ע' הוא חייל משוחרר בן 22 וסטודנט שהתחיל את דרכו בלימודי הנדסה. לפני כשנה, בימים הסוערים של המלחמה, חייו השתנו לחלוטין. "זה התחיל עם כאבי בטן קלים", הוא מספר. "חשבתי שזה בגלל לחץ מהמצב, חברים טובים בקרבי שנכנסו לעזה, ובכלל. אחרי כמה שבועות, הכאבים התגברו והגיעו גם שלשולים בלתי פוסקים. התחלתי לרדת במשקל. התעוררתי בלילות כדי לרוץ לשירותים ולא הבנתי מה קורה לי".
הוא פנה לרופאת המשפחה שלו, ששלחה אותו לבדיקות דם וצואה, ובהמשך גם לבדיקת קולונוסקופיה שחשפה מחלת קרוהן. "לא הכרתי את המחלה, ובטח שלא הבנתי איך היא הולכת להשפיע על החיים שלי", הוא משתף - והוא לא לבד. מתחילת המלחמה, כך מדווחים המומחים, עלייה משמעותית בשיעור ההתפרצויות של מחלות מעי דלקתיות בקרב חולים קיימים, וגם במספר האבחונים החדשים של חולי קרוהן וקוליטיס כיבית.
זה לא מקרי. "הקשר בין מערכת העיכול לבין הנפש מוכח וידוע", אומרת ד"ר עופרה קריגר-שרעבי, מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, "יש לו אפילו שם: ציר המוח-מעי (The Gut-Brain Axis). למה אומרים 'תחושת בטן'? המעי זה המוח השני. הקולטנים בין המוח למעי הם משותפים, הרבה מהתרופות הן משותפות, תרופות רבות שעובדות על דיכאון וחרדה עובדות גם על הבטן".
ד"ר עופרה קריגר שרעביהיא אומרת ש"אנו רואים עלייה מאוד משמעותית בשיעורי מחלות המעי מאז פרוץ המלחמה, הן באבחנה חדשה והן ביציאה מאיזון. המחלות הללו מתפרצות בדרך כלל בתקופות של סטרס ושל עומס נפשי. פעמים רבות זה קורה בתקופת הצבא, בזמני פרידה, גירושים, שינוי מקום עבודה. אצל אף אחד לא מתפרצת מחלת מעי בזמן שהוא שוכב על החוף בתאילנד".
קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות. ההבדל ביניהן: בקרוהן יכולה להיות מעורבת כל מערכת העיכול מתחילתה ועד סופה, כולל המעי הדק, המעבר בין המעי הדק למעי הגס והמעי הגס עצמו. קוליטיס כיבית, לעומת זאת, מערבת את המעי הגס בלבד.
ד"ר קריגר שרעבי: "אנו רואים עלייה מאוד משמעותית בשיעורי מחלות המעי מאז פרוץ המלחמה, הן באבחנה חדשה והן ביציאה מאיזון. המחלות הללו מתפרצות בדרך כלל בתקופות של סטרס ושל עומס נפשי. פעמים רבות זה קורה בתקופת הצבא, בזמני פרידה, גירושים, שינוי מקום עבודה"
קרוהן, קוליטיס או סתם כאב בטן: איך יודעים?
קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות. ההבדל ביניהן: בקרוהן יכולה להיות מעורבת כל מערכת העיכול מתחילתה ועד סופה, כולל המעי הדק, המעבר בין המעי הדק למעי הגס והמעי הגס עצמו. קוליטיס כיבית, לעומת זאת, מערבת את המעי הגס בלבד.
ד"ר בנימין קוסלובסקיצילום: אפרת פרג'ון, שערי צדק"מחלת קרוהן מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים, ירידה במשקל, חולשה, עייפות ופגיעה בתפקוד", אומר ד"ר בנימין קוסלובסקי, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות, המרכז הרפואי שערי צדק. "אצל ילדים מאוד מאופיינת גם פגיעה בגדילה. כמו כן, יש גם בעיות ספיגה שגורמות לאנמיה ולחוסרים בוויטמינים חיוניים. אלה התסמינים המוקדמים והקלים באופן יחסי. בתסמינים הקשים יותר נראה נזק בלתי הפיך במעי שיכול לגרום לחסימת מעיים, לזיהומים בחלל הבטן, ובמקרים נדירים יותר - לגידול סרטני במערכת העיכול".
