, הם מתוקים יותר ועשירים בחומרים בריאים כמו נוגדי דלקת ונוגדי חמצון, בטעמים ארומטיים ובעמידות גנטית מרשימה", הוא מסביר.
"אנחנו מפתחים מוצרים שמציעים חדשנות בצבע, בצורה ובטעם כי אלה דרישות השוק אבל גם דואגים תמיד לפתח מוצר בריא יותר, למשל כזה הדורש פחות ריסוסים בחיי העינב, כמו בעינב שמגיע מסין וגם שיהיה קל לגידול עבור החקלאי".
תהליך הפיתוח של פירות, מסתבר, דומה לפיתוח של מוצרי מזון אחרים. "יש כ-30 פרמטרים שבודקים – נראות, טעם, נוחות קטיף, יכולות אחסון וכדומה. לפעמים לא חך הצרכן הוא שקובע אלא רשת השיווק, שבוחנת טעם וגם את אריכות חיי המדף של הפרי", אומר ד"ר פרל, ומסביר שטעם העינב נבחן על ידי פאנל טועמים שצריכים למלא הרבה שאלונים על חווית האכילה של הפרי.
6 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
רגע לפני שאנחנו נפרדים ממחיש ד"ר פרל איך אפשר לחדש עוד בעולם הענבים ומספר שבעוד כשנה או מעט יותר, יושק ענב שיהיה אדום-סגול ובעל טעם טרופי הדומה למרשמלו.
ביום שני 9.8, יום שידורים מיוחד ב-ynet החל מהשעה 9:00 - כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה
בשיתוף אסם נסטלה