תארו לעצמכם שגרה כזו: אתם קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, שותים קפה, לוקחים כדור נגד השמנה. במהלך השעות הבאות לא תסבלו כלל מתחושת רעב. כשכבר תהיו רעבים, כמה ביסים יספיקו כדי לתת לכם תחושת שובע. אין דיאטה, אין משטר תזונה מחמיר, ספירת קלוריות מטרידה או התנזרות כפויה מפחמימות. אתם אוכלים מה שמתחשק לכם, מתי שמתחשק לכם. מידת המכנסיים שלכם, שצנחה בדיאטת כאסח קצרה שעשיתם לפני שנתיים, נותרת קטנה כשהייתה. החיים שלכם תותים. יותר נכון, חסה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הנס הזה הוא לא רק שלכם. אם להאמין למחקרים הרפואיים החדשים, כך בדיוק ייראו החיים של כולנו - ובעתיד המאוד קרוב. מי שסובל מעודף משקל יקבל טיפול קבוע נגד השמנה, הקילוגרמים המיותרים ייפרדו ממנו בלי מאמץ, לצד מחלות כרוניות מסכנות חיים כמו יתר לחץ דם או סוכרת, והוא יישאר רזה לצמיתות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נשמע כמו פנטזיה? אז זהו, שלא. תרופות חזקות להפחתה במשקל כבר הגיעו בחלקן למדפים, ואחרות נמצאות בשלבים אחרונים של פיתוח. אלה שנמצאות בצנרת, כך דווח לאחרונה, הביאו לירידה בלתי נתפסת של חמישית עד רבע ממשקל הגוף. כלומר, מי ששוקל מאה קילו, יגיע בזכותן למשקל צנום של 75 קילו בלבד. אם את שוקלת 80, תוכלי לרדת בלי שום מאמץ ל-60.
"זו מהפכה", קובעת ד"ר גבריאלה ליברמן, מנהלת השירות לטיפול בעודף משקל בבית החולים שיבא. "אי אפשר להתעלם מהאפקט הכל כך גדול של התרופות החדשות נגד השמנה. לא מדובר רק בירידה הגדולה במשקל, אלא גם בשיעור הגבוה של אנשים שמצליחים לרדת. זה ללא ספק שינוי דרמטי, לא קוסמטי".
פרופ’ דרור דיקר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית חולים השרון ויו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, מצטרף להתלהבות: "הדור הבא של התרופות נגד השמנה יאפשר הפחתת משקל בשיעור של 25-20 אחוז, שזה אומר שאנחנו כבר מגיעים לטווח ההצלחות של ניתוחים בריאטריים.
"עד לפני שנתיים לא היו לנו כלים, לא להוריד יעיל במשקל ולא לשמר את הפחתת המשקל. נתנו תרופות, אנשים ירדו קצת, התייאשו והפסיקו. היום יש לנו ידע וכלים גם להוריד משמעותית במשקל - וגם לשמור על המשקל החדש. במבחן התוצאה, בעוד חמש שנים אחוז האנשים שחי עם BMI מעל 30, שמוגדר כיום כהשמנה, יהיה הרבה יותר נמוך מהיום. זה, כמובן, בתנאי שמישהו יממן את זה".
אין רגע מבאס יותר מלנסות להשתחל למכנסיים שאתם אוהבים ולגלות שהם כבר לא נסגרים. אבל זו הבעיה הקטנה ביותר שלכם, אם עליתם במשקל באופן דרסטי. יותר מ-60 מחלות נקשרו לעודף משקל, בהן סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ואפילו סרטן. השמנה היא גורם המוות החמישי בשכיחותו בעולם, והיא מקצרת את החיים בממוצע ב-3.2 שנים.
בישראל, אחד מכל שני מבוגרים סובל ממשקל עודף. שיעור ההשמנה גבוה יותר אצל נשים לעומת גברים, והבעיה נפוצה יותר ביישובים שהרמה הכלכלית-חברתית בהם נמוכה. בקרב ילדים, היא מחריפה עם הגיל: אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל, לעומת 31.4 אחוז מתלמידי כיתות ז'. דוח שפורסם לפני חצי שנה מעריך כי עלות מגפת ההשמנה בישראל היא יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה.
אבל כל זה עומד להשתנות עכשיו, בזכות דור חדש ופורץ דרך של תרופות, שיודעות לא רק לעזור לנו להיפטר מהקילוגרמים העודפים בקלות, אלא גם משנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו אוכלים ומתייחסים למזון, ואת הדרך שבה אנחנו רגילים לחוש ולפרש רעב.
