בשיתוף אונקוטסט
"חששתי כל כך מהבשורה הזאת. יש לי שלושה ילדים קטנים וזו סיטואציה מלחיצה ועולות בראש מחשבות על הגרוע מכל", כך מספרת ריקי רימון-לזר (43) מקיבוץ משואות יצחק שאובחנה בשנה שעברה כחולה בסרטן השד. "הכול היה בסדר, לא הרגשתי משהו חריג. הלכתי לבדיקה אצל כירורג שד כי נשים רבות סביבי הלכו ונבדקו באופן תדיר בזכות המודעות לגילוי מוקדם", נזכרת ריקי שעובדת כיועצת הנקה בבית חולים קפלן. "אני מאמינה שבזכות התפקיד שלי בבית החולים, הייתה לי מודעות גבוהה יותר לנושא, ולא היה קשה לשכנע אותי להיבדק'' היא מספרת.
"חששתי לאבד את השיער"
כבר בבדיקות הראשוניות אצל כירורג שד, הרגישה ריקי שמשהו אינו כשורה. "הרופא מצא גוש בשד ושלח אותי במיידי לבדיקות נוספות", היא נזכרת, "התבקשתי לעשות כבדיקות ראשוניות אולטרה סאונד וממוגרפיה שחיזקו את החשש שמדובר בסרטן שד על אף שהתוצאות לא היו חד משמעיות".
בחששות כבדים ועם הרבה דאגה, נשלחה ריקי לבצע ביופסיה במסגרתה נוטלים דגימה מרקמת הגידול ושולחים אותה למעבדה על מנת לברר האם הממצא שאובחן ממאיר או שפיר. "זו הייתה תקופה מורטת עצבים, אבל השתדלתי להישאר אופטימית ומרוכזת בתהליך הטיפול. ארבע שנים קודם לכן, איבדתי את אחי בתאונת דרכים ולא יכולתי לשאת את המחשבה שההורים שלי יאלצו לעבור טרגדיה נוספת", מספרת ריקי.
לאחר מספר שבועות הגיעו התוצאות מהמעבדה הפתולוגית שקבעה שהגידול ממאיר. "הרופאים אמרו לי שחייבים לטפל ומוקדם ככל הניתן", היא נזכרת, "למזלי התברר שמדובר בסרטן שד שאובחן בשלב מוקדם וסיכוי ההחלמה גבוהים מאוד", היא מוסיפה. ריקי הופנתה למכון אונקולוגי בבית החולים ובשיחה עם העובדת הסוציאלית הסבירו לה על הכימותרפיה ונשירת השיער הצפויה כתוצאה מהטיפול. "האמת שחששתי מאוד. ידעתי היטב מה המשמעות של טיפול בכימותרפיה, ידעתי על נשירת השיער ודאגתי מתגובתם של ילדיי''.
"התפללתי שאצליח להימנע מהטיפול שחששתי ממנו"
לבקשת הוריה, פנתה ריקי לחוות דעת שניה אצל רופא מומחה נוסף. "להפתעתי, הרופא אמר שהוא סבור שאין צורך בכימותרפיה. הוא העריך שעל פי הממצאים ניתן יהיה להסתפק בניתוח, וזהו", נזכרת ריקי, "הערכה של הרופא נתנה לי תקווה והפיחה בי אופטימיות". בהמלצת הרופא, נשלחה ריקי לאונקולוגית מומחית בטיפול בסרטן שד שהפנתה אותה לביצוע בדיקת "אונקוטייפ שד" של אונקוטסט. הבדיקה נועדה לקבוע האם ניתן לחסוך את הטיפול בכימותרפיה ולסייע בקבלת החלטות להמשך טיפול. בדיקת "אונקוטייפ שד" היא בדיקה גנומית המבוצעת על הגידול שהוסר בניתוח, ומספקת למטופלת ולרופא ערך מספרי הקרוי 'מדד להישנות המחלה (Recurrence Score - RS)', מספר הנע בין 0 ל-100. נשים המסווגות עם מדד הישנות מעל 25 נמצאות בסיכון גבוה לחזרת מחלה ובעלות סבירות גבוהה שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, בעוד שנשים שסווגו עם מדד הישנות נמוך מ-25 נמצאות בסיכון נמוך יותר לחזרת המחלה וסבירות נמוכה מאוד שיפיקו תועלת מכימותרפיה.
"כששמעתי לראשונה על כך שקיים תרחיש בו אוכל לוותר על הכימותרפיה, קיבלתי זריקת עידוד", נזכרת ריקי "המתנתי בדריכות לקבלת התוצאות, והתפללתי שהממצאים יאפשרו לי להימנע מהטיפול שחששתי ממנו יותר מכל". למרבה השמחה, מדד ההישנות המחלה של ריקי היה נמוך ולכן בהמלצת הצוות המטפל הוחלט לחסוך ממנה את הטיפול בכימותרפיה. "הוסבר לי שהסיכוי שהמחלה תחזור בעתיד הוא נמוך ולכן הכימותרפיה אינה נחוצה במקרה שלי", היא מספרת "זו הייתה בשורה משמחת ותחושת הקלה מאוד גדולה. ממצאי הבדיקה היו חד משמעיים ולכן לא הייתה לי בכלל דילמה". ריקי עברה ניתוח להסרת הגידול וטיפולי הקרנות ולאחר תקופת החלמה חזרה לשגרה. "היום, אין עדות להימצאות המחלה ואני נוטלת טיפול הורמונלי מניעתי ונמצאת תחת מעקב. היה לי מזל גדול הודות לצוות הרפואי ולבדיקה שחסכה ממני את הכימותרפיה".
