יום למחרת פרוץ המלחמה, החלו להתמלא קבוצות הפייסבוק הרבות בבקשות בהולות למציאת עובד סיעודי לבני משפחה מבוגרים. הכאוס והפחד גרמו לעובדים זרים רבים לעזוב במהירות את ישראל ולחזור לארצות המוצא שלהם. בני המשפחה נותרו במצב כמעט בלתי אפשרי בן-רגע.
קראו עוד:
ליזט עפרוני (63), תושבת קבוצת יבנה בקיבוץ הדתי ואחות העובדת בבית הסיעודי שבקיבוץ, היא אחת מהם. "אמא שלי בת 99, גרה במבנה ישן, יש מקלט למטה אבל הוא לא נגיש לאנשים המתניידים בכיסא גלגלים. הייתה לה מטפלת קבועה מאוזבקיסטן שהבנו ממנה שהיא תישאר עד גיל מאה. ב-7 באוקטובר הקערה התהפכה על פיה עבור כולנו.
"ראיתי בפייסבוק שהרבה מטפלות עוזבות את הארץ וקיוויתי שזה לא ייפול לפתחי, כי למצוא מטפלת חדשה לאישה סיעודית במצב חירום ביטחוני יהיה מאוד קשה. ב-12.10 המטפלת התקשרה בווידאו והרימה דף שהיה כתוב עליו 18.10. הצעתי לה טרמפ לשדה. היא ענתה שיש מיניבוס שאוסף שבע מטפלות שעוזבות באותה הטיסה".
לעומת הסיפור של המטפלת של אימה של ליזט, סבית'ה באבי, שטיפלה בזוג מבוגרים בניר עוז, החליטה להישאר: "אני במקור מקראלה שבדרום הודו, בישראל אני עובדת בקיבוץ ניר עוז במשך שלוש שנים בבית של זוג, שם אני מטפלת באישה ועכשיו פינו אותנו לגן שמואל. האנשים בקיבוץ שאני עובדת בו הם מאוד ידידותיים, בקיבוץ זה כמו משפחה אחת גדולה. ב-7.10 היינו נעולים בבית עד שהצבא הגיעו לחלץ אותנו בערב. למרות מה שקרה חייבים להמשיך הלאה, זה הלך הרוח של אלוהים. אם משהו קרה בניר עוז, זה כמו שמשהו קרה למשפחה שלי".
עו''ד ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, אומרת כי אכן העובדים הזרים היו חלק מהאירועים הקשים, וחלקם שילמו בחייהם: "שמעתי הרבה סיפורי גבורה של עובדות מקסימות מבארי שפגשתי באופן אישי. מביקורים שעשיתי בשטח נכון לעכשיו, הן רוצות להישאר עם המטופלים וזה מאוד ראוי להערכה".
בתקווה לכוח אדם ראוי להורים שלנו - דיון הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא תמונות המצב בעקבות המלחמה מה-17.10
(צילום: ערוץ כנסת)
עו"ד משש מוסיפה: "אנשים רבים חששו לחייהם ושקלו אם להישאר. למדינת ישראל נכון לעכשיו יש 76 אלף עובדים זרים בענף הסיעוד, מתוכם 14 אלף לא חוקיים. פתחנו קו פניות לעובדים הזרים שהוא בכמה שפות. ביקרנו בבתי החולים את העובדות הזרות שנפגעו.
עו"ד ענבל משש"אנחנו בוחנים איזה מענים אנחנו יכולים לתת, כמובן עם כל הגמישות והפתרונות הכי יצירתיים. להבדיל, גם בקורונה נדרשנו לתת מענה, וגם אז ידענו ממש לחשוב מחוץ לקופסה ולהתגמש כדי שבסופו של יום לא יישארו מטופלים בלי הסיוע החשוב".
מה עושים כשהמטפלת עוזבת באופן מיידי ופתאומי את הארץ?
עו"ד מאיה גור בנדס, המתמחה בדיני עבודה בדגש על העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, יועצת פרו-בונו של מטה מאבק הסיעודיים: "גם במצב של בעיה ביטחונית, לנסות להבין למה העובדת רוצה לעזוב מעכשיו לעכשיו ולראות איך ניתן לפתור את הסיטואציה על מנת למנוע אותה. ככל ולא ניתן למנוע, צריך לקבל ממנה מכתב התפטרות בכתב ידה הנושא תאריך, ומומלץ שתהיה סיבת ההתפטרות. כמובן להגיד לה שמכל סכום שצריך לשלם לה במועד סיום העסקה יקוזז הערך הכספי של ההודעה המוקדמת. מומלץ שהתאגיד יגיש תלונה על נטישה של העובדת.