קוליטיס כיבית (ובשמה המלא: דלקת כיבית של המעי הגס) מתבטאת באופן די דומה: שלשולים דמיים מרובים, כאבי בטן, ירידה במשקל, חולשה ובעיות ספיגה. הסיבוכים הקשים יותר של המחלה הם גידולים במעי הגס. "הרבה מאוד מהחולים שלא טופלו היטב בשלבים מוקדמים יותר, עלולים להגיע לניתוח", מציין ד"ר קוסלובסקי.
איך מאבחנים מחלות מעי דלקתיות?
אחד האתגרים הקשים שניצבים בפני רופא המשפחה הוא להבדיל בין תסמינים שכיחים כמו שלשולים וכאבי בטן לבין דגלים אדומים שמעידים על מחלת מעי דלקתית. אז איך יודעים? "כשהתלונות לא חולפות או כשהן קיצוניות מאוד, כמו ירידה משמעותית במשקל, או אם המטופל מדווח על כך שהוא מתעורר באמצע הלילה בגלל כאבי בטן או שלשולים", מסביר ד"ר קוסלובסקי. "אחר כך, הממצאים הראשוניים שיש בבדיקות הדם והצואה יכולים לכוון".
לאחר החשד הקליני, האבחון מתבצע בשילוב של בדיקות דם וצואה מחשידות, והאבחנה נעשית בדרך כלל על ידי בדיקת קולונוסקופיה. ד"ר קוסלובסקי מציין כי "בקוליטיס זה מאוד בולט כי הדלקת תופיע במעי הגס: סימנים ברורים של דלקת, בצקת, דם או נטייה לדימום וכיבים (פצעים)".
9 צפייה בגלריה
האבחנה של מחלות מעי דלקתיות נעשית בדרך כלל על ידי בדיקת קולונוסקופיה
(צילום: Shutterstrock)
אבחון של קרוהן הוא קצת יותר מסובך. ד"ר קוסלובסקי מסביר שאם המחלה ממוקמת במעי הגס, היא תיראה בוודאות. "אפילו אם זה בסוף של המעי הדק, נראה שמדובר בקרוהן, אבל לא כל קולונוסקופיה עושים במעי הדק. בבדיקות מהסוג הזה אנחנו מקפידים להיכנס גם למעי הדק. במצבים אחרים, אם לא מצליחים לראות את המחלה, אנחנו נעזרים בבדיקת קפסולה (פיתוח כחול-לבן): בולעים אותה כמו כדור, היא מצלמת את כל מערכת העיכול, זה בדרך כלל דורש 10-8 שעות של צילומים עד שהיא נכבית, משדרת את התמונות למחשב של המרפאה ויוצאת לבד בצואה".
בדרך כלל, למחלות אלו אין גורם אחד. "יש נטייה גנטית-תורשתית וגם קשר סביבתי. אלה מחלות שכיחות יותר בעולם המערבי והמתועש. הן מושפעות גם ממקום המגורים. ידוע שדיאטה ים-תיכונית (עשירה בפירות, ירקות, קטניות ועוד) היא גורם מגן מפני מחלות מעי, ביחס לדיאטה שעשירה במזון מעובד ומתועש", אומר ד"ר קוסלובסקי. כמו ד"ר קריגר שרעבי, גם הוא רואה קשר בין המלחמה לבין מחלות המעי. "מטופלים רבים שכבר מאובחנים עם מחלות מעי, מדווחים על החמרות מסוימות מאז פרוץ המלחמה".
9 צפייה בגלריה
כאבי בטן, שלשולים, ירידה במשקל, חולשה, עייפות ופגיעה בתפקוד: מחלות מעי דלקתיות
(צילום: Shutterstrock)
עד כמה מחלות מעי דלקתיות נפוצות בישראל? האם יש קבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה יותר?
קצת יותר מחצי אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממחלות מעי דלקתיות (1 ל-200 אנשים), מסביר ד"ר קוסלובסקי. "אנחנו מדינה עם שכיחות גבוהה במחלות מעי. למשל, בקרב העדה האתיופית בארץ יש יותר חולים במחלות מעי דלקתיות מאשר באתיופיה. העלייה שלהם לארץ חשפה אותם לשרשרת אירועים שהביאה לכך שהם יחלו במחלות מעי דלקתיות".
