במכתב חריג בחריפותו, מזהירים ראשי המועצות הלאומיות של הרופאים - המאגדות את ההתמחויות המרכזיות - מפני "סכנה קרובה ומוחשית למערכת הבריאות בישראל". הם מתריעים כי רופאים שנמצאים כעת בתת-התמחות בחו"ל לא ישובו לארץ. כמו כן, הביעו דאגה מכך שסטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל לא יחזרו. "בלי שתי קבוצות אלו הנזק יהיה אדיר ומהיר מאוד". ראשי המועצות דורשים מבר סימן טוב להבהיר את חומרת המצב למקבלי ההחלטות ולספק להם גיבוי.
1 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על רקע מחאת הרופאים
(צילום: עמית שאבי, יואב דודקביץ')
באחרונה תקפו בכירים במערכת הבריאות את בר סימן טוב, וטענו כי אינו משקף את חומרת המצב בפני הממשלה. בר סימן טוב צפוי להיפגש מחר עם סטודנטים ישראלים לרפואה. ברקע אזהרת הרופאים הבכירים, אחד החששות המרכזיים כעת הוא לא רק מפני עזיבת רופאים לחו"ל אלא גם מאי חזרה של חלק מבוגרי הרפואה בעיקר בבתי הספר באירופה או בעיכוב החזרה שלהם ארצה. מדובר על מאות סטודנטים שבמערכת הבריאות נערכים לקליטתם.
בימים האחרונים הצטרפה ההסתדרות הרפואית לעותרים לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, וביקשה מבית המשפט לקבוע שהתיקון לא יחול על מערכת הבריאות הישראלית. במקביל, בצעד לא שגרתי פרסמה לפני כמה ימים קבוצת רופאים מאמר בכתב העת החשוב "The Lancet". אחד מכותבי המאמר, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין התריע בריאיון ל-ynet Live: "אנחנו הולכים להיות מדינת עולם שלישי בביטחון, בכלכלה וגם בבריאות. תוחלת החיים בישראל תתקצר. זה הכיוון שהממשלה מובילה אליו".
עוד בנושא זה:
וכך כתבו ראשי המועצות במכתבם:
אנו, ראשי המועצות הלאומיות המייעצות למשרד הבריאות מודאגים ומודאגות ביותר מסכנה קרובה ומוחשית למערכת הבריאות בישראל. מחובתנו, כראשי מועצות שמונו על-ידי המשרד, לעדכן אתכם בתהליכים שאותם אנו מזהים ככאלה המסכנים את המערכת היקרה ללב כולנו. אנו מודים להנהלת משרד הבריאות על שיזמה את לימוד הבעיות שעל הפרק בפגישות שנערכו עם ראשי המועצות. מערכת הבריאות הישראלית היא מהמפוארות בעולם. היא מושתתת על יסודות שחלקם בני למעלה ממאה שנה, אך יסודות אלה נמצאים כעת תחת מתקפה קשה. בשיחות ומפגשים שערכנו עם חברות וחברי המועצות אלו התחומים שבהם אנו מזהים את עיקר הפגיעה:
1. התעלמות מוחלטת מהמלצות מקצועיות והפקרה של בריאות הציבור לטובת שיקולים זרים. הדוגמאות לכך רבות, אך החשובות ביותר הן הפחתת המס על משקאות ממותקים ועל סיגריות אלקטרוניותכמו גם ביטול המועצה לביטחון תזונתי.
2. פגיעה בהכשרה המקצועית של מקצועות הרפואה. הצעת החקיקה לביטול לימודים אקדמיים במקצועות הבריאות משמעותה חמורה ביותר. מטפלים ומטפלות ללא הכשרה ראויה יוכלו לקבל רישיון מטפל ממשרד הבריאות.
פרופ' חגי לוין על משמעות ביטול עילת הסבירות
(צילום: ירון ברנר)
3. הרצון לפגוע בהסתדרות הרפואית ולפרק את המועצה המדעית שמשמעותו פגיעה קשה בהכשרה הרפואית. הביטוי המובהק הוא כמובן השינוי ברגע האחרון של חוק עוזרי/עמיתי רופא והוצאת הר"י מהפיקוח על ההכשרה תוך ניתוקה מההתמחות. כפי שהודיע יושב-ראש ועדת הבריאות: "הוועדה הטילה סנקציות נגד הסתדרות הרפואית והצביעה על שינויים
נגדה". הנזק הצפוי לתהליך הנחוץ והמבורך של הכשרת עוזרי הרופא עלול להיות אדיר.
4. פגיעה קשה בתדמית הרופאים והרופאות המתודלקת ללא הרף על-ידי פוליטיקאים ועל-ידי אנשי תקשורת בכירים. מקצוע שהיה נערץ בתקופת הקורונה עובר דמוניזציה של ממש. רופאים מרגישים מותקפים ובמצוקה אפילו במקום העבודה.