התרופות האלו, שחלקן פותחו ונמכרות כיום נגד סוכרת, פועלות על הורמונים שקשורים לדיכוי תיאבון. עם האכילה והעיכול נשלחים אותות מהמעיים למוח, הגורמים לו להגביר או לדכא את התיאבון. התערבות במנגנון הקדום הזה באמצעות תרופות, מאפשרת לשנות את הרגלי האכילה ומפחיתה התקפי זלילה. כתוצאה מכך משקל הגוף צונח, ובנוסף יש שיפור בשורה של מדדים חשובים אחרים, בהם רמת הסוכר בדם. מחקרים שעדיין נערכים בהן, מגלים שיעור חסר תקדים של ירידה במשקל: משתמשי התרופות החדשות, שמחקות את פעולתו של הורמון בשם GLP-1, הפחיתו במשקל בממוצע בין 12.4 ל-18 אחוז ממשקל גופם ההתחלתי, תלוי בתרופה שנטלו.
"ה-GLP-1 הוא הורמון טבעי, שמופרש במעי בתגובה לאוכל", מסביר פרופ' דיקר. "הוא גורם לשחרור אינסולין מהלבלב, לכן הוא יעיל כתרופה לסוכרת; אבל בנוסף, הוא עולה למוח ומשפעל מרכזים מוחיים שמדכאים את הרעב ומגבירים את תחושת השובע. בין השאר, ה-GLP-1 למעשה מורה לנו להפסיק לאכול. היום יודעים שאצל אנשים שחיים עם השמנה רמות ה-GLP-1 נמוכות יותר מאשר אצל מי שלא חי עם השמנה, וגם רמת הורמון הרעב שלהם, גרלין, נותרת גבוהה אחרי ארוחה. כלומר, הם לא בוחרים להיות שמנים, הפיזיולוגיה שלהם פשוט חסרה את האותות ששולטים על הרעב והשובע. בדיוק כמו מי שחסר לו אינסולין או טסטוסטרון, ומחזירים לו את ההורמון החסר מבחוץ - כך התרופות החדשות מוסיפות GLP-1 למי שחסר לו. אנחנו עדיין לא יודעים האם המחסור הזה קיים אצל כל מי שסובל מהשמנה, לכן השימוש בתרופות האלה הוא סוג של ניסוי וטעייה".
הביקוש לאוזמפיק, זריקת הסוכרת מבוססת ה-GLP-1, שהתגלתה כיעילה בהורדה במשקל ונחשבת הנציגה המוכרת ביותר של דור התרופות החדש בתחום ההרזיה, שבר את השוק בכל העולם וגם בישראל. הרשתות החברתיות עמוסות בסיפורי הצלחה של מי שהזריקו – ועולמם השתנה, והמסחר בתרופה בשוק השחור משגשג. אבל אוזמפיק (או בשם המסחרי שניתן לה, במינון כפול, לטיפול בהשמנה – וויגובי), שתגיע על פי ההערכות למכירות של מאה מיליארד דולר בעשור הקרוב, היא רק הסנונית הראשונה בדור חדש של תרופות הרזיה בטוחות ויעילות, שיחוללו מהפכה במקום הגופני והנפשי שתופס המשקל בחיינו. חלק מהתרופות האלה כבר נמצאות בניסויים קליניים מתקדמים בפאזה 3, השלב האחרון לפני הגשתן לאישור ה-FDA.
הכוכבת הגדולה הבאה בעולם ההרזיה נקראת טירזפטייד, או בשמה המסחרי מונג'רו. גם זו, כמו אוזמפיק, בכלל פותחה לטיפול בסוכרת סוג 2, אבל מהר מאוד התגלו יתרונותיה העצומים לירידה במשקל: ההרזיה שהיא אחראית לה חסרת תקדים בעולם התרופות. היא ניתנת בזריקה פעם בשבוע ומסייעת גם לנרמול רמות הסוכר בדם, כלומר שתי ציפורים במכה. היא אושרה על ידי ה-FDA לשימוש נגד סוכרת סוג 2 במאי לפני שנה. למרות שאינה מאושרת עדיין לירידה במשקל, בארה"ב כבר משתמשים בה כתרופת קסם להרזיה, שלא בהתאם לאישור המקורי, בעקבות פרסום ממצאי מחקרים שהראו כי היא יעילה מאוזמפיק ומאחותה הגדולה והחזקה יותר, וויגובי. הביקוש לזריקה החדשה גבר עד כדי כך, שיצרנית התרופה נאלצה לפרסם לאחרונה הודעה לפיה היא "אינה מקדמת או מעודדת שימוש שאינו רשום בתרופה".
