המועצה הלאומית לפוסט טראומה, המורכבת מבכירי הפסיכיאטרים המטפלים בנושא, המליצה היום (ג') לצמצם למינימום את הצפייה בסרט המתעד את הזוועות שהתרחשו ב-7 באוקטובר ביישובי העוטף ובמסיבה ברעים.
הסרט הוקרן עד כה לקבוצת עיתונאים זרים לצד קבוצה מצומצמת של עיתונאים ישראלים, שגרירים זרים וחברי הכנסת שבחרו לצפות בו. הסרט, באורך 47 דקות, מציג את מחזות האימה והאכזריות שעמדה מאחורי מעשי חמאס. "הצפייה בסרט עלולה לפגוע בצופה ואם ידלוף או ישמש לצפייה רחבה יימצא נזק לצופים, לזכרם של הנפגעים ולאנשים רבים בחברה הישראלית ובאנשי העוטף בפרט".
"המועצה הלאומית לפוסט טראומה, מבקשת להתריע כי הצפייה בסרט ההסברה, המתעד את הזוועות שלא ייאמנו שקרו בעוטף ישראל בתאריך 7 באוקטובר חייבת לשמש רק לייעודה, ובאופן מצומצם ביותר", נכתב במכתב המועצה, "ברצוננו להבהיר כי צפייה בסרט עלולה לפגוע בצופה, ואם ידלוף או ישמש לצפייה רחבה, ימצא מזיק לצופים, לזכרם של הנפגעים ולאנשים רבים בחברה הישראלית ובאנשי העוטף בפרט".
לדברי יו"ר המועצה, פרופ' איל פרוכטר, "ברור לנו במועצה הלאומית לפוסט טראומה שאנחנו מדברים על איזון לא פשוט בין הצורך של מדינת ישראל להסביר ולשווק אפילו בצורה אגרסיבית וכואבת את האירועים הקשים שקרו במדינה ב-7 באוקטבר כהסבר או נימוק למלחמה ולניסיון שלנו להשיב את החטופים לפנות את חמאס מרצועת עזה. מנגד, עומד הנזק. הנזק שבצפייה בסרטים בצורה פחות מבוקרת ופחות קפדנית".
עוד בנושא זה:
לדבריו, "אנחנו לא אומרים שאסור להראות את זה למנהיג מדינה או כתב בכיר בכמה כלי תקשורת או שגריר. זה משהו שקורה כבר תקופה, באופן מבוקר. ברגע שהתחיל להיווצר באז בדיון אם אנשים ראו או לא ראו את הסרט – כתבנו את המכתב. צפייה חסרת בקרה מאוד מיותרת ויכולה לגרום לפוסט טראומה. במידה רבה היא גם גורמת לפורנו מוות. אנחנו לא רוצים את הדבר הזה כי הוא פוגע מאוד בהלומי קרב ובפוסט טראומטיים ויכולה לפגוע במשפחות הקורבנות שכנראה הסכימו שהסרט יוקרן למטרה ספציפית אבל בוודאי לא באופן נרחב".
"אם הסרט יוקרן באופן נרחב, הוא ידלוף ומי שיצפה בו יהיו צעירים וילדים שאינם יכולים להתאפק. כמו שרצו ברשתות כל מיני סרטונים שמהם בנו את הסרטון הזה. אנשים שעבדו על הסרטון מספרים שזה גרם לתסמינים פוסט טראומטיים. אני מודע לכך שצפייה בסרט עשויה לסכן אותי, אבל האם אני סומך על ילד בן 14 שכולם דיברו על הסרטון בכיתה שלו? אני לא".
עוד אמר: "אדם שרוצה לצפות ולהאזין לחדשות 24 שעות ביממה – זו זכותו. האם אני צריך גם את הוויזואליה של העינויים? מה עם זכותו של הבן אדם? יש פה פורנוגרפיה נוראית של עינוי והשפלה. לצפות בזה זו הזכות לדעת? החופש לצפות בדבר כזה שהוא ערוך ושלא אמור להגיע לציבור. זה לא פטרוני וזה לא בא ממקום שאני יודע טוב מאחרים, ואני לא קובע את זכות הציבור לדעת, אבל הזכות להגנה על פרטיות משפחות המעונים והנרצחים והזכות להגן על בריאות הנפש של הנערים והילדים – הן לא פחות חזקות מבחינתי ובאיזון אפילו לא מתקרב לזכות הציבור לדעת".
למי פונים?
מרכז החוסן הארצי הטיפולי פועל בטלפון *5486 בימים א'-ה' בין השעות 20:00-08:00.
קופות החולים נותנות מענה טיפולי נוסף לתמיכה רגשית של שלוש שיחות טיפוליות על-ידי אנשי המקצוע. לתיאום, יש לפנות למספרים הבאים:
כללית - תמיכה נפשית *2708 בשעות 20:00-07:00
לאומית - דרך תלם בשעות 22:00-08:00, קו חירום - 054-9292273, מענה בוואטסאפ - 054-9299973. עוד בלאומית, "תפארת בית חם" בערבית - 04-6111891 (17:00-07:00)
מכבי - דרך תלם בין 22:00-08:00 במוקד *3028
מאוחדת - מוקד ארצי *3833
נוסף לאלו פועלים מוקדי סיוע טלפוניים לפי הפירוט הבא:
כללית, מוקד תמיכה וסיוע נפשי במספר 03-7472010.
מכבי שירותי בריאות מפעילה קו סיוע מיוחד לתמיכה נפשית המאויש על-ידי עובדות ועובדים סוציאליים. המוקד זמין בטלפון *3555.
מבוטחי לאומית יכולים לקבל סיוע נפשי במוקד אחיות 507*. מוקד לאומית זמין בטלפון 1700507507.
מבוטחי מאוחדת יכולים ליצור קשר עם מוקד *3833.
אתם לא לבד: לקווי סיוע נוספים של עמותות שונות - לחצו כאן