בשיתוף גיליאד
במשך למעלה משנתיים היה צמד המילים "נגיף הקורונה" במרכזה של כל מהדורת חדשות. למעלה מ-600 מיליון בני אדם חלו במחלה הנגרמת כתוצאה מהנגיף, ולמעלה משישה וחצי מיליון מתו מסיבוכי המחלה. כעת, חמישה גלי הדבקה משמעותיים אחרי ורגע לפני סיומה של שנת 2022, נראה כאילו עברו עידן ועידנים מאז השתוללה המגפה שהפכה את עולמנו על ראשו. עם זאת, למרות פיתוח החיסונים ושיפור איכות הטיפול, קיימות אוכלוסיות שעבורן נגיף הקורונה נשאר מסוכן.
"כל הסימנים מראים שהמחלה הרבה יותר קלה כיום ממה שהייתה בעבר", אומר ד"ר עמי נויברגר, מומחה בזיהומים ומנהל מחלקת כתר בבית החולים רמב"ם. "מבחינת הקורונה, אלא אם כן תהיה מוטציה חדשה, נראה שהידבקות בנגיף הקורונה תגרום לתחלואה קשה רק באוכלוסיות ספציפיות. הטיפול היום הוא יותר טוב, ובמקביל גם הווירוס עצמו גורם להרבה פחות תחלואה. כבר לא מעט חודשים שאנחנו לא רואים צעירים בריאים עם מחלת קורונה קשה, מה שלפני שנה או שנתיים לא יכולנו לומר.
"בזמן המגפה ראינו אנשים בני 30 ו-40 ללא מחלות רקע שנמצאים בטיפול נמרץ ומגיעים למצב שהם מונשמים ובסיכון, כיום הדבר הזה לא קיים. מה יהיה בעתיד אנחנו לא יודעים, וסביר להניח שהקורונה תהפוך לעוד וירוס זניח. האלטרנטיבה הפחות סבירה היא שתהיה עוד מוטציה לכיוון האלים ויהיה לנו עוד גל של תחלואה משמעותית בקרב כלל האוכלוסייה, ואני מאוד מקווה שזה לא יקרה".
אוכלוסיות בסיכון לחלות בקורונה
נכון לשבוע הראשון של חודש דצמבר 2022, קיימים בישראל 11,270 חולים פעילים בקורונה. למעלה מ-500 חולים מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ, מתוכם 104 מוגדרים כחולים במצב קשה. "אנחנו יודעים יותר טוב לזהות כיום את האוכלוסיות שבכל זאת נמצאות בסיכון גבוה לחלות במחלה קשה", מסביר ד"ר נויברגר. "במקביל, אבחנת המחלה הפכה למאוד פשוטה ומהירה, וכך יכולים לטפל ביעילות באנשים שכן זקוקים לכך ונמצאים בסיכון".
קבוצת הסיכון הראשונה שמונה ד"ר נויברגר היא מבוגרים בגילי 70 ומעלה, והשנייה היא אנשים עם דיכוי במערכת החיסון, ובעיקר אנשים שנוטלים תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. "במקרה של מחלת קורונה קשה אנחנו מדברים למשל על אנשים עם דיכוי מאוד משמעותי של מערכת החיסון, למשל, אנשים עם מחלות ממאירות, כמו סרטן שקשור במערכת הדם או אנשים עם דלקות מפרקים שמקבלים טיפול בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון. הדבר כמובן משתנה בין מקרה למקרה. אדם בן 70 שהוא בריא בדרך כלל ולא סובל ממחלות רקע, יהיה בטוח יותר בהשוואה לאדם בן 60 שמעשן שתי קופסאות סיגריות ביום ויש לו בעיות לחץ דם וסוכרת".
"הקורונה לגמרי דחפה את כל מה שקשור במחקר תרופות נגד נגיפים", מסביר ד"ר נויברגר כשנשאל בנוגע לחידושים במערך הטיפולים שניתנים לחולי קורונה - הן בקרב חולי קורונה קלים הנמצאים בסיכון גבוה לאשפוז והן בקרב חולים קשים. "במשך שנים ארוכות היינו מאוד טובים בלהילחם בחיידקים, ומאוד גרועים במלחמה בווירוסים. נגיף ה-HIV אמנם נתן את הפוש למחקר עוד בשנות ה-90, אבל הקורונה זירזה מאוד את ההבנה האנושית של הביולוגיה הוויראלית, ונעשו מאות ניסיונות ומחקרים לפתח תרופות שיילחמו בווירוסים".
טיפולים המונעים את סיבוכי המחלה - וללא צורך באשפוז
ד"ר נויברגר מונה שלוש תרופות עיקריות שנמצאות כיום בחזית המלחמה בנגיף הקורונה, ומציין שתרופות אלה הוכחו במחקרים כמונעות את סיבוכי המחלה ומונעות תמותה בצורה משמעותית. "תרופה אחת ניתנת במתן תוך ורידי, ומשמשת בעיקר חולים שמגיעים לאשפוז, ושתיים אחרות ניתנות דרך הפה, בעיקר בקופות החולים בידי רופא המשפחה. במקרה של סוגי התרופות שנוטלים דרך הפה – הן יכולות לקצר את משך המחלה ולמנוע את סיבוכיה, כל עוד לוקחים אותן חמישה ימים מהופעת הסימפטום הראשון. בהתאמה, ככל שהן נלקחות מהר יותר, כך ההשפעה שלהן גבוהה יותר. אם המטופל בקבוצת הסיכון נמצא במצב שמופיעים תסמינים והוא יכול להישאר בבית, עדיף בהחלט להישאר בבית ולקבלן דרך קופת החולים. שימוש בתרופות הללו הוכח כמביא לירידה של עשרות אחוזים בהידרדרות למחלה קשה או לצורך באשפוז".