בניגוד לאוזמפיק, שמחקה פעילות של הורמון אחד בלבד, GLP-1, טירזפטייד מחקה את פעולתם של שני הורמונים הנמצאים בגוף באופן טבעי. היא מאטה את ריקון הקיבה וגורמת לתחושה ממושכת יותר של שובע. כמו כן, היא מדכאת תיאבון. לפני שבועיים דיווחה יצרנית התרופה, אלי לילי, כי הניסויים האחרונים שנערכו בה מראים כי התרופה מסייעת להפחתת משקל עד 22.5 אחוז ממשקל הגוף במבוגרים שמנים או בעלי עודף משקל. בניסוי שלב 3 בתרופה איבדו המשתתפים עד 24 קילו ב-72 שבועות. 63 אחוז מהמשתתפים שלקחו את התרופה במינון הגבוה, 15 מ"ג, השיגו ירידה של לפחות 20 אחוז במשקל גופם.
בת מזל אחת שכבר זכתה להיווכח בפוטנציאל של התרופה על גופה היא מארי ברואל, חולת סוכרת בת 63 מאוקלהומה, שהצטרפה לניסוי בטירזפטייד באוגוסט 2019. ברואל, שסבלה גם מכבד שומני, מחלה כרונית שפוגעת בפעילות הכבד, מעידה על עצמה שעשתה "הכול נכון" במשך שנים. ולמרות זאת, המשקל שלה ורמות הסוכר בדמה המשיכו לטפס. "שום דבר שעשיתי לא עזר", התלוננה בתקשורת האמריקנית. "הבטן שלי לא ידעה גבול".
כשהתחילה לקבל את הטיפול בטירזפטייד, בספטמבר 2019, איבדה בין 2.2 ל-5.4 קילו בחודש. עשרה חודשים לאחר מכן, ב-1 ביולי 2020, כבר שקלה כמעט 30 קילו פחות. ככל שהמשקל שלה ירד, כך סיפרה, הרגשתה השתפרה. היא חזרה לצעוד ולבצע פעילויות גופניות אחרות שמזמן כבר שכחה מהן. התרופה, היא מספרת, מנעה ממנה להגזים באכילה. אם אכלה יותר מדי, הייתה לה תחושה שהיא עומדת להקיא. "למדתי לעצור לפני שהתחושה הזו מופיעה", אמרה.
לזריקה השבועית שקיבלה הייתה רק תופעת לוואי אחת: בחילה. כדי להתגבר על התחושה הלא-נעימה הזו, החלה ברואל לקחת כדור נגד בחילה בארוחת הבוקר שלה. יחד עם הקילוגרמים שהשילה, נעלם השומן בכבד שממנו סבלה, והיא הפסיקה להשתמש בתרופה אחרת נגד סוכרת, מטפורמין, משום שלא היה בה עוד צורך. אחרי המהפכה שהתחוללה בבריאותה, התפנתה ברואל לטפל באספקט חשוב נוסף שהטריד אותה: דימוי הגוף שלה. "לקח זמן עד שהתחלתי להרגיש שוב נוח בתוך העור שלי", סיפרה, "קיבלתי את חיי בחזרה".
"מונג'רו מאושרת כרגע רק לטיפול בסוכרת, אבל גם ככזו היא מאוד מרשימה, וגם בעובדה שבחולים סוכרתיים עם השמנה רואים ירידה משמעותית במשקל איתה. יותר ממה שראינו עם כל תרופה אחרת", אומר ד"ר רועי אלדור, מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי איכילוב והיועץ לענייני סוכרת של קופת חולים לאומית. "התוצאות שלה בהפחתת משקל בחולים עם השמנה מדהימות: מעל 20 אחוז ירידה במשקל, גם אצל חולים שמגיבים פחות. סביר להניח שגם בישראל התרופה תאושר קודם כל לטיפול בסוכרת, ורק אחר כך לטיפול בהשמנה".
תרופה מבטיחה אחרת שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, קגריסמה, משלבת אף היא שתי תרופות לטיפול אחד. שלב 3 בניסויים בה התחיל בנובמבר 2022, ויימשך עד אוקטובר 2026. תרופות נוספות, יעילות יותר ויותר, עושות במהירות את דרכן למדפים. ביניהן גם אוזמפיק מסוג חדש, של חברת נובו נורדיסק, שניתנת דרך הפה ולא בזריקה, כמו היום. תוצאות מחקר ראשוני בגרסת הכדור של אוזמפיק וויגובי, שפורסמו לפני חודשיים, מראות כי בחולי סוכרת סוג 2, טיפול יומי דרך הפה השיג הפחתה משמעותית ברמות ההמוגלובין המסוכרר בדם, מדד המצביע על רמות הסוכר, וירידה של 7 עד 9.2 קילוגרמים במשקל גופם במינון הגבוה של התרופה. "ביוני הקרוב יפורסם המחקר שבדק את השפעת החומר הפעיל בוויגובי ובאוזמפיק כשהוא נלקח בגלולה", אומר פרופ’ דיקר. "זו תהיה חדשה מרעישה ביותר".
