העולם הופך שוב אדום, אבל החיסונים והתרופות עדיין עובדים נגדו: האומיקרון מתפשט במהירות שיא ומעורר דאגה רבה ברחבי העולם, אולם ממצאי מעבדה ראשונים מרמזים על כך שחיסוני פייזר ומודרנה, גלולת פייזר והתרופה רמדיסיביר מעניקים ככל הנראה הגנה מפני הנגיף.
פייזר
בשבוע שעבר פורסם מחקר שנערך בדרום אפריקה, שנערך בין 15 לנובמבר ל-7 בדצמבר וכלל מעל 211 אלף בדיקות חיוביות לנגיף הקורונה שעל פי ההערכות כשליש מהן מיוחדות להדבקה בזן האומיקרון. הממצאים הראו כי שתי מנות של חיסון פייזר נתנו הגנה של 70% בפני אשפוזים, ו-33% מפני הידבקות. מדובר בצניחה של ההגנה לעומת המצב בו דלתא היה הזן השולט, אז עמדה רמת ההגנה מפני הידבקות על 80% ועל יותר מ-90% מפני אשפוזים. יחד עם זאת, החוקרים ציינו כי רמת ההגנה עדיין גבוהה גם בעידן האומיקרון, והיא עומדת מעל דרישות הסף של ה-FDA להגנה של לפחות 50% מפני תחלואה קשה ומוות.
לפני כשבועיים הודיעו חברת פייזר ומפתחת החיסון שלה BioNTech כי בדיקות המעבדה הראו שמנת הבוסטר יוצרת אפקט מנטרל נגד וריאנט האומיקרון, וכי בתוך חודשיים וחצי החברות יוכלו לספק חיסון מעודכן. בחברה הרגיעו כי יכולת הייצור של ארבעה מיליארד מנות חיסון, כמתוכנן ל-2022, לא תיפגע גם אם יהיה צורך לעדכן את החיסון.
בהצהרה רשמית מסרו פייזר ו-BioNTech כי בדיקות המעבדה הראו ששתי מנות חיסון הביאו ליצירת נוגדנים מנטרלים ברמה נמוכה, אך מנה שלישית הגדילה את רמת הנוגדנים המנטרלים באופן משמעותי.
במחקר של פייזר נלקחו דגימות דם מאנשים שקיבלו חיסון שלישי, והממצאים הראו כי האומיקרון נוטרל ביעילות הדומה לזו שהתגלתה מול נגיף הקורונה המקורי, אצל מי שחוסנו בשתי מנות. כלומר, המנה השלישית של החיסון נגד האומיקרון יעילה כמו שתי מנות חיסון נגד נגיף הקורונה הראשון.
בינתיים בפייזר ממתינים לדיון פאנל מומחי ה-FDA לקראת אישור התרופה האנטי ויראלית שפיתחה. תוצאות הביניים הראו כי הטיפול מפחית ב-89% את הסיכון לאישפוז או למוות במבוגרים הנמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה. עם זאת, הניסויים בוצעו לפני עידן האומיקרון, כך שלא ברור עדיין מה יעילות התרופה נגד הווריאנט.
מודרנה
אתמול (ב') דיווחה חברת מודרנה כי על סמך בדיקות מעבדה שערכה, מנת הדחף של חיסון הקורונה שלה מגן בפני וריאנט האומיקרון וכי הגרסה הנוכחית של החיסון תמשיך להיות "קו ההגנה הראשון" נגדו. עם זאת בחברה עדיין מתכננים לפתח עדכון לחיסון נגד אומיקרון והיא מקווה להתקדם לניסויים קליניים בתחילת השנה הקרובה.
החברה מסרה שמתן שתי מנות של החיסון שלה יצר רמת נוגדנים מנטרלים נמוכה נגד אומיקרון, אך מנת דחף שלישית של 50 מיקרוגרם העלתה פי 37 את רמת הנוגדנים המנטרלים נגד הווריאנט, ומינון דחף של 100 מיקרוגרם, אותו מינון שניתן כיום למבוגרים במנות הראשונה והשנייה של מודרנה, הפיק רמת נוגדנים גבוהה פי 80 מאשר לאחר המנה השנייה.
