פסח כבר כמעט מאחורינו, וחגיגות המימונה עם שלל המתוקים לפנינו. אז מה עושים, כשאנחנו רוצים לטעום את כל מה שנמצא על השולחן? כשמדובר באנשים בריאים, אין כל נזק בריאותי במופלטה מדי פעם, אבל חשוב לזכור שלאכילה של הרבה מאוד מתוק בבת אחת, ישנה השפעה על הגוף שכדאי להכירה ולתת עליה את הדעת.
אז מה קורה לגוף שלנו כאשר אנחנו מכניסים לתוכו הרבה סוכר בפרק זמן די קצר, ומתי הסוכר עלול לגרום לנזקים לבריאות?
קראו עוד:
ההשפעות לטווח הקצר
הסוכר נכנס לפה ועובר דרך הוושט והקיבה אל המעי הדק, כאשר בדרכו הוא עובר פירוק עד שבסופו דבר, נספג לזרם הדם מהמעי בצורתו הפשוטה ביותר: גלוקוז. משם, הוא מועבר לתאי השרירים ולאיברים נוספים על מנת לספק להם אנרגיה.
אכילת מזון מתוק עשיר בסוכר מובילה לתחושה ראשונית נעימה, הדומה לפרץ אנרגטי הנובע מהעובדה, שהמזון עתיר הפחמימות מתפרק במערכת העיכול לתוצר הסופי שמהווה את הדלק לגופנו - הגלוקוז, שמועבר לתאי הגוף לצורך הפקת אנרגיה.
אולם אליה וקוץ בה. לעיתים, כאשר מועברת כמות גדולה של סוכר בבת אחת, הגוף 'נשאר מעט המום'. וזאת למה?
מזונות עתירי סוכר הם למעשה עשירים בפחמימות פשוטות, שמתפרקות ונספגות במהירות רבה לדם, מה שמוביל לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם, המלווה מיד לאחריה בירידה חדה כאשר הורמון האינסולין מופרש על מנת לסייע לגלוקוז להיכנס לתאים. למעשה, מדובר בירידה חדה של רמת הסוכר בדם שנובעת מהעלייה החדה שקדמה לה.
בטווח הזמן שנע בין 20 דקות לכמה שעות לאחר בולמוס הסוכר, תתרחש ה"התרסקות" שבה תגיע תחושת עייפות גדולה.
עבור אנשים מסוימים, במיוחד חולי סוכרת או אפילו טרום סוכרת, מצב זה עלול להוות בעיה רצינית הדורשת לעיתים התערבות רפואית. עבור אנשים בריאים, לעומת זאת, מדובר במצב זמני שבו הירידה החדה ברמת הסוכר יכולה להיות מורגשת.
תסמינים של נפילה חדה ברמת הסוכר יכולים להיות: עייפות, רעד, עצבנות, בחילה וסחרחורת. למרות התחושות בלא נעימות, מדובר במצב חולף שרק לעיתים נדירות דורש טיפול רפואי אך בדרך כלל הגוף מתאושש ו'חוזר לעצמו'.
ההשפעות לטווח הארוך
ראשית, כאשר אוכלים מזונות עתירי פחמימות פשוטות המכילים קלוריות ריקות, כלומר חסרי ערך תזונתי, בקביעות ובכמות מופרזת, הם לרוב עלולים לתפוס את מקומם של מזונות אחרים איכותיים שמיטיבם עם הבריאות.
כאמור, אכילה של הרבה סוכר בזמן קצר מדי פעם לא תגרום נזק משמועתי מתמשך. עם זאת, בטווח הארוך, התענגות חוזרת על מזונות עתירי סוכר יכולה להגביר את הסיכון למספר בעיות בריאותיות. כמו למשל: סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, דיכאון, סרטן ואפילו פגיעה בזיכרון, כולם קשורים לתזונה עשירה בסוכר בטווח הארוך.
אחד ההסברים שנתמכים במחקרים רבים, מראה שצריכה עודפת של פחמימות פשוטות מגבירה דלקתיות בגוף. עם הזמן, ובשילוב עם גורמים אחרים כמו מתח, שינה לקויה או חוסר פעילות גופנית, דלקת זו עלולה להפוך לכרונית ולשבש את תהליכים תקינים שמתרחשים בגוף, ולגרום לתחלואה.