הוא מוסיף כי בעבר המחלה הייתה מאוד מאופיינת בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, אך ש"ייחודיות" זו הולכת ופוחתת עם השנים. "עדיין יש נטייה קלה ליהודים אשכנזים, אבל בישראל היום רואים הרבה מאוד חולים מכל מוצא שהוא: יהודים, אשכנזים, מזרחים, אתיופים, ערבים ועוד. זה כנראה יותר תלוי מיקום ואזור מגורים מאשר מוצא".
מחלות שקופות שפוגעות באיכות החיים
איך משפיעות מחלות מעי דלקתיות על חיי היום-יום של מטופלים? ד"ר קריגר שרעבי אומרת שאין בהכרח קשר ישיר בין חומרת המחלה לבין ההשפעה שלה על המטופל. "יש מטופלים שסובלים ממחלה קשה אך מצליחים להסתדר היטב עם הטיפול, ולעומתם, ישנם חולים עם מחלה קלה יחסית שסובלים בצורה משמעותית".
9 צפייה בגלריה
רבים מהחולים צריכים לעשות חישובים של יציאה מהבית לפי קרבה לשירותים
(צילום: Shutterstrock)
מחלות אלה יכולות להיות מאוד מגבילות. "הפגיעה באיכות החיים קשה מאוד: חולים רבים צריכים לצאת מהבית עם כמה זוגות תחתונים, הם לא יכולים לצאת עם הילדים שלהם לטיולים, רבים מהם צריכים להיות קרובים כל הזמן לשירותים", אומרת ד"ר קריגר שרעבי, "כל יציאה מהבית מעלה בהם חשש, הם צריכים לעשות חישובים של יציאה מהבית לפי קרבה לשירותים, כמו שאנשים אחרים מחשבים יציאה מהבית לפי קרבה למרחב מוגן. הם לא יכולים לקחת חלק בפעילויות חברתיות מסוימות או לאכול מאכלים רבים וזה מאוד מבודד אותם חברתית".
30%-40% מהחולים במחלות מעי מדווחים על עייפות מאוד גדולה, תשישות, דיכאון וחרדה. "והמספרים אולי גבוהים בהרבה מזה", מציינת ד"ר קריגר שרעבי. "כשהמחלה פעילה, חלק מהמחקרים מדברים אפילו על 50%-60% מהחולים שסובלים מתסמינים אלה. כשהמצב הנפשי לא טוב, הם גם לא מגיבים לתרופות, וזה גלגל שקשה לצאת ממנו".
לעיתים, המטופלים חשים שהם שקופים. "הם נראים בריאים, מה שיוצר הרבה חוסר הבנה של אנשים סביבם. יש חוסר אמפתיה כלפיהם כי הם נראים בריאים, למרות שהם חולים מאוד קשים. זו מחלה שיוצרת הרבה בדידות כי לא נעים לאנשים לדבר על היציאות שלהם, על דימומים, על שלשולים והפרשות. זה פוגע באינטימיות, פוגע ביכולת שלהם לייצר קשרים רומנטיים. היו מטופלים שאמרו לי: 'הלוואי שהיה לי סרטן'. כי כלפי חולי סרטן יש אמפתיה, לפחות אנשים מבינים אותם ועד כמה הם סובלים".
"טיפול תרופתי לא עומד בפני עצמו"
קוליטיס וקרוהן הן מחלות כרוניות והטיפול בהן מגוון מאוד. "המגוון של הטיפולים הולך וגדל כל הזמן. יותר ויותר חולים מצליחים להגיע למצב של הפוגה במחלה", מסביר ד"ר קוסלובסקי. "כשזה קורה, האתגר הוא לשמר את המצב הזה כמה שיותר זמן. זה נעשה על ידי טיפולים מסוגים שונים: תרופתיים, תזונתיים, רגשיים ועוד. משתמשים בהרבה מאוד כלים. הבסיס החזק הוא הטיפול התרופתי אבל הוא לא עומד בפני עצמו".