כדי להבין למה היה קשה כל כך עד היום למצוא תרופות יעילות נגד השמנה, צריך תחילה להבין את שורשיה. גורמים ביולוגיים, גנטיים ואורח חיים עשויים להפוך אותנו לשמנים, אבל זה לא כל הסיפור. כאמור, גם הציר שבין המעיים למוח - הדרך שבה המעיים שלנו מאותתים למוח על האוכל העובר בהם בתהליך העיכול - משפיע על כמה אנחנו רעבים וכמה מהר נשבע. חלק גדול מהנושאים האלה עדיין נחקרים, אולם על דבר משמעותי אחד מסכימים כיום המומחים: השמנה היא מחלה כרונית, בדיוק כמו כל מחלה אחרת, ואנשים שמנים אינם אשמים בכך שהם לא מצליחים לרזות. חלקם דווקא מתאמצים מאוד, אבל פשוט לא מצליחים. זה קורה, בין השאר, בגלל מנגנונים שונים של הגוף, שמגבירים את תחושת הרעב ושולחים אותנו למקרר גם כשאנחנו מאוד משתדלים שלא.
"לפני הכול, ההשמנה היא מחלה פיזיולוגית", אומר פרופ' דיקר. "דבר שני שצריך לדעת הוא שהשמנה היא לא סתם מחלה, אלא מחלה כרונית. וזו תובנה שרוב מוחלט של הציבור, של קובעי המדיניות וגם של המטפלים, פשוט לא מבינים. עיקר המסע ההסברתי שלנו כיום, כחברה לחקר ההשמנה ושלי כרופא, באופן אישי, הוא לשכנע את מי שצריך שמדובר פה בהליך שהוא לכל החיים, כי אין ריפוי להשמנה. אם אנחנו מגדירים את ההשמנה כמחלה ואומרים שאין למחלה הזו ריפוי, ודאי שצריך לקבוע שמדובר במצב כרוני, שצריך להתמודד איתו בשורה של היבטים".
ד"ר אלדור מסכים: "ההשמנה היא אחת המחלות הקשות ביותר שהאנושות צריכה להתמודד איתה. במובנים רבים, היא מזכירה מחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם או שומנים בדם, שגורמות למגוון סיבוכים, אבל להבדיל מהמחלות האלה, החולה מרגיש אותה כל הזמן. יש אלמנט של סבל במחלה הזו, שאנחנו לא יכולים למדוד".
למרות היקף התופעה והסבל שהיא גורמת, אומר אלדור, עד לאחרונה לא הייתה תרופה בטיחותית ויעילה שעזרה למטופלים לרזות. "בקצה אחד של סקאלת הטיפולים עד היום הייתה דיאטה, שיעילותה מוגבלת, בעיקר בגלל הקושי לשמר את המשקל. מעט מאוד אנשים מסוגלים לשמר את הירידה הזו לאורך זמן. מהצד השני היו ניתוחים בריאטריים, עם כל הסיכונים הנלווים אליהם. ניתוחים כאלה הם פתרון מצוין עבור חלק מהמטופלים, אבל יש בהם אלמנט מסוים של סיכון, שאי אפשר להתעלם ממנו. היעילות של התרופות מהדורות האחרונים הייתה די מוגבלת. הירידה במשקל הייתה בשיעור של מקסימום שבעה אחוזים. עם וויגובי כבר מדברים על ירידה של 15 עד 18 אחוז. זה מאוד מעודד. ירידה של חמישה אחוזים תגרום למטופל להרגיש יותר טוב, אבל ברוב המקרים מי שרואה אותו לא יבחין בהבדל. בירידה של 15 אחוז כבר לא תזהה אותו כשהוא ייכנס בדלת".
במשך עשרות שנים ניסו חברות הפארמה למצוא את הגביע הקדוש שיסייע לנו לרזות. היו כמה הצלחות זמניות, של תרופות שעשו עבודה לא רעה, אולם הן הורדו במהירות מהמדפים, לאחר שהתברר שהן מסוכנות. מכאן החשיבות האדירה לוודא שתרופות הדור החדש לא רק יעילות דיין, אלא גם בטוחות לשימוש ולא יגרמו שום נזק.
העובדה שחלק מהתרופות החדשות להרזיה משמשות כבר שנים לטיפול בסוכרת, ללא סיכונים מיוחדים, היא חידוש מרגיע. "בסוכרתיים התרופות האלה טובות ובטוחות ואפילו מגינות על הלב", אומר אלדור. "אנחנו מקווים שגם בטיפול בהשמנה התרופות האלה יראו לא רק בטיחות, אלא גם יעילות בהגנה על מערכת הלב וכלי הדם. היות שחלקן ניתנות לטיפול בסוכרת בבטיחות מלאה כבר יותר מעשור, התקווה היא שתהיה לנו תרופה שהיא לא רק יעילה מאוד נגד השמנה, אלא גם בטוחה".