איגוד הלב האמריקני ממליץ למבוגרים לצרוך בין 100 ל-150 קלוריות ביום שמקורן מסוכר. מכיוון שכל גרם סוכר מכיל כארבע קלוריות, אכילת ממתק אחד המכיל 25 גרם סוכר כבר מכסה את ההמלצה.
למה רוב האנשים מתקשים לעמוד במכסה של חטיף מתוק אחד ביום?
כי אנחנו נרצה לקבל עוד ועוד מאותו "אפקט" המתלווה להכנסת הסוכר לגוף - אותו 'פרץ אנרגיה ' שנובע מאכילת הממתק. סיבה נוספת נעוצה באותה נפילת סוכר – אכילה של עוד סוכר תגרום למעגל קסמים, שבו אכילה נוספת תרים את רמות הסוכר וכך חוזר חלילה.
ולבסוף, הדופמין הידוע, אותו חומר שגורם ל'הרגשה הטובה' המופרש ממרכז העונג במוח יופרש גם לאחר אכילת סוכרים ויענג אותנו כל עוד נמשיך.
סיבה אפשרית נוספת נעוצה בירידה אפשרית בהורמון הלפטין, הורמון המדכא תיאבון ונקרא גם הורמון ה'שובע', כתוצאה מאכילת מזונות עתירי סוכר ועלייה ברמת האינסולין. מכאן ועד הגזמה או חוסר יכולת לצרוך מעט, פחות, במתינות - הדרך קצרה.
אז איך לא להרוס לעצמנו את ההנאה ממאכלי המימונה?
1. להחליט מראש: לקבל החלטה מוקדמת לגבי המכסה האופציונלית, מהו הגבול הן בכמות והן בתחושות.
2. לא להגיע רעבים: כי אז קבלת ההחלטות לגבי הפחתה תהיה קשה עד בלתי אפשרית.
3. להיות בררנים לגבי בחירת המתוקים: לסרוק את שולחן המטעמים ולהחליט על מה ניתן לוותר ועל מה פחות ועל מה בכלל לא.
ואם אנחנו המארחים, אפשר לתרום או להעביר הלאה את שאריות המטעמים במקום להשאירם בבית.
4. ליהנות ממה שבחרתם לאכול: כדאי להנות מהם ולהתענג עליהם, לתת להם את מלוא תשומת הלב. בכך ניתן להגביר את התחושות המענגות סביב האכילה ולמנוע אכילת יתר מיותרת.
5. להקשיב לאינסטינקטים: אומנם ידוע כי אכילה של מאכלים מתוקים אינה קשורה לרעב ושובע ורובנו יכולים לאכול מתוקים וממתקים גם כאשר אנחנו שבעים לחלוטין, בכל זאת כדאי לשים לב ולהימנע ממצבים של מלאות יתר שגורמת לתחושות של כבדות, עייפות, כאבי בטן, נפיחות, גזים והפרעה בשינה.
ואם בכל זאת הגזמנו?
לשתות הרבה מים ולצאת להליכה או טיול קצר, כדי לסייע לגוף להתמודד ביתר קלות עם עומס הפחמימות.
כדאי לדעת שכדי לסייע לגוף למתן את עליית רמת הסוכר בדם ובכך גם את הירידה – כדאי לשלב מזונות שומניים ביחד עם הפחמימה הפשוטה כגון חמאת בוטנים, גרעינים ואגוזים, שומשום או טחינה ועוד- ממתק שמכיל את השילוב הזה, בניגוד לממתק על טהרת הסוכר, יסייע במעט למתן את הקפיצות ברמת הסוכר בדם.
נכון שהגוף זקוק לרמת סוכר מסוימת על מנת לתפקד, אבל הוא זקוק לא פחות מכך לכך שרמות הסוכר הללו תהיינה יציבות. קפיצות חדות ברמות הסוכר אינן טובות לגוף. על מנת להחזיר את הגוף לאיזון הנדרש הגוף מפריש את האינסולין, שתפקידו לעזור בהשגת יציבות זו אלא שגם הפרשה תכופה מאוד וגדולה של אינסולין כדי להתמודד עם כמויות סוכר גדולות, היא משימה קשה לגוף שעלולות להיות לה השלכות בריאותיות לארוך זמן.
מתינות ושליטה הם שמות המשחק, וחשוב לתרגל אותן כדי להיות מסוגלים להתמודד עם אתגרי אכילה, כמו שחגיגית המימונה מציבה בפנינו.
חג שמח!!
הכותבת היא דיאטנית קלינית
