בשיתוף אסותא
עד לפני 25 שנים, מטופל שביקש לעיין בתיקו הרפואי לא היה יכול לעשות זאת. התפיסה הרווחת הייתה שזה פשוט "לא עניינו". ב-1996, ח"כ רן כהן ממפלגת מרץ, קידם את הצעת חוק זכויות החולה במטרה לשנות מן היסוד תפיסות שהיו נהוגות במשך שנים במערכת הבריאות.
6 צפייה בגלריה
עד לפני 25 שנים חולה לא יכול היה להסתכל בתיקו הרפואי האישי כי "זה לא עניינו"
(צילום: shutterstock)
החוק אכן חולל מהפכה במוסדות הבריאות בישראל וביחס בין המטופל והמטפל. בעוד חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק ב-1994 הגדיר את הזכות השוויונית החברתית הבסיסית לשירותי בריאות, חוק זכויות החולה שנחקק שנתיים לאחר מכן, קבע את המעטפת הרפואית וזכויות של אדם המבקש טיפול רפואי. זכויות שנראות לנו היום בסיסיות, כמו הזכות לסודיות רפואית, הזכות לקבלת מידע על הטיפול ועל האבחנה שניתנה לנו וקבלת חוות דעת נוספת – כל אלו לא היו קיימים בלקסיקון הרפואי בישראל עד אמצע שנות ה-90.
לציון 25 שנים לחוק זכויות החולה, יתקיים ביום שלישי (5.10) כנס אסותא לבריאות, שיועבר החל מהשעה 09:00 בשידור חי ב-ynet. הכנס יורכב משלושה מושבים במסגרתם ידונו בכירים במערכת הפוליטית ובמערכת הבריאות, החברה והמשפט באתגרים של החוק, באמצעים ליישומו המלא וכמובן – בהשפעת הקורונה.
בין המשתתפים בכנס: שר הבריאות ח"כ ניצן הורוביץ, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, ח"כ לשעבר רן כהן, מיוזמי חוק זכויות המטופל, פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, עו"ד אבישי פלדמן, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות החולה, ועוד.
בכנס יושק גם הספר "חוק זכויות החולה: המהפכה שטרם הושלמה" (בהוצאת ידיעות אחרונות). אסופת המאמרים בעריכתם של פרופ' שוקי שמר, שמוליק בן יעקב ופרופ' יוסי ווייס, מציגה נקודות מבט שונות ומגוונות על החוק לזכויות החולה ויישומו.
בין היתר עוסק הספר במציאות שקדמה לחקיקה, בצעדים ליישום החוק הלכה למעשה, בזווית המשפטית, בהשפעותיו על צוותי הסיעוד והרפואה וכן בחינוך רופאות ורופאי העתיד לשמירה על עקרונותיו. לכתיבת הספר שותפים בכירים במערכת הבריאות, המשפט והחברה בישראל.
פרופ' שוקי שמר מציין כי הספר וגם הכנס נועדו לאפשר לכל בעלי העניין לקדם שינוי פרדיגמה אמיתי במעמדו של המטופל בהליך הרפואי, ברוח הדברים שהוגדרו בשבועת הרופא. "המהפכה שהחוק החל טרם הושלמה במלואה ואני מקווה שנשכיל כולנו ליישם את ההמלצות כחברים בצוות טיפול, כחוקרים, כמנהלים, כאנשי מחקר ורגולטורים וכמובן כמטופלים".
הקורונה: פגיעה בפרטיות החולה?
חלק נכבד בספר ובכנס מוקדש למגפת הקורונה והשפעותיה על חוק זכויות החולה. המגפה הביאה אתגרים חדשים למערכת הבריאות, וסיפקה הזדמנות לבחון את החוק בעתות משבר. למרבה הצער, נחשפו בתקופת זו פערים בזכויות ובחובות של החולה.
כך למשל, החלטת משרד הבריאות לצמצם משמעותית את שירותי הבריאות השוטפים והאיסור על ביקור ומלווים של מאושפזים, בייחוד בגל הראשון של המגפה, היוו אתגר משמעותי לשני העקרונות המנחים של החוק: הזכות לטיפול רפואי ולקבלת מלוא השירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, וזכותו של חולה מאושפז בבית חולים לקבל מבקרים בזמנים שנקבעו לכך.
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מציין כי הפתרון לסוגיות אלו הוא הקמת צוות רב תחומי שיפעל לשכלול השינויים הנדרשים מתוך התחשבות בצורכי המטופלים ושמירה על זכויותיהם. "על הצוותים המטפלים לעבור הכשרה שתתמקד בחובות שהחוק מטיל עליהם".
גם נושא השמירה על הפרטיות, מאבני היסוד של החוק, מהווה אתגר משמעותי בתקופה זו והוא עלה לא פעם לכותרות. כך למשל, בתחילת המשבר כאשר נבנו מחלקות קורונה בחניוני בתי החולים, שהיו פתוחות ולא היו בהן מחיצות לשמירת הפרטיות. נושאים נוספים הקשורים לפרטיות שהעסיקו את הציבור והציבו אתגרים לחוק זכויות החולה היו מנגנוני העברת המידע בין הגופים הציבוריים לשם מעקב אפידמיולוגי והסכמי העברת המידע על התחלואה.
"המגפה העלתה למודעות את חשיבות ההגנה על הפרטיות מפני המדינה דווקא במצב חירום, ואת הצורך לבסס את אמון הציבור כדי שיתאפשר שיתוף מידע מסוים במקרים שהדבר הכרחי", אומר פרופ' נחמן אש.
עוד נושא בוער שעומד על סדר היום הציבורי בישראל ומעמיד למבחן את חוק זכויות החולה הוא הסירוב להתחסן. עקרון ההסכמה מדעת, המעוגן בחוק, קובע כי יש לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לפני מתן טיפול רפואי, כולל טיפול מונע.
ד"ר נילי קרקו אייל, מרצה בכירה בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, מציינת כי אל מול חוק זכויות החולה, בתקופת הקורונה הייתה התייחסות לפקודת בריאות העם משנת 1940, שקובעת כי במקרה של מחלה מידבקת שיש בה סכנה לציבור, רשאי גורם מוסמך לחייב אנשים להתחסן. "המדיניות שאימץ משרד הבריאות הייתה שימור זכותו של היחיד לסרב לטיפול רפואי, מן הצד האחד, והתניית הגישה לשירותים מסוימים בהצגת תו ירוק, מן הצד האחר", מסבירה ד"ר קרקו אייל.
"חוק זכויות החולה הוא חשוב ומהותי ואין ספק שעברנו כברת דרך ארוכה והתקדמנו מאז שנחקק, אך המהפכה טרם הושלמה", אומר לסיכום פרופ' שוקי שמר. "חובה עלינו להוסיף ולהבטיח את מימוש זכויות החולה ופרטיותו, ולהפוך את המטופל לשותף מלא בטיפול בו. בין אם באמצעות קבלת הסכמתו מדעת ובין אם בשיפור הקשר בינו לבין מטפליו ובשקיפות מלאה".
צפו בכנס אסותא לבריאות ביום שלישי (5.10) שיועבר בשידור חי ב-ynet החל מהשעה 09:00
בשיתוף אסותא
