חודש אוקטובר מוקדש להעלאת המודעות לסרטן השד, המחלה השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם. אחת המטרות המרכזיות של חודש זה היא להדגיש את החשיבות הקריטית של גילוי מוקדם. במקורותינו נאמר: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (ספר דברים), שמשמעותו הבסיסית היא החובה לשמור על הגוף והנפש. חכמינו הרחיבו פסוק זה גם למשמעות של שמירה על הבריאות הפיזית, בהתבסס על התפיסה שהגוף הוא משכן הנשמה. מכאן נגזרה החובה לדאוג לבריאות ולמנוע סכנות פיזיות מיותרות.
הרמב"ם מדגיש את חשיבות שמירת הבריאות כמצווה דתית, כחלק מהחובה לשמור על הגוף שהוא חיוני לקיום המצוות. כך הפך הצו לשמירה על חיי אדם וערך החיים לעיקרון יסוד בהלכה היהודית בנוגע לבריאות הציבור והיחיד. בעקבות זאת נוצרו חוקים הקשורים לאכילה בריאה, היגיינה ושמירה מפני סכנות, כדוגמת כללים הנוגעים לחובה להיזהר בנהיגה ולשמור על בריאות הגוף באמצעות פעילות גופנית.
מעבר לחובה הציבורית, מוטלת גם חובה על כל פרט לשמור על בריאותו האישית. אחת הדרכים לכך היא ביצוע בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם של מחלות מסכנות חיים. סרטן השד הוא אחת המחלות שבהן בדיקות סקר הן כלי חשוב לזיהוי מוקדם, וממלאות תפקיד משמעותי בשיפור סיכויי ההחלמה.
גילוי מוקדם מציל חיים: סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב נשים, אך כאשר מאתרים אותו בשלבים מוקדמים, הסיכוי להחלמה מלאה עולה משמעותית. בדיקות סקר מאפשרות לזהות גידולים קטנים לפני הופעת הסימפטומים ולפני התפשטות הסרטן לאזורים אחרים בגוף. זיהוי מוקדם מקושר להצלחה גבוהה יותר בטיפולים ולסיכויי שרידות טובים יותר.
הפחתת הצורך בטיפולים אגרסיביים: כשסרטן השד מאותר בשלב מוקדם, לעיתים קרובות ניתן לטפל בו באמצעות טיפולים פחות אגרסיביים, כמו ניתוחים מקומיים והקרנות אף תוך כדי ניתוח, ללא צורך בכימותרפיה מורכבת או ניתוחים גדולים יותר. הטיפול המוקדם עשוי גם להקטין את הצורך בטיפולים המלווים בתופעות לוואי קשות.
זיהוי נשים בסיכון מוגבר: בדיקות סקר עוזרות גם לזהות נשים שיש להן סיכון מוגבר לפתח סרטן השד, כמו נשים עם רקע משפחתי חזק של המחלה או עם מוטציות גנטיות כמו BRCA1 ו-BRCA2. במקרה כזה ניתן להציע להן בדיקות תכופות יותר או אף אמצעי מניעה מונעים כמו טיפולים תרופתיים או ניתוחים מונעים.
מדובר בתהליך פשוט ולא פולשני: הממוגרפיה, שהיא בדיקת הסקר המרכזית, נחשבת לבדיקה פשוטה ולא פולשנית. אמנם יש תחושת אי-נוחות קלה בעת הבדיקה, אך היא קצרה ואינה מצריכה התאוששות, ובכך היא נגישה לנשים רבות. ההמלצה היא לבצע את הבדיקה אחת לשנה או שנתיים מגיל 50 ואילך, או אפילו מוקדם יותר בנשים בסיכון מוגבר.
בדיקות סקר לסרטן השד הן כלי מרכזי לשיפור סיכויי ההחלמה והפחתת שיעור התמותה מהמחלה. הן מאפשרות זיהוי מוקדם של גידולים, מקטינות את הצורך בטיפולים אגרסיביים, ומקלות על נשים להתמודד עם המחלה בשלביה המוקדמים. לכן, מומלץ לכל אישה לעקוב אחר המלצות הרופא ולבצע בדיקות סקר בהתאם לגילה ולמצב בריאותה.
בשנים האחרונות חלו מספר התפתחויות בתחום בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, עם דגש על שיפורים טכנולוגיים והרחבת הגישה לרפואה מותאמת אישית. הנה כמה מהחידושים הבולטים:
1. ממוגרפיה דיגיטלית דו-ממדית ותלת-ממדית: מאפשרת סריקה מפורטת יותר של רקמת השד באמצעות יצירת תמונות תלת-ממדיות. הטכנולוגיה הזו מגבירה את הדיוק בזיהוי גידולים, בעיקר בנשים עם רקמת שד צפופה. מחקרים הראו שהשימוש בשיטה זו מפחית תוצאות חיוביות שגויות (false positives) ומוביל לפחות בדיקות חוזרות וחרדות מיותרות.
2. שילוב בדיקת סונוגרם וסריקות אולטרסאונד מתקדמות עם הממוגרפיה: אולטרסאונד משמש להשלמת ממוגרפיה, במיוחד בקרב נשים עם רקמת שד צפופה או כאשר יש צורך בהבהרה של ממצאים בלתי חד-משמעיים. השיטה מבוססת על גלי קול ויכולה להבחין בין גידולים מלאים בנוזל לבין גידולים מוצקים. כמו כן, בשנים האחרונות מתפתחת טכנולוגיית אולטרסאונד אוטומטי (ABUS) שמאפשרת סריקה מקיפה ואוטומטית של כל השד ומסייעת בשיפור דיוק הבדיקה.