ספוטניק
האם החיסון הרוסי ספוטניק אכן מגן בפני אומיקרון? תלוי את מי שואלים. בקרמלין וביצרנית החיסון "גמלאיה" מדווחים בימים האחרונים כי החיסון אכן יוצר נוגדנים מנטרלים נגד הווריאנט, אולם מחקרים אחרים מטילים ספק בתוצאות בחיסון שעדיין לא בגדר קונצנזוס במרבית מדינות העולם.
לדברי היצרנית הרוסית, שתי מנות של ספוטניק V סיפקו הגנה חזקה ומפני תסמינים חמורים או אשפוזים שנגרמו על ידי אומיקרון וכי יעילותו עומדת על 83% ומעלה, זהה לזו נגד וריאנט הדלתא. אלא שקבוצת חוקרים בינלאומית שרובה מאוניברסיטת וושינגטון, הגיעה למסקנה אחרת במאמר שפורסם בשבוע שעבר אך טרם עבר בקרת עמיתים.
על פי המחקר, בבדיקות דם שנלקחו מ-11 עובדי שירותי בריאות בבית חולים בבואנוס איירס שקיבלו שתי מנות חיסון של ספוטניק V, לא נמצאה פעילות מנטרלת נגד אומיקרון כאשר דגימות הדם נחשפו לווריאנט. כך או כך הספוטניק V אינו מאושר בישראל, וככל הנראה שגם לא יאושר בקרוב.
רמדיסיוויר
מחקר חדש שמפרסם כתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל" מגלה שהטיפול האנטי ויראלי, רמדיסיביר, מפחית משמעותית את הסיכון לאשפוז ולמוות. על אף התוצאות החיוביות, לא ברור האם ההגנה שנמצאה היא גם מפני האומיקרון.
החוקרים בדקו 562 מטופלים שסבלו ממחלות רקע כמו סוכרת' השמנת יתר או יתר לחץ דם והיו בסיכון גבוה לתחלואה קשה מהקורונה. המשתתפים קיבלו לפחות מנה אחת של התרופה רמדיסיוויר או פלצבו – תרופה ללא חומר פעיל. החוקרים מצאו שטיפול בן 3 ימים ברמדיסיביר הפחית משמעותית את הסיכון לאשפוז או למוות: המטופלים היו בסיכון נמוך יותר ב-87% לאשפוז במצב קשה או לתמותה בהשוואה לאלה שקיבלו תרופת פלצבו.
אף שעדיין לא ברור האם התרופה מגנה בפני אומיקרון, הרי שמדובר בתרופה אנטי ויראלית ולא בחיסון, והיא אינה בהכרח מושפעת מהווריאנטים, שכן היא פועלת במנגנוני חסימה לווירוס ולא אמונה על יצירת נוגדנים. לפיכך, ייתכן מאוד שהיא יעילה גם נגד ווריאנטים חדשים.
התרופה רמדסיביר פותחה במקור נגד נגיף ה"אבולה", ושימשה בעבר גם נגד "בני הדודים" של הקורונה, נגיפי ה-MERS וה-SARS. היא פוגמת במנגנון השכפול של הנגיף, וכך מונעת ממנו להתפשט בגוף.
כך עובדת התרופה שלב אחר שלב: נגיף הקורונה נצמד לתא האנושי באמצעות קולטן הקרוי ACE2. עם חדירת הנגיף, הוא "חוטף" את מנגנוני השכפול הקיימים בתא שהדביק, ומתחיל לשכפל את עצמו במטרה לצאת מהתא שהדביק, ולהדביק תאים נוספים. התרופה "מתלבשת" על המטען הגנטי של נגיף הקורונה הקרוי RNA, ועוצרת את תהליך השכפול שלו.
מחקרים אחדים בתחילת מגפת הקורונה הראו כי רמדסיביר עשויה לקצר את משך המחלה ואת הפגיעה הריאתית. עם זאת, מחקרים אחרים הראו כי הטיפול בתרופה לבדה אינו מונע תמותה. כיום מקובל הטיפול ברמדסיוויר לילדים ומבוגרים הסובלים מדלקת ריאות המצריכה שימוש בחמצן. היא ניתנת בעירוי פעם ביממה למשך חמישה ימים. אם מצבו של החולה משתפר, נמשך הטיפול לחמישה ימים נוספים, עד למקסימום של 10 ימים.