עו"ד מאיה גור בנדסצילום: אדריאן סבל"יש להגיש גם תלונה עצמאית לרשות האוכלוסין וההגירה בשם המטופל או שהתלונה תוגש על ידי המטופל, על מנת שאותה עובדת בעצם תהיה חסומה להשמה במשפחה חדשה. נתקלנו במקרים שבעקבות המלחמה עובדים נטשו את המטופלים אבל נשארו בארץ, ועברו לעבוד אצל מעסיק אחר באזור אחר או בעבור שכר גבוה יותר".
עו"ד דפנה שגל פודור עוסקת בתחום הוויזות והסדרת מעמד של העובדים הזרים בישראל, יועצת פרו-בונו של מטה מאבק הסיעודיים, מוסיפה: "מרגע שהעובד עוזב ההיתר של המעסיק תפוס, ואפשר להביא רק עובד שנמצא בישראל.
עו"ד דפנה שגל פודורצילום: סיון צדוק"אם רוצים להזמין עובד חדש מחו"ל, ההיתר תפוס ל-90 יום, וההמלצה שלנו היא לפנות במייל לוועדה ברשות האוכלוסין וההגירה שמשחררת היתרים, הם מאוד אפקטיביים".
חיי שגרה גם במצב של פינוי מהבית
מרינה פולינובסקי, רכזת תחום עובדי הסיעוד בקו לעובד, המטפלת בעובדות ובעובדים זרים בתחום הסיעוד, אומרת כי "בימים כתיקונם המדינה וכל הארגונים הבינלאומיים שמטפלים בנושא הזִקנה אומרים שעדיף לאדם להישאר לחיות בביתו וכמה שיותר קרוב לקהילה לטובת הבריאות הנפשית, הפיזית והעצמאות שלו.
מרינה פולינובסקי"במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו הרעיון של העברה זמנית לבתי אבות עולה על הפרק - בית מלון לא תמיד יכול לספק את הדרישות כי יש מטופלים שצריכים מכלי חמצן, מנוף, מקלחת מסוימת ודלתות ומעברים שכיסא הגלגלים עובר בהם בקלות".
נחי כץ, מנכ"ל איגוד קדם המרכז למעלה מ-200 בתי אבות, דיורים מוגנים ומוסדות סיעוד ברחבי הארץ, מתייחס לדברים: "המענה הראשוני של המדינה היה לפנות את האוכלוסייה לבתי מלון, הבעיה היא שבתי המלון לא תמיד נגישים. אנחנו קולטים זקנים גם מהקהילה וגם ממוסדות סיעוד שפינו אותם מאזורי הלחימה. יש דיורים מוגנים שמארחים על חשבונם את הדיירים, אז אנחנו מנסים להסדיר מנגנון תשלום כמו בבתי מלון. יש הרבה דירות שאין בהן ציוד אז אי אפשר לקלוט דיירים".
נחי כץצילום: חיים דודהבעיה היא שלעומת המטפלות מתחום הסיעוד הביתי, המגיעות ממדינות שונות ברחבי העולם - פיליפינים, הודו, סרי לנקה, קולומביה, אוזבקיסטן ומולדובה - המטפלים בתחום הסיעוד המוסדי מורכבים משלוש קבוצות: נפאלים הנחשבים יציבים, מבקשי המקלט מאפריקה המעדיפים את העבודה במסעדות ופלסטינאים.
נחי אומר: "אנחנו לא יכולים להסתמך על פלסטינאים, אמרנו את זה לפני המלחמה. אמרנו שכשתהיה סוגיה ביטחונית, לא יהיה מי שיטפל בזקנים. המדינה פשוט חנקה את הענף הזה לאורך השנים. בפועל יש פה זקנים סיעודיים שאין מי שיטפל, שיקלח ושיזיז אותם בלילה, אז גם נוצרים פצעי לחץ. הרבה עובדים עברו למשמרות ארוכות, הם שחוקים וזה לא הוגן, ההורים שלנו הם לא פח אשפה, הם לא צריכים טיפול כזה.
"יש גם חסם כלכלי - פתחו לנו מכסה של אלפיים מטפלים נפאלים חוקיים, אבל שמו לנו אגרה שנתית של עשרת אלפים שקל לכל מטפל בשנה רק על הזכות להעסיק אותם. כל משרדי הממשלה המקצועיים המליצו לבטל את האגרה, רק משרד האוצר מתעקש להשאיר אותה".