במקרה שמטופל בקבוצת סיכון מגיע למצב שמצריך ממנו אשפוז, תיבחר התרופה הניתנת לווריד או אחת מהתרופות הניתנות לפה. "אצל אנשים שכבר הגיעו למצב שמצריך אשפוז, תרופה תוך ורידית הוכחה ככזאת שיכולה לקצר את האשפוז בכמה ימים. בנוסף, לאנשים שנמצאים בתחילת המחלה והגיעו לאשפוז, הוכחה התרופה כמורידה בעשרות אחוזים את הסיכוי ללקות בסיבוכי קורונה. איכות התרופה היא קודם כל בכך שהיא ניתנת לווריד – וכך יכולה להינתן גם לאנשים שלא מסוגלים ליטול תרופה דרך הפה בגלל מצבם, והדבר השני הוא שכנראה שיש לה יעילות ממושכת יותר. במקרה הזה מדובר על יעילות של שבעה עד שמונה ימים מהופעת הסימפטומים, לעומת חמישה ימים בתרופות שניתנות דרך הפה".
ד"ר נויברגר מדגיש כי טיפול תרופתי לא נחוץ לחלק גדול מהאוכלוסייה, בכלל זה ילדים וצעירים, ואנשים בריאים וללא מחלות רקע משמעותיות עד גיל 60. "לאדם הממוצע" מבחינת הגיל ומחלות הרקע אין צורך בטיפול תרופתי. במרבית המקרים טיפול תרופתי בשלבים המוקדמים של קורונה לא נחוץ, אלא אם כן מראש אנחנו מדברים על מבוגרים מעל גיל 70 עם מחלות רקע משמעותיות".
במקרה של אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון ולהם מערכת חיסון מדוכאת במיוחד, בהם חולי סרטן, מסביר ד"ר נויברגר כי קיימים טיפולים מניעתיים שבמסגרתם ניתנים נוגדנים נגד נגיף הקורונה עצמו. "אנשים שאנחנו יודעים שהם מאוד מדוכאי חיסון, כלומר במקרים יוצאי דופן שבהם מערכת החיסון שלהם כל כך מוחלשת שהם לא מסוגלים לייצר נוגדנים בעצמם, ניתן חיסון פסיבי שבו כל כמה חודשים ניתנת זריקת נוגדנים שהמטרה שלה היא למנוע סיבוכים אפשריים במקרה של הדבקה. לא מדובר בטיפול שנמצא בשימוש נרחב, והוא ניתן בעיקר אנשים שמקבלים כימותרפיה, או אנשים שיש להם דיכוי קשה של מערכת החיסון, בכללם גם אנשים צעירים. יעילות טיפול זה עלולה לפחות עם הזמן והמוטציות המצטברות בנגיף".
"תסמיני לונג קוביד לא עוברים מהר"
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר חולים עם מחלה חמורה ככאלה בעלי סטורציה (ריווי חמצן בדם) נמוכה מ- 94 אחוזים באוויר החדר, עם סימנים של דלקת ריאות או סימני מצוקה נשימתית חמורה. במקרים כאלה, מסביר ד"ר נויברגר, מערך הטיפול הוא שונה ומטרתו היא לא רק להילחם בווירוס, אלא בהשפעותיו על גוף המטופל. "אם אדם מגיע עם סיבוכים עשרה ימים אחרי שהתחילו לו תסמיני המחלה, התרופות שציינתי כבר לא רלוונטיות, והמיקוד הטיפולי הוא בתרופות אחרות שקשורות לנזק שהנגיף עושה בגוף, בהן קבוצת תרופות שנלחמות במערכת החיסון במקרה של סערת ציטוקינים, שבה מערכת החיסון תוקפת את גוף האדם עצמו. חשוב להדגיש שזה קורה במקרים חריגים מאוד. מדובר על מקרים מאוד ספורים של תמותה, ולשמחתנו הטיפול במלואו נמצא כמוריד את התמותה בעשרות אחוזים".
"הסימפטומים של מחלת קורונה קשה לא חולפים מהר", מסכם ד"ר נויברגר, "וברגע שנוצר נזק ריאתי, המחלה מלווה בסבל גדול ומצריכה זמן ארוך להתאוששות. לחלק מהאנשים לוקח שבוע להחלים, ולחלקם חודש או חודשיים. יש אנשים שבטווח הארוך יסבלו מבעיות זיכרון, עייפות קיצונית ופגיעה ביכולת של הריאות לספק חמצן לגוף, מה שישפיע גם על היכולת של אדם לבצע מאמץ. אז אם במקרה של אוכלוסיות סיכון לתחלואה קשה אפשר למנוע את הסיבוכים האלה בטיפול פשוט – זה מאוד כדאי. למרבה המזל, כיום מרבית הנדבקים יחלו במחלה קלה. לשמחתי אנחנו רואים מעט מאוד אנשים שזקוקים לאשפוז בעקבות התחלואה בקורונה. תמותה ישירה מקורונה קשה יש מעט מאוד, גם בלי קשר לטיפולים המצוינים שיש לנו היום".
מוגש כשירות לציבור על ידי גיליאד ללא מעורבות בתכנים