ולמרות זאת, אין ספק שהתרופות לא חפות מסיכונים. רשימת תופעות הלוואי השכיחות שלהן כוללת בחילות, הקאות וכאבי בטן. סיבוכים פחות נפוצים אך חמורים יותר הם דלקת בלבלב, שינויים בראייה, רמות סוכר נמוכות בדם, בעיות בכליה ובכיס המרה וגידולים בבלוטת התריס.
חוקרים מארה"ב, שבדקו את השפעות התרופה וויגובי על עכברים וחולדות, גילו כי היא עלולה להעלות את הסיכון לסרטן בלוטת התריס. מחקר אחר, שנערך על ידי היצרנית עצמה, בוחן האם סמגלוטייד, החומר הפעיל בוויגובי ובאוזמפיק, עלול לגרום לסרטן בלבלב.
אבל בכך לא נגמרים הסיכונים; מומחים בבריטניה התריעו השבוע כי משתמשים בוויגובי לטווח ארוך אשר מפסיקים את השימוש בתרופה, עלולים לסבול מקפיצות דרמטיות ברמות הסוכר בדמם, שעלולות להוביל לאשפוז, ואילו משתמשי הזריקה אוזמפיק טוענים כי הם מתקרחים בעקבות השימוש בה. כוכב טיקטוק אמריקני, שאיבד 26 קילו ממשקלו, סיפר כי קו השיער שלו נמצא בנסיגה, ואחרים העלו לרשתות החברתיות צילומים של קווצות שיער גדולות שנשרו במקלחת. מומחים שהתראיינו בנושא טענו כי סביר שהנשירה נגרמת כתוצאה מאובדן משקל מהיר, ולא כתוצאה ישירה מהתרופה. שתי הזריקות, אוזמפיק וויגובי, נקשרו גם לתופעות לוואי משונות, בהן סיוטים, אובדן שריר ודחייה ממזונות שונים, בהם בשר בקר.
מי שמכיר מקרוב, כנראה הכי מקרוב, את הדרך הארוכה שעשו תרופות הקסם החדשות למדפים, הוא פרופ' דניאל דרוקר, שיקבל ב-15 ביוני במשכן הכנסת את פרס וולף היוקרתי לרפואה, המשמש סמן לנובל עתידי, על "עבודה חלוצית בבירור המנגנונים והפוטנציאל הטיפולי של הורמונים אנטרואנדוקריניים". דרוקר, אנדוקרינולוג ופרופסור לרפואה באוניברסיטת טורונטו, חוקר כבר 40 שנה את הורמוני המעי והשימוש בהם בטיפול בסוכרת ובמחלות מטבוליות אחרות. בין השאר, הוא חוקר משפחה של הורמונים המיוצרים בלבלב, במערכת העיכול ובמוח, המבקרים אספקטים שונים של חילוף חומרים. ההורמונים האלה מווסתים, בין השאר, את התיאבון, את ספיגת הרכיבים התזונתיים מהמזון שאנחנו אוכלים, ואת ההמרה של הרכיבים התזונתיים לאנרגיה. הממצאים שלו הובילו לפיתוח התרופות ממשפחת GLP-1, הכוכבות הגדולות של הטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר. אבל במשפט אחד, אפשר פשוט להגדיר אותו כאחד ממפתחי אוזמפיק. זה מספיק.
למרבה השמחה, דרוקר משוכנע לחלוטין שהתרופות שיעזרו לנו להוריד משקל ולהישאר רזים בטוחות. "הן עובדות יותר טוב מכל מה שהכרנו קודם, אבל צריך לזכור שהן לא ממש חדשות", הוא אומר על הדור החדש של תרופות ההרזיה. "התרופה הראשונה לסוכרת אושרה ב-2005. אנשים משתמשים בהן כמעט 18 שנה. סמגלוטייד (וויגובי ואוזמפיק - ש"ר) עובדת הרבה יותר טוב לאיבוד משקל מכל תרופה אחרת שראינו. לפניה, היה לך מזל אם הורדת חמישה אחוזים ממשקל הגוף שלך. אולי עשרה. עכשיו אנחנו רואים רואים ש-60-50 אחוז מהאנשים משיגים ירידה של 15 אחוז. וזה בממוצע. חלק מאבדים 20 אחוז. מעולם לא ראינו שיעור כזה של ירידה במשקל, חוץ מאשר בניתוחים בריאטריים. זה חדש ומרגש".
כמו לא מעט מדענים פורצי דרך, גם דרוקר, שנחשב כיום למגלה ההורמון הזה, הגיע לתחום במקרה. "הבוס שלי אילץ אותי", הוא צוחק. "ב-1984 הגעתי להרווארד, בוסטון, לעשות מחקר מדעי על בלוטת התריס, אבל שם אמרו לי, 'אנחנו לא באמת צריכים עוד מישהו בתחום הזה. יש גן חדש ופפטידים חדשים, אנחנו לא יודעים מה הם עושים. אתה יכול לעבוד עליהם'. חלק אחד במוח שלי אמר, 'אתה עובד עליי. אני מומחה לבלוטת התריס'. והחלק השני, זה ששולט בשפתיים שלי, אמר, 'כן אדוני, זה מה שאעשה'. ללא ספק, זה היה פשוט מזל".