3. הדמיה מגנטית (MRI) דינמית: זהו כלי חשוב במיוחד לנשים הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד, כגון נשאיות מוטציות גנטיות. הדמיית תהודה מגנטית אינה מבוססת על קרינת רנטגן, אלא משתמשת בשדות מגנטיים ומבוצעת בדרך כלל בשילוב הזרקת חומר הניגוד גדוליניום כדי להפיק תמונות מפורטות של השד.
4. פיתוח שיטות חדשות לגילוי מוקדם: מחקרים עוסקים בפיתוח שיטות דימות חדשות, ביופסיה נוזלית ובדיקות גנומיות תוך שילוב אמצעי בינה מלאכותית. ישנם כיום מחקרים לפיתוח שיטות הדמיה המבוססות על שינויים בטמפרטורה בשד נגוע, שינויים בתכונות האלקטרומגנטיות ותכונות נוספות הקיימים בשד הבריא לעומת הגידול.
5. ביופסיות נוזליות: אלו בדיקות דם שמטרתן לאתר שינויים גנטיים או פרגמנטים של DNA סרטני בדם. טכנולוגיה זו עשויה לספק דרך לא פולשנית לגילוי מוקדם של סרטן השד ולהתאמת הטיפול על פי מאפייני הגידול הספציפיים של המטופלת.
6. בדיקות גנומיות: בדיקות כגון Oncotype DX ו-MammaPrint מאפשרות להעריך את הסיכון להישנות הסרטן ולקבל החלטות מדויקות יותר לגבי הצורך בטיפולים כימותרפיים.
7. שימוש בבינה מלאכותית: AI החלה להשתלב בממוגרפיות כדי לשפר את דיוק האבחון. מערכות AI יכולות לנתח ממוגרפיות במהירות ובדיוק רב, לזהות דפוסים שמדענים אנושיים עלולים לפספס ולהפחית את הסיכוי לטעות אנוש.
המטרה הסופית היא לפתח גילוי מוקדם בגישה מותאמת אישית. כיום יש יותר ויותר התאמה אישית של בדיקות הסקר על סמך נתונים אישיים, כמו היסטוריה משפחתית, גורמי סיכון גנטיים ורקמת השד של המטופלת. במקרים מסוימים, נשים בסיכון גבוה עשויות לקבל שילוב של בדיקות שונות כמו ממוגרפיה, הדמיה מגנטית ואולטרסאונד כדי להגדיל את הדיוק בגילוי מוקדם.
לגבי השאלה ממתי יש להתחיל לבצע בדיקות מנע, ההמלצות משתנות בהתאם לגורמי סיכון ולגיל האישה:
- באירופה וישראל: ההנחיות לנשים בסיכון ממוצע ממליצות להתחיל בדיקות סקר באמצעות ממוגרפיה מגיל 50, ולעשות זאת אחת לשנתיים.
- בארצות הברית: האיגוד האמריקאי למלחמה בסרטן ממליץ על ממוגרפיה שנתית לנשים מגיל 45 ועד גיל 54. מגיל 55 ניתן לעבור לממוגרפיה אחת לשנתיים.
- נשים בסיכון מוגבר: נשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן השד או נשאיות מוטציות גנטיות צריכות להתחיל בדיקות סקר מוקדם יותר, לעיתים בגיל 30-35, ולעיתים ישולבו בדיקות MRI בנוסף לממוגרפיה והאולטרסאונד.
בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם רופא כדי לקבוע את התוכנית הטובה ביותר לגילוי מוקדם.
חשוב לציין שבמהלך השנים האחרונות חלו התקדמויות רבות בטיפול בסרטן השד, בזכות שיפורים טכנולוגיים, מחקרים קליניים חדשניים, הבנה מעמיקה יותר של המנגנונים הביולוגיים של המחלה ושימוש במערכת החיסון - אימונותרפיה. אך זו חוכמה שלאחר מעשה; עדיף גילוי מוקדם והימנעות מהצורך להגיע לשימוש בטיפולים אלו.
ביצוע בדיקות סקר בזמן מלחמה אולי נראה מאתגר, אך הגילוי המוקדם מציל חיים ומהווה חובה לשמירה על הבריאות גם בתקופה קשה זו שאנו נמצאים בה. על אף המצב הביטחוני המורכב, אין לשכוח את שגרת היום-יום ושמירה על גופנו. חשוב ללכת ולהיבדק ולא לדחות זאת לימים אחרים. המחלות, כולל הממאירות, אינן מתחשבות במצב המלחמה בו אנו נמצאים, ולכן הבריאות האישית נותרת בעדיפות עליונה. חשוב לזכור שגילוי מוקדם מציל חיים.
פרופ' משה פפאמערכת הבריאות הישראלית ממשיכה לפעול גם במצבי מלחמה. בתי חולים ומרפאות מצוידים להעניק שירותים רפואיים גם בתנאים של מדינה בחירום. חשוב לנצל את הנגישות הזו ולהמשיך לדאוג לבריאות האישית גם במצב מתוח. המצב הביטחוני מגביר חרדה ומתח, וביצוע בדיקות שגרתיות כמו בדיקות סקר לסרטן השד עשוי להפחית חששות אישיים לגבי הבריאות. כשאדם יודע שהוא נבדק ונמצא במעקב, הוא עשוי להרגיש יותר בטוח ושלו בנוגע לבריאותו.
בכך נגיע לימים שקטים וטובים ונזכה לחזרת שבויינו במהרה מתוך בריאות טובה. שמרו על עצמכן גם בתקופה מורכבת זו - בבקשה, לכו להיבדק.
פרופ' משה פפא, כירורג אונקולוג מומחה בתחום מחלות השד, בית החולים אסותא תל אביב, אוניברסיטאות תל אביב ואריאל.