מרינה מסבירה כי "מטפלים משלמים הון תועפות בשביל להגיע לארץ, הם לוקחים הלוואות. הגיוני שהם חוששים. יש מחסור בעובדים, ומביאים מטפלים שהם ספציפיים לתחום הסיעוד המוסדי. יש קושי לגייס ולתת הכשרה לעובדים בתחום הסיעוד. הם אמורים לעבור הכשרה, אבל לפעמים הם מגיעים ללא הכשרה או הבנה של המצב הסיעודי וזה מייצר קושי".
ליזט מעידה גם היא מניסיונה האישי: "מטפלת אחת הגיעה לראות את אמא שלי, אבל היא רק חודשיים בארץ. כמעט ולא יודעת עברית, לא מנוסה, ולקחתי סיכון מאוד גבוה כי פשוט לא הייתה לי ברירה. יש משפחות שהמשפחה צריכה להיות עם המטופל. ככל שהמטופל סיעודי ומבוגר יותר, הם דורשים יותר כסף. אני מדברת הרבה עם עובדים זרים, הם רוצים הכי הרבה כסף ואת העבודה הכי קלה".
אמנם יש בעיות בוערות יותר, אבל בעיית העובדים הסיעודיים היא ללא ספק לא פשוטה. "המדינה צריכה להקים שולחן עגול של כל המשרדים שמטפלים באוכלוסיית הזקנים יחד עם ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ושיפתרו הכול יחד", אומר נחי כץ.
מאיה גור בנדס מוסיפה: "כבר שנים שיש תפקיד במשרד העבודה שנקרא הממונה על זכויות עובדים זרים. לא משנה כמה פעמים ביקשנו וצעקנו, עד ליום זה המדינה לא ראתה לנכון להקים ממונה על זכויות מעסיקים בענף הסיעוד הביתי".
אופירה מוסקוביץאופירה מוסקוביץ', יזמת מטה מאבק הסיעודיים וקבוצת הבית הזדקנות בכבוד, אומרת: "שמרו על זכויות הסיעודיים, ופעלו על פי הוראות חוקי העבודה המגינות עליכם".
דפנה שגל פודור מסכמת: "אנחנו נמצאים אחרי תקופה ארוכה של קורונה שבה נצבר מחסור בעובדים זרים. ברשות האוכלוסין וההגירה עובדים מאוד קשה, ואנחנו מצפים שהרשות, ככל שהמלחמה תימשך, תיתן את הפתרונות כפי שהיא נתנה בתקופת הקורונה. העובדים שנכנסו לארץ במהלך אוקטובר הוזמנו מראש לפני שלושה חודשים, והיה בהם צורך ממילא לחוסרים שהיו קודם, ולכן ל-1,100 העובדים שעזבו יש צורך ברור ומיידי להחליף אותם. ככל שהמלחמה תימשך החוסר יגדל".
תגובות
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הסוגיה עלתה על סדר היום הממשלתי עוד טרום פרוץ המלחמה. מדיניות האגרות לעובדים זרים הינה חוצת ענפים, ומטרתה לשמר תמריץ למעסיקים להעסקת עובדים ישראלים. רציונל זה תופס משנה תוקף בעת הנוכחית בה עובדים רבים נמצאים בחל"ת וקיים כוח עבודה פנוי במשק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פעל מתחילת המלחמה על מנת לטפל בעקורים, במפונים ובמתפנים הרבים ולתת מענים מדויקים לצרכים השונים. משרד הבריאות יחד עם פיקוד העורף, משרדי הממשלה וקופות החולים עושה מאמצים לאתר את כלל המפונים עם צרכים מיוחדים שפונו או התפנו, במטרה לוודא כי מפונים אלו יקבלו את הטיפול והמענה הייחודי לו הם זקוקים. כך לדוגמה, אוכלוסייה סיעודית שהייתה זקוקה לסיוע הופנתה למוסדות סיעודיים, ובין השאר ניתן מענה ייחודי לסיעודיים מהקהילה עם מטפלים למלון בעל נגישות מותאמת וסיוע למוסדות במימון המטפל האישי.
"המשרד מודע למחסור בכוח אדם בתחום הגריאטריה ופועל לתגבור מערך זה, כאשר אחת מתוכניות הליבה של המשרד היא שיפור השירותים לבני הגיל השלישי כהיערכות כוללת להזדקנות האוכלוסייה, בין השאר באמצעות קידום הרפורמה הסיעודית שתאפשר מענה טוב יותר לקהילה. יש לציין שקיים אישור לקליטה נוספת של עובדים זרים בהתאם להחלטת הממשלה בנושא.
"בנוגע להעסקת עובדים זרים לטיפול ביתי והממונה על זכויות עובדים זרים, חשוב לציין כי גורמי המקצוע במשרד פנו לרשות האוכלוסין וההגירה שאמונים על הנושא".