במשך 40 שנה חקר דרוקר את ההורמון, ששנים רבות לאחר מכן הביא לפיתוח התרופות החדשות לסוכרת. "התחלנו את העבודה בתחום לפני 40 שנה. 15-10 שנים מאוחר יותר התחלנו לראות את התוצאות".
מה למדת על השמנה לאורך הדרך הארוכה הזו?
"הנטייה להשמנה כנראה טמונה בגנים שלנו. אנחנו מכירים הרבה אנשים שאוכלים את אותו מזון. האחד נותר רזה, בעוד שאדם אחר, שנמצא על אותה דיאטה, מתקשה לשלוט במשקל שלו. אבל אם תסתכלי בסרטים או בתוכניות טלוויזיה מכל העולם מלפני 50 שנה, תראי שרוב האנשים לא היו שמנים, למרות שהגנטיקה שלנו לא השתנתה בתקופה הזו. מה בסביבה, ובעיקר סביבת המזון שלנו, גורם למוח שלנו לעצור ולומר, 'אני לא רעב יותר' היא שאלה חשובה, ויש הרבה מחלוקות לגביה. האם זה מזון מעובד מזון עתיר שומן? אולי כימיקלים, או משהו אחר ששינה את היכולת של המוח שלנו לעצור את הארוחה? אין לכך תשובה פשוטה".
אולי השפע פשוט הרס את הברקסים הטבעיים שלנו. כשאתה יושב מול צלחת מלאה בכל טוב קשה לומר "סטופ".
"השמנה היא מחלה. קשה לתפוס את זה. יש הרבה דעות קדומות על השמנה, לא רק בחברה, אלא גם בקרב ציבור הרופאים. כמו שאיש לא היה מעלה בדעתו לשאול אישה עם גוש בשד למה לא דאגה לעצמה יותר טוב, אין סיבה לחשוב שאדם שסובל מהשמנה ומלחץ דם גבוה היה יכול למנוע את זה. הרבה שמנים מתעמלים. חלק גדול מרעיבים את עצמם. מאוד קשה לאבד משקל לצמיתות".
מה הופך את אוזמפיק למיוחדת כל כך?
"זה פשוט להחריד", אומר דרוקר. "היא עובדת. אנשים לא מרגישים רעבים כשהם לוקחים אותה. אנשים שחיים עם השמנת יתר מספרים שכל חייהם הרגישו רעב. עם התרופה, פתאום הם לא רוצים לאכול. בפעם הראשונה בחייהם הם חולקים פיצה".
מבחינת בטיחות, אפשר להמשיך לקחת אותה שנים?
"אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה אם לוקחים אותה במשך 15 או 20 שנה לטיפול בהשמנה, אבל כן יודעים שבמקרה של סוכרת, זה בטוח וממשיך לעבוד. איש בעולם לא יודע להגיד האם תתגלה פתאום תופעת לוואי נדירה שלא צפינו באנשים שמנים, כי לא השתמשנו בתרופה באוכלוסייה הזו ותמיד צריך להיות זהירים. אבל צריך לזכור שהרוב המוחלט של מי שלוקחים את התרופה לסוכרת גם חיים עם השמנה. בחודשים הקרובים נקבל ממחקרים שונים הרבה יותר מידע בטיחותי לגבי אנשים שלוקחים את התרופה נגד השמנה".
מה קורה אם ירדתי במשקל ואני מפסיקה להשתמש בה?
"את עלולה להעלות בחזרה כשני שלישים עד שלושה רבעים מהמשקל שאיבדת".
איך ייראה, להערכתך, הטיפול בהשמנה בעוד חמש שנים?
"נראה עוד צירופים של תרופות חדשות, כמעט כולן יהיו מבוססות על GLP-1 עם עוד מרכיב. אני די בטוח שיהיו לנו שלוש-ארבע תרופות חדשות, שייתנו ירידה במשקל של 20 עד 25 אחוז. זה יאפשר להרבה אנשים לחזור למשקל שהיו בו כשסיימו את בית הספר או כשהתגייסו לצבא. ברגע שנשיג שיעור כזה של ירידה במשקל נוכל לשפר את הבריאות של הרבה אנשים. המטרה העיקרית שלי כרגע היא להבין איך התרופות האלה עובדות, ולהשתמש בידע הזה כדי לעשות אותן יותר טובות ויותר בטוחות. זה מה שאנחנו עושים עכשיו, מנסים להבין את המנגנונים, כדי להבטיח שאנחנו משמרים את התועלת ונמנעים מתופעות לוואי לא רצויות".
