החיסון הניסיוני נגד מלנומה שייצרו חברות התרופות מודרנה ומרק הוכח כיעיל לאורך זמן, והפחית את הסיכון להישנות המחלה או לתמותה ב-49%, בהשוואה לטיפול סטנדרטי. כך עולה ממחקר שערכה חברת התרופות מודרנה, שהחל לפני כשלוש שנים. במחקר ניתנו לחולים חיסונים ניסיוניים נגד סרטן שייצרה החברה בטכנולוגיית mRNA (הזכורה לציבור מהחיסונים נגד קורונה), לצד התרופה הביולוגית "קיטרודה" של חברת מרק.
3 צפייה בגלריה
נשיא חברת מודרנה: "החיסון עמיד לאורך זמן, זה שיפור משמעותי ודרמטי"
(צילום: shutterstock)
בשנה שעברה דיווחה חברת מודרנה כי החיסון הניסיוני הפחית את הסיכון להישנות המחלה או לתמותה ב-44%, לכן מדובר בממצא משמעותי שמוכיח את עמידות החיסון לאורך זמן. "העמידות של החיסון חזקה מאוד, והיא נותרה יציבה לאורך תקופה של כמה שנים", אמר ד"ר סטיבן הוגה, נשיא חברת מודרנה. "זה שיפור משמעותי ודרמטי ביחס לטיפול עם התרופה 'קיטרודה' בלבד".
במחקר השתתפו 157 חולים שסבלו מסרטן העור מלנומה בשלב מתקדם, שחולקו באופן אקראי לקבלת אחד משני טיפולים: קבוצה אחת טופלה בתרופה "קיטרודה" המסייעת למערכת החיסון לתקוף תאים סרטניים. הקבוצה השנייה קיבלה את התרופה הביולוגית "קיטרודה" יחד עם חיסון סרטן מותאם אישית שנבנה כאמור על בסיס טכנולוגיית ה-mRNA.
כל החולים עברו ניתוח להסרת גידול המלנומה שלהם. החוקרים בנו מכל גידול של החולים רצף גנטי מותאם אישית כדי שמערכת החיסון תוכל לזהות אותו ולתקוף אותו. לאחר מכן הוזרק ה-mRNA שנבנה לזרועות החולים, באותו אופן שבו ניתנים חיסונים אחרים. כך, מערכת החיסון "למדה" להכיר את הגידול הסרטני ולהיערך להשמידו בעת הצורך.
החיסון הניסיוני הוגדר כ"טיפול פורץ דרך" בארצות הברית ובסוכנות התרופות האירופית (EMA), שמפעילה תוכניות לתמיכה בפיתוח תרופות חדשניות. עם זאת, נשיא מודרנה מעריך שייקח זמן רב עד שהם יוכלו להגיש בקשה לאישור הטיפול.
חברת מודרנה בונה כעת מתקן ייעודי לייצור החיסון בהיקף רחב, במטרה להיות ערוכים לשלב שבו יאושר הטיפול. "אנחנו צריכים לוודא שאנחנו ערוכים, לפני שנוכל אפילו לשקול לבקש אישור", אמר הוגה. לדבריו, חברות מודרנה ומרק מקדמות שיחות עם רגולטורים ברחבי העולם על המסלול לאישור החיסון.
מומחה ישראלי: "רעיון ביולוגי חכם"
ד"ר נתנאל אשר, מנהל המרכז לגידולי עור ומלנומה במרכז דוידוף לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן בבית החולים בילינסון, סיפר כי מדובר על חיסון אינדיבידואלי למטופל, שבו למעשה "מחנכים את המערכת החיסונית של האדם נגד אותה מלנומה שתקפה אותו". לדבריו, "מאחורי הטיפול הניסיוני שמשלב בין טכנולוגיית ה-mRNA לתרופה קיטרודה עומד רעיון ביולוגי חכם ששיפר מעט את המצב הקיים.
ד"ר נתנאל אשרצילום: דוברות בילינסון"כיום יש כסטנדרט טיפול מונע שמבוסס על אימונותרפיה ונמצא בסל התרופות", הוסיף ד"ר אשר. "לפני קבלת הטיפול המונע, הסיכון להישנות סרטן העור בשלב 2 עומד על כ-40% ובשלב 3 על כ-50%. אותו טיפול ניתן במשך שנה באמצעות קיטרודה או אופדיבו, ולאחר מכן הסיכוי להישנות המחלה פוחת בכ-50%. הטיפול החדש יקטין עוד יותר את הסיכון, בכ-40%-50% נוספים".