"הייתה לי הרגשה שיש משהו שהם רואים ולא מספרים לי"
גם אושרת חדד (42) מבאר-שבע נעזרה בבדיקת אונקוטייפ שד על מנת לקבוע את הצורך בכימותרפיה לאחר שאובחנה עם סרטן שד. "חליתי לראשונה בגיל 28 אחרי שגיליתי גוש במישוש ידני", היא מספרת, "זה היה גוש קטן והרופאים נתנו לי הרגשה טובה שהכול יהיה בסדר. לצערי פרק הזמן שהייתי צריכה להמתין לבדיקות במערכת הבריאות הציבורית הלך והתארך וכך נוצר מצב שהגוש גדל והתעצם".
אושרת שהבינה שמשהו אינה תקין, דרשה לבצע ממוגרפיה בהקדם. "הסבירו לי שבגילי הצעיר לא נהוג לבצע את הבדיקה הזו בגלל צפיפות השד, ועדיף להמתין ולבצע קודם לכן אולטרה סאונד", היא נזכרת, "כבר בזמן הצילום, הרגשתי שמסתכלים עליי בצורה מוזרה ושונה. הייתה לי הרגשה שיש משהו שהם רואים ולא מספרים לי. האופטימיות שהרופאים שידרו בתחילה התחלפה במבטים רציניים וחמורי סבר". לאחר שבוע קיבלה אושרת את הממצאים שקבעו שמדובר בסרטן השד. "הרגשתי שחרב עליי עולמי. באותה העת, שתי הבנות שלי היו קטנות. לא ידעתי איך להתמודד עם זה שאני חולה במחלה ממארת. היום כבר יש יותר מאגרי מידע נגישים אבל לפני 16 שנה הרגשתי לבד", מספרת אושרת, "המחשבה היחידה שחלפה בראשי הייתה – כמה זמן עוד נותר לי לחיות".
לאחר שבועות ספורים בוצע ניתוח להסרת הגידול ובלוטות הלימפה הנגועות, ולאחר מכן ניתנה לאושרת כימותרפיה במטרה לנסות ולמנוע את הישנות המחלה בעתיד. "הטיפול השפיע עליי בצורה מאוד קשה", היא נזכרת, "לא יכולתי להיות לבד, איבדתי את העצמאות והכבוד העצמי שלי. בעלי תמך בי ללא הפסקה". לאחר סדרת הטיפולים מורכבת ולא פשוטה, הודיעו הרופאים לאושרת שאין עדות להימצאות מחלה. לאט לאט ולאחר תקופת התאוששות, היא החלה לחזור לשגרה, להשתקם ולהתחזק.
עשור בדיוק לאחר תום הטיפולים, גילתה אושרת בפעם השנייה גוש חשוד בשד. "זה היה ממש דז'ה וו. עשיתי מישוש ידני והרגשתי את הגוש", מספרת אושרת, "פניתי שוב לרופאים, הפעם עם יותר ניסיון ויידע. דיי מהר קיבלתי את הבשורה – המחלה חזרה". אושרת מעידה שעל אף שהייתה מנוסה מהסבב הקודם, היה לה קשה לקבל את העובדה שתצטרך לעבור פעם נוספת את המסע המטלטל. "זה לא פשוט לגלות את הסרטן בפעם השנייה. ידעתי בדיוק מה מצפה לי ועם אלו קשיים אני צפויה להתמודד. הייתי במצב מאוד לא פשוט ובכיתי ללא הפסקה. היו הרבה רגעי משבר", היא אומרת, "החשש הגדול שלי היה שאצטרך לעבור שוב את הטיפולים. הצלקות שהותירו בי טיפולי הכימותרפיה עוד לא הגלידו. זה סבל ואובדן של נשיות ואנושיות".
"הרגשתי שלמה שעשיתי הכול על מנת להימנע מכימותרפיה"
כשהתבקשה אושרת לעבור טיפולים כימותרפיים פעם נוספת, הרגישה שעליה לעשות הכול על מנת לוודא שזה לא יהיה לחינם. "כמעט התמוטטתי רק מהמחשבה שאצטרך לעבור שוב כימותרפיה. רציתי שיגידו לי בוודאות אם הטיפול הזה הכרחי או לא. באותה העת, שמעתי לראשונה על בדיקת אונקוטייפ שד'', מספרת אושרת, "קיוויתי שאולי היא תגלה שניתן לחסוך את הטיפול הקשה".
אושרת ביצעה את הבדיקה ולאחר מספר ימים קיבלה את התוצאות. "מצד אחד התאכזבתי כי מדד הישנות המחלה היה גבוה והמשמעות הייתה שאני חייבת כימותרפיה, ומצד שני, הרגשתי שאני הולכת לטיפול אחרי שעשיתי כל מה שאפשר על מנת להימנע ממנו. פעלתי מתוך רציונאליות וידיעה שאני לא רוצה לקחת סיכון שהמחלה תחזור בשלישית. היום יש הרבה יותר מידע ואופציות טיפול מבעבר. היה לי ביטחון בבדיקה ובתוצאות שלה".
בשיתוף אונקוטסט
פורסם לראשונה: 08:13, 30.08.21