ד"ר קריגר שרעבי: "יש חוסר אמפתיה כלפיהם כי הם נראים בריאים, למרות שהם חולים מאוד קשים. זו מחלה שיוצרת הרבה בדידות... היו מטופלים שאמרו לי: 'הלוואי שהיה לי סרטן'. כי כלפי חולי סרטן יש אמפתיה, לפחות אנשים מבינים אותם ועד כמה הם סובלים"
לפי ד"ר קריגר שרעבי, במקרה של מחלות מעי דלקתיות, יש צורך וחשיבות רבה בטיפול הוליסטי. "הטיפול כולל רפואה משלימה, כמו פסיכולוגית שעובדת איתי צמוד והיא חלק בלתי נפרד מהטיפול. בסורוקה היה מחקר מאוד גדול לאחרונה על שילוב מיינדפולנס עם התרופות בקרב חולים במחלות מעי. התגובה של הקבוצה שקיבלה טיפול תרופתי יחד עם מיינדפולנס הייתה יותר טובה מהקבוצה שקיבלה רק טיפול תרופתי".
גם שינוי אורח חיים הוא חלק מהותי מהטיפול: תזונה, פעילות גופנית והפחתת סטרס. "יש עלייה ניכרת בתחלואה שקשורה באופן ישיר לכל האוכל המתועש והמעובד. האוכל היום הרבה פחות איכותי מהאוכל שאכלנו פעם. באפריקה, למשל, כמעט אין תחלואה במחלות מעי דלקתיות. פעילות גופנית היא חשובה מאוד, וגם שינה איכותית. הפסקת עישון. הטיפול חייב להיות משולב, ולא רק טיפול תרופתי. יש לנו דיאטנית שעובדת איתנו.
"יש המון 'שחקנים' בצוות המטפל. כמעט בכל מכוני הגסטרו בארץ יש גם אחות IBD שעברה הכשרה בתחום והיא שם כדי לתת את המענה הראשוני. זו מעטפת שמלווה את המטופלים לאורך החיים, גם בהיריון, בלידה וכו', כי בסוף זו מחלה שממשיכה איתך בכל שלבי החיים".
ד"ר קוסלובסקי מדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול מוקדם. "אנחנו מאמינים שאבחון וטיפול מוקדמים יכולים לשנות מהותית את מהלך והתקדמות המחלה. אנחנו רוצים למנוע נזק בלתי הפיך במעי, ונזק כזה קורה במיוחד כשהמחלה לא מאובחנת ולא מטופלת לאורך זמן. ככל שנאבחן ונטפל מוקדם יותר, יש סיכוי טוב שנצליח למנוע את הנזק הזה, לפני שמגיעים לניתוחים ולסיבוכים קשים של המחלה".
ד"ר ערן זיתןצילום: המרכז הרפואי העמקד"ר ערן זיתן, מנהל היחידה לקרוהן וקוליטיס כיבית במרכז הרפואי העמק, מסכים כי המלחמה השפיעה רבות בנושא. "אנשים רבים פוטרו מעבודתם בתקופה זו או פונו ממקום מגוריהם. רבים מהם, בעיקר בפריפריה, מתקשים לממן את הטיפולים היקרים ולכן הם מפסיקים את הטיפול. פשוט אין להם כסף לממן את התרופות ואת המעקבים. יש מצוקה כלכלית קשה באוכלוסייה הערבית והיהודית כאחד".
ד"ר זיתן על המלחמה: "אנשים רבים פוטרו מעבודתם בתקופה זו או פונו ממקום מגוריהם. רבים מהם, בעיקר בפריפריה, מתקשים לממן את הטיפולים היקרים ולכן הם מפסיקים את הטיפול. יש מצוקה כלכלית קשה באוכלוסייה הערבית והיהודית כאחד"
הוא גם מדבר על אחת הטעויות הנפוצות שמטופלים עושים: הפסקה של נטילת תרופות על דעת עצמם מרגע שהם מרגישים טוב. "מטופלים מתחילים להרגיש טוב, חושבים שהכול בסדר, ומפסיקים תרופות על דעת עצמם. זה גורם לסיבוכים, ניתוחים ויציאה של המחלה משליטה. החולים צריכים לזכור: גם כשהם מרגישים בטוב, זה חשוב אבל לא מספיק. חשוב לוודא שלצד הפוגה סובייקטיבית, תהיה גם הפוגה אובייקטיבית על ידי ניטור ובדיקות דם למדדי דלקת (CRP) ומדדי דלקת בצואה (קלפרוטקטין). אחת לשישה חודשים, כל מטופל נדרש לבדוק ששני המדדים הללו בתחום הנורמה. אם הם לא תקינים, גם אם מרגישים בטוב, יש לפנות למומחה".