ד"ר נתנאל אשר: "השיטה היא ייצור חיסון שמתבסס על אנטיגנים או חלבונים ספציפיים למטופל שבו אני רוצה לטפל. כלומר, מייצרים אנטיגנים באמצעות תאי סרטן ייחודים למטופל עצמו, ואז מזריקים לו אחת לכמה שבועות, לצד הטיפול עם קיטרודה"
ד"ר אשר סיפר כי טכנולוגיית ה-mRNA פרצה מחקר הסרטן, ומטרתה לעודד את מערכת החיסון: "למלנומה יש נטייה לעורר את מערכת החיסון, לכן כל עזרה שניתן באופן מלאכותי תאפשר למערכת לעבוד באופן טוב יותר", הסביר. "השיטה היא ייצור חיסון שמתבסס על אנטיגנים או חלבונים ספציפיים למטופל שבו אני רוצה לטפל. כלומר, מייצרים אנטיגנים באמצעות תאי סרטן ייחודים למטופל עצמו, ואז מזריקים לו אחת לכמה שבועות, לצד הטיפול עם קיטרודה.
"השילוב בין קיטרודה והחיסון הייעודי הזה, שמעודד את מערכת החיסון לזהות אנטיגנים זרים של המלנומה, מייצר חיסוניות נגד הישנות המחלה", הוסיף. ד"ר אשר סיפר כי המרכז שהוא מנהל לוקח חלק במחקר בינלאומי גדול ומגייס מטופלים. "אנחנו מטפלים באלו שבשלב 2 ו-3 שמיועדים להתחיל טיפול במחקר", אמר. "יש לנו נתונים מעודדים מהמחקר הקודם, בהנחה שגם הפעם זה יהיה חיובי, הצפי הוא שבעוד כמה שנים הטיפול הזה ייכנס לסל התרופות".
90% מהנזק - עד גיל 25
מלנומה היא גידול שנוצר ממלנוציטים, התאים שמייצרים את הפיגמנט הכהה בעור ושמעניקים לו את צבעו. בעת חשיפה לשמש הייצור שלהם גובר, והעור מתכהה. בישראל מאובחנים כ-1,800 מקרים חדשים מדי שנה, רובם מקומיים ושטחיים, שמטופלים באופן כירורגי, אבל יש גם מקרים של מחלה אזורית או גרורתית. חשיפה לשמש מהווה גורם סיכון להתפתחות מלנומה, אבל מדובר בעיקר בחשיפה של מנות קרינה גבוהות שגורמות לכוויות.
המלנוציטים מצויים בכל מקום בעור, גם במקומות נסתרים כגון קפלי העור, מתחת לשערות ולציפורניים, בחלל הפה או בחללים פנימיים אחרים של הגוף. קוסמטיקאיות וספרים מצליחים לעיתים לזהות נגעים חשודים ולהתריע שיש לפנות לרופא.
גורמי הסיכון למלנומה:
- ריבוי של נגעים פיגמנטריים (נקודות חן).
- עור, עיניים ושיער בהירים.
- היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה.
- גיל (אמנם רואים מלנומה גם בקרב צעירים, אבל יותר אצל מבוגרים).
- חשיפה לשמש, בעיקר למנות קרינה גבוהות.
חשוב לדעת: 90% מהנזק שיכול להוביל להתפתחות מלנומה נגרם ככל הנראה עד גיל 25. על כן, יש לשים דגש מיוחד על מניעה והגנה בקרב ילדים, בני נוער וצעירים.
ככל שהמלנומה תאובחן בשלב מוקדם יותר, הסיכוי לריפוי מלא ולהימנעות ממחלה גרורתית הוא גבוה יותר.
הזיהוי המוקדם משמעותי בכל גידול סרטני, אבל במקרה של מלנומה החשיבות גדולה במיוחד, משום שזהו גידול בעל פוטנציאל אגרסיביות משמעותי. גידול סרטני בגודל 5 מ"מ במעי, בלבלב, בשד או בריאות נחשב לקטן, בדרגת מסוכנות נמוכה. לעומת זאת, מלנומה החודרת לעור בעומק 5 מ"מ היא בדרגת סיכון גבוהה. הסיכון העיקרי ממלנומה לא נגזר מהגודל שלה על העור, אלא מעומק החדירה שלה אליו. ככל שהמלנומה עמוקה יותר, גובר הסיכון להתפשטות של המלנומה כגרורות לקשריות הלימפה או לאיברים מרוחקים.
חשוב לציין שהנגע שהמטופל רואה בעיניו אינו מעיד בהכרח על עומקה של המלנומה. לאחר הגדרת הנגע כחשוד, מסירים אותו בצורה כירורגית (ביופסיה), והאבחנה הסופית נקבעת תחת עדשת המיקרוסקופ (פתולוגיה). כל מילימטר עומק של המלנומה מגדיל לפחות בעשרה אחוזים את הסיכון שהיא תצא מהגבולות המקומיים ותגיע לאיברים אחרים. לכן, יש חשיבות גדולה לזיהוי מוקדם.