"אני די בטוח שיהיו לנו שלוש-ארבע תרופות חדשות, שייתנו ירידה במשקל של 20 עד 25 אחוז. זה יאפשר להרבה אנשים לחזור למשקל שהיו בו כשסיימו את בית הספר או כשהתגייסו לצבא"
פרופ' דרוקר משוכנע שלא רק שהתרופות נגד השמנה יהפכו בקרוב לחלק מהחיים של כולנו, הן גם יעשו בשבילנו את העבודה הרבה יותר בקלות. "תוך שנים ספורות נראה תרופות שלוקחים אותן פעם בחודש, אין שום ספק בזה", הוא אומר. "יש תרופה שנמצאת בשלב 2 של ניסויים, שניתנת פעם בחודש. הניסויים הראשוניים שלהם מאוד מרגשים. בשלב המחקר המוקדם אנשים קיבלו זריקה פעם בחודש למשך שלושה חודשים, איבדו 14 אחוז ממשקל גופם אחרי שלוש זריקות. אז תרופות של פעם בחודש יגיעו במהירות רבה. אולי תוך ארבע שנים".
בעשור הקרוב, צופים המומחים, יגלגל שוק התרופות לירידה במשקל מאות מיליארדי דולרים. בין השאר, כבר מתחילים להשתמש בהן גם בחולים שעברו ניתוחים בריאטריים, כדי למנוע עלייה מחודשת במשקל. היעילות הגבוהה שלהן עשויה לשנות כליל גם את עולם הטיפול במחלות אחרות, כמו סוכרת. במקום להוריד את רמות הסוכר בדם בניסיון לשלוט במחלה – אולי אפשר יהיה לשאוף לריפוי מוחלט.
בימים אלה נחקרות השפעות התרופות האלה נגד שורה של מחלות אחרות, בהן סרטן. דרוקר עצמו ממשיך לחקור שימושים מרגשים נוספים נגד מחלות קשות אחרות, בהן דלקת כבד ואלצהיימר, בזכות הפעילות האנטי-דלקתית שלהן. "כל המחלות האלה נגרמות, לפחות בחלקן, על ידי דלקת שמתעוררת באנשים עם השמנה או סוכרת, ולכן אנחנו מתמקדים בזה", הוא אומר. "אני כבר בגיל שבו חלק מחבריי פורשים, אבל לא הייתי רוצה לשבת בבריכה או במסלול הגולף כשכל ההזדמנויות המדהימות האלה עדיין קיימות".
האם אפשר להיפרד לחלוטין מהדיאטות? ד"ר אלדור לא משוכנע: "הן פחות יעילות כטיפול בודד, אבל עשויות לעשות את העבודה טוב יותר אם נוסיף להן תרופות שישמרו את הירידה. השילוב של השתיים, דיאטה ותרופות, עובד טוב מאוד.
"בנוסף - כל האינטראקציה עם המטופל משתנה דרמטית. פעם היינו אומרים לו 'תעשה דיאטה', וכשהמשקל היה עולה הוא היה חש תחושת כישלון אישי - האחריות הייתה עליו. היום האחריות על ההצלחה הזו עוברת לצוות המטפל ולטיפול התרופתי".
אז איך בדיוק ייראו החיים שלנו בלי המלחמה היומיומית המתישה במשקל? בדיוק כמו ההתמודדות עם כל מחלה כרונית אחרת. את המחלה הבסיסית, צופים המומחים, לא ניתן יהיה לרפא בשלב זה, אבל הטיפול בה בזריקה או בכדור יינתן באופן קבוע, אולי כל החיים, ויעלים את תסמיניה. כלומר, מי שהיה שמן לפני הטיפול יישאר תמיד שמן בפוטנציה, אבל בפועל – אם יתמיד בטיפול, הגיבנת האסתטית, הרפואית והחברתית הזו תוסר לצמיתות.
"אם הכול יעבוד כמו שצריך, מי שירשום את התרופות לשימוש זה רופא משפחה", אומר ד"ר אלדור. "מחצית מהאוכלוסייה תרצה לקחת את התרופות האלה, זה לא יכול לעבוד ברמה של רופא-על. באידיאל, נוכל לטפל בחלק לא קטן מאלה שסובלים מעודף משקל, בתקווה שלאורך שנים נמנע גם מחלות אחרות שהשמנה היא המקור שלהן, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, דום נשימה בשינה ובעיות אורתופדיות ועוריות, אפילו גידולים שמופיעים יותר באנשים שסובלים מהשמנה. המטרה המיוחלת של הטיפול היא, כמובן, הארכת חיים ואיכות חיים".