5. מצוקה גדולה מאוד של שתי קבוצות רופאים ורופאות, קהילת הלהט"ב ורופאים ורופאות מהמגזר הערבי. שתי הקבוצות מרגישות נרדפות ממש.
"פגיעה קשה בתדמית הרופאים והרופאות המתודלקת ללא הרף על-ידי פוליטיקאים ועל-ידי אנשי תקשורת בכירים. מקצוע שהיה נערץ בתקופת הקורונה עובר דמוניזציה של ממש. רופאים מרגישים מותקפים ובמצוקה אפילו במקום העבודה"
6. הפגיעה הקשה בבריאות הנפש. אנו רואים מצוקה שעולה בעוצמתה ובהיקפה על זו שראינו בזמן מגפת הקורונה. חלקים רבים באוכלוסייה סובלים כעת מדיכאון וחרדה והמערכת, הלחוצה ממילא, מתקשה לתת מענה.
7. הרופאות והרופאים הם בשר מבשרה של האקדמיה. הצעדים המוצעים לפגיעה באקדמיה, בחופש האקדמי, בתקצוב וכמובן בהרכב המל"ג משמעותם פגיעה ישירה בהם.
8. פגיעה קשה בקשרים עם חו"ל. אנו כבר חשים בפגיעה תדמיתית קשה, תחושה של "לא רוצים אותנו". מחקרים קליניים מתעכבים ואולי יתבטלו, סוכנויות גרנטים מאיימות בהחרמה, מרצים/ות מחו"ל מהססים להגיע. לעיתים קרובות הסיבה לא נאמרת ישירות אך ברורה לחלוטין משיחות רקע. מדובר בנזק כלכלי, נזק אקדמי ולא פחות חשוב נזק לתדמית ולמהות.
9. ירידה משמעותית בתרומות מחו"ל. יש ירידה משמעותית בתרומות ובנוסף תורמים ותורמות ותיקים הודיעו שלא יתרמו ואף לא יבואו לישראל.
"גר כאן, אבל נפשית במדינה אחרת"
מעל לכל אלה, כתבו הרופאים לבר סימן טוב, מרחף החשש אותו מציינים רופאות ורופאים צעירים שוב ושוב "האם נוכל לגדל את הילדות והילדים במדינה ליברלית?". וביחד איתו החשש מפגיעה בשוויון הן בטיפול הרפואי והן בשאר תחומי החיים
והחשש מפגיעה ביסודות הדמוקרטיים. התוצאה המיידית היא קבוצות הרילוקיישן ולא רק של רופאות ורופאים, גם של צוות סיעודי, עו"ס ועוד. ומדובר במגמה הכוללת לפחות חמש קבוצות: רופאות/ים ישראלים המתכננים עזיבה, רופאים בפלושיפ (תת-התמחות) שדוחים חזרה, בוגרי חו"ל שלא יחזרו לסטאז', רופאים עולים שמבטלים עלייה ומצטיינים שבוחרים ללמוד בחו"ל ולא בארץ.
העזיבות המיידיות והכואבות הן אלו שיקרו מהר ובשקט, של אלה שממילא נמצאים בחו"ל ופשוט לא יחזרו: הרופאים שבפלושיפ שהם המנהיגות העתידית, והסטודנטים תלמידי חו״ל שהם העתודה הכמותית של המערכת. בלי שתי קבוצות אלו הנזק יהיה אדיר ומהיר מאוד.
המכה הבאה: סטודנטים שוקלים עזיבה
(צילום: חגי דקל)
אך מעבר לרילוקיישן למדינות זרות ישנן שתי תופעות מסוכנות לא פחות של רילוקיישן "פנימי".
1. מעבר של רופאות ורופאים מהפריפריה למרכז, שם הם מרגישים בטוחים יותר. התנועה כבר החלה ומשמעותה תהיה פגיעה קשה ביותר ברפואה בפריפריה.
2. ניתוק מהמדינה. "אני גר כאן פיזית, אך נפשית אני במדינה אחרת", כפי שניסח זאת אחד הרופאים. המשמעות עלולה להיות הפסקת כל פעילות התנדבותית. מועצות לאומיות, ועדות הלסינקי (לאישור מחקרים), ועדות רישום תרופות, ועדת הסל, חוות דעת למדינה, בחינות התמחות ועוד ועוד.
רופאים שמרגישים שהמדינה רואה בהם אויב, לא יעשו דבר מפעולות אלו, והמשמעות למערכת קשה ביותר. המועצות הלאומיות שוקדות כעת כל אחת בתחומה למפות את הנזקים ולכמת אותם, אך חשוב לראות את התמונה הכוללת ורובה הגדול עדיין איננו מגובה במספרים. כאשר יהיו נתונים יהיה מאוחר מדי!
אנו קוראים למשרד הבריאות לנקוט מיידית בשני צעדים. ראשית, להבהיר את חומרת המצב כהווייתה לדרג הפוליטי. שנית, לפעול בכל הכח להגן על מערכת הבריאות ולתת לצוותים גיבוי מוחלט וחד משמעי מול כל המתקפות.