האם התרופה החדשה של טבע תחולל מהפכה?
לשוק הפוטנציאלי הענק של חולי קרוהן וקוליטיס בעולם הצטרפה באחרונה הבטחה חדשה בעקבות ניסוי קליני מוצלח בשלב השני של התרופה Duvakitug, שמיועדת לטיפול במחלות מעי דלקתיות כמו קוליטיס כיבית וקרוהן. מניית טבע השלימה החודש זינוק של כמעט 30% במסחר בוול סטריט בעקבות הניסוי והפכה למניה הישראלית הגדולה ביותר, תוך שהיא עוקפת את צ'ק פוינט.
9 צפייה בגלריה
השוק העצום שנפתח בפני טבע בעקבות הניסוי המוצלח בתרופה הביולוגית החדשה
(צילום: Shutterstrock)
התרופה החדשה נחשבת למבטיחה ביותר בצנרת הפיתוח של טבע, ומכוונת לשוק עצום בהיקף של כ-28 מיליארד דולר בתחום מחלות המעיים האוטואימוניות. תוצאות הניסוי השני (מתוך שלושה) מצביעות על פוטנציאל חסר תקדים להוביל את תחום הטיפול בקוליטיס כיבית וקרוהן, אך הדרך עדיין ארוכה עד לאישור התרופה בידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות) והרגולטורים באירופה לאחר שתצלח את כל שלבי הניסוי.
ד"ר זיתן על התרופה של טבע: "אנחנו בהחלט מעודדים מהאפשרות שתרופה חדשה תצטרף בעתיד לארסנל הטיפולים בקרוהן וקוליטיס כיבית ותסייע להרחיב את האופציות הטיפוליות. עם זאת, חשוב לשמור על זהירות ולהמתין לתוצאות הסופיות"
ד"ר זיתן התייחס לניסוי הבינלאומי של התרופה שבו השתתף גם המרכז הרפואי העמק: "נבדקו במחקר זה הן הבטיחות והן היעילות של התרופה, כהכנה לניסוי השלישי והסופי שטרם החל. מדובר בתרופה חדשנית שפועלת במנגנון שונה – היא מנטרלת מולקולה חשובה בשרשרת הדלקתית התוך-תאית במעי הגס והדק. המולקולה חוסמת מגוון רחב של רכיבים דלקתיים, ובכך אמורה להפחית את הדלקת הן בקרוהן והן בקוליטיס כיבית. המטרה הסופית היא להכניס את המטופלים לתקופה של הפוגה קלינית, מעבדתית ואנדוסקופית".
לדבריו, "תוצאות המחקר עד כה לא רעות, והן דומות באופן יחסי לתרופות הקיימות כיום לטיפול במחלות אלו. במינון הגבוה, התרופה השיגה שיעור הפוגה קלינית של כ-48%, ובמינון הנמוך כ-36%, זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו (תרופת דמה). עם זאת, עדיין מוקדם להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי היעילות והבטיחות של התרופה משתי סיבות עיקריות: ראשית, יש להמתין לתוצאות הניסוי השלישי שטרם החל, ושנית, המחקרים הקיימים הם קצרי טווח. יש צורך במעקב ממושך יותר כדי להבין אם התרופה בטוחה לטווח ארוך עבור אוכלוסיית החולים, הן צעירים והן מבוגרים, שנזקקים לטיפול מתמשך לאורך שנים".
הוא מציין כי "אנחנו בהחלט מעודדים מהאפשרות שתרופה חדשה תצטרף בעתיד לארסנל הטיפולים בקרוהן וקוליטיס כיבית ותסייע להרחיב את האופציות הטיפוליות. עם זאת, חשוב לשמור על זהירות ולהמתין לתוצאות הסופיות".
ד"ר קוסלובסקי מציין ש"מדובר בתרופה ביולוגית שניתנת באינפוזיה במרכז עירוי בבית החולים. אני עדיין לא בטוח שהיא פורצת דרך, היא דומה לכמה תרופות שנותנים אותן היום. מה שכן, יש תוצאות ראשוניות מאוד טובות, יותר ממה שאפשר היה לצפות. רוב התרופות נותנות יתרון של 10%-20% לעומת הפלצבו וכאן קיבלו יתרון גדול יותר. בארץ משתתפים עכשיו בניסוי ההמשך של התרופה, כולל במרכז הרפואי שערי צדק".