למרות ההצלחות והאופטימיות האדירה, יש לא מעט שאלות פתוחות שעדיין אין עליהן תשובה. למשל, כמה זמן צריך לקחת את התרופות כדי ליהנות מהיתרונות שלהן, והאם היעילות שלהן תישמר לאורך זמן. "הירידה במשקל היא החלק הקל, יחסית, בתהליך", אומרת ד"ר ליברמן. "החלק המאתגר הוא הצורך לשמר את הירידה הזו לאורך זמן. נכון שבתרופות, גם החדשות, כבר יש מעקב של שנתיים ואף למעלה מזה, ורואים יכולת לשמר את ההישגים. ועדיין, ידוע שלפחות באחת התרופות יש התאוששות של הדרייב לאכילת מתוק בשנה השנייה לטיפול. זה עדיין לא נותן את אותותיו במשקל, אבל לא מן הנמנע שבהינתן מספיק זמן נראה בריחה מהאפקט של התרופות האלה. לכן חשוב להמשיך בשינוי ההתנהגותי. צריך גם לזכור, שהתרופות עוזרות להרבה מאוד אנשים, אבל לא לכולם. יש כאלה שלא מגיבים כמצופה. כלומר זה לא פותר את הבעיה במאה אחוז מהמקרים".
גם המחסור הצפוי בכל תרופה כזו עם צאתה, יקשה עלינו לרזות מהר כפי שהיינו רוצים. וויגובי ואוזמפיק נעלמו מהמדפים בכל העולם, ויש עדיין קושי גדול להשיג אותן. גם מונג'רו, שעשויה לעבור בקרוב את המכירות של אוזמפיק, סבלה ממחסור בן חודשיים בארה"ב מיד עם השקתה, לאור הביקוש העצום.
ויש גם הנושא השולי של המחיר. למרות הביקוש העצום, וההבנה שהן קריטיות לבריאותנו לא פחות מתרופות מצילות חיים אחרות, אף אחת מהתרופות החדשות לא נמצאת עדיין בסל הבריאות שלנו. "בשלוש השנים האחרונות פנינו להכליל את התרופות להרזיה בסל התרופות, אבל לא הצלחנו, בגלל עלותן הגבוהה", אומר פרופ’ דיקר. "זאת למרות שעל פי תחשיב שערכנו, כל השקעה של דולר אחד היום בטיפול בהשמנה תחסוך בעתיד חמישה דולר".
חלק מהאתגרים עימם צפוי עולם הרפואה להתמודד בשנים הקרובות בתחום המשקל הם חדשים ומפתיעים. כך, למשל, אנשים שיורידו יותר מדי במשקל עלולים לפתח חסרים תזונתיים והפרעות אכילה. "לא האמנו שנגיד את זה, אבל בזכות הטיפולים החדשים אנחנו מתחילים לראות אנשים שיורדים יותר מדי במשקל", אומר פרופ’ דיקר. "ירידה של 20 עד 25 אחוז ממשקל הגוף יכולה להביא לדלדול שריר משמעותי. כשאתה מפסיד שריר, בעיקר בגיל המבוגר, אתה הופך שברירי. אנחנו מתחילים להבין שבמקרים כאלה צריך להעמיס הרבה חלבון. צריך לדעת לנהל את זה. זה דבר שאנחנו עדיין לומדים".
"לא נוכל לשחרר לגמרי, כי ההתנהגות האנושית מנצחת כל תרופה", אומרת ד"ר ליברמן, "ברגע שהתיאבון מאוד-מאוד מדוכא ויש ירידה גדולה במשקל, יש נטייה לאנשים לנצל את זה שהם לא רעבים ולאכול מעט מאוד, ולכן הם עלולים למצוא את עצמם עם דלדול שרירים, עם חסר בחלבון, ודברים נוספים שהם לא בהכרח בריאים. מי שלוקח את התרופות החזקות האלה צריך להיות תחת פיקוח תזונתי".
זה מדהים, כי מה שאת אומרת בעצם הוא שהפיקוח התזונתי החדש שנידרש לו בקרוב לא יהיה כדי לוודא שאנחנו צורכים פחות מזון, כמו היום, אלא בדיוק הפוך: לוודא שאנחנו אוכלים מספיק ממה שאנחנו צריכים.
"ממש ככה. התרופות החדשות ישנו לגמרי את תפקיד הדיאטנית. במקום ללמד את המטופל איך לאכול פחות, הפוקוס החדש יהיה איך לנהל את האכילה נכון".
פרופ’ דיקר סבור גם הוא שהאתגר המשמעותי הוא שימור הירידה במשקל: "אחרי תקופה, השפעת התרופות מתחילה להתעמעם. השאלה איך אפשר לדחות את ההפסד הזה עד שיבוא הכלי הבא. בינתיים, אפשר כבר להגיד שהירידה במשקל לא תהווה שום בעיה. את ההר הזה כבר כבשנו".
פורסם לראשונה: 07:46, 19.05.23
