תשישות כרונית (fatigue) היא תופעה קלינית שכיחה בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, תופעה שאינה קשורה באופן ישיר לפעילות של מערכת העיכול. בתוך הגדרת המושג ניתן לכלול תחושת עייפות וחולשה לא שגרתית, תשישות או לאות, המלווים בהרגשה של חוסר אנרגיה גם אחרי שינה ומנוחה טובה. זוהי תופעה מורכבת המושפעת מגורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, המופיעה במגוון מצבים של מחלות כרוניות כולל מחלות מעי דלקתיות.
התופעה שכיחה מאוד במטופלים עם מחלה דלקתית פעילה (יותר מ-80% מדווחים על התופעה), אך נמצא כי כ-40% מהמטופלים שהמחלה הדלקתית שלהם נמצאת בשלב של הפוגה ואפילו הפוגה עמוקה (כלומר בלי ממצאים המכוונים לדלקת שנותרה) סובלים גם הם מהתופעה.
על אף שכיחותה הגבוהה של התופעה, עד לאחרונה לא הייתה התייחסות מיוחדת אליה והיא לא טופלה ישירות. תסמיני התשישות הכרונית מאוד דומיננטיים ולרוב משפיעים באופן מהותי על איכות החיים של המטופלים תלויים בגיל, אורחות החיים (תזונה, פעילות גופנית) והשלב ההתפתחותי (עבודה/קריירה, לימודים, משפחה, זוגיות, הורות, חברה).
שכיחות מחלות המעי הולכת ועולה עם השנים
מחלות המעי הדלקתיות הן מחלות כרוניות מורכבות הנגרמות מהפרעה בתפקוד מערכת החיסון במערכת העיכול. הפרעה זו קשורה בגורמים סביבתיים רבים המשפיעים על התהוות הדלקת בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית. מחלות המעי הדלקתיות נפוצות בקרב כל קבוצות הגיל, גברים ונשים כאחד, ושכיחותן הולכת ועולה בשנים האחרונות. מנתונים שנאספו לאחרונה על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי שערי צדק, יש בישראל כ-60 אלף חולים (כלומר 1 מ-150 אנשים בישראל לוקה במחלה).
את מחלות המעי הדלקתיות מקובל לחלק לשתי קבוצות גדולות: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, אך בפועל מדובר בספקטרום של מחלות דלקתיות עם חפיפה רבה ביניהן. אצל מרבית החולים, הפגיעה הדומיננטית היא במערכת העיכול, כשהתסמינים הטיפוסיים ביותר הם כאב בטן ושלשול. בנוסף, יש לא מעט מטופלים שמדווחים על תסמינים שאינם קשורים באופן ישיר למערכת העיכול (תופעות מחוץ למעי - אקסטרה-אינטסטינלים).
למה זה קורה?
קיימות סיבות שונות ומגוונות להופעה של התשישות הכרונית ולעיתים מדובר בשילוב של גורמים התורמים להתהוות התופעה. בראש וראשונה, יש לשלול מצב של דלקת לא נשלטת (הדלקת שגורמת למרכזים במוח לתת תחושה של חולשה ועייפות) ואם אכן זו הבעיה, צריך לשפר את הטיפול שנועד להשיג שליטה בדלקת. במקביל, יש לשלול חסרים תזונתיים כמו חסר ברזל, ויטמין B12, חסר ויטמין D ולתת תיסוף מתאים על מנת לתקן את החסרים המטבוליים.
פרופ' הנית ינאי: "על אף הרתיעה והבושה שיכולה להתעורר, כדאי להימנע מכך ולדווח לרופאים ולצוותים המטפלים על התופעה כיוון שלרוב יש מענה עבורה. חשוב מאוד לברר את מכלול הסיבות שיכולות לגרום או לתרום להתהוות התופעה ולנסות, למרות האתגר והמורכבות, לתת להן מענה ספציפי"
אנמיה יכולה גם כן לתרום לתופעה או להחמיר אותה, אך לרוב זהו מצב הפיך שניתן לטיפול יחסית בקלות, וכך גם תופעות לוואי של תרופות שונות. תסמינים כמו כאב כרוני או כאבים ממקור שלדי (שרירים ומפרקים) נמצאו קשורים לתופעה ויכולים להחמיר אותה. אם אלו קיימים יש צורך במענה ספציפי. הדבר נכון גם לגבי מרכיבים נפשיים כגון חרדה, דיכאון וכן הפרעות בתבנית שינה תקינה (הרגלי שינה לא טובים, דום נשימה בשינה, יקיצות לילה מרובות ועוד).
העמותה לתמיכה בחולי הקרוהן וקוליטיס כיבית, שפועלת להעלאת המודעות לתופעה בקרב החולים, מסייעת רבות בהעלאת המודעות לתסמונת. על אף הרתיעה והבושה שיכולה להתעורר, כדאי להימנע מכך ולדווח לרופאים ולצוותים המטפלים על התופעה כיוון שלרוב יש מענה עבורה. חשוב מאוד לברר את מכלול הסיבות שיכולות לגרום או לתרום להתהוות התופעה ולנסות, למרות האתגר והמורכבות, לתת להן מענה ספציפי.
פרופ' הנית ינאיצילום: ארגון Eccoמאחר שהתופעה משפיעה על אורח החיים ואיכותו, בעיקר בשל הירידה התפקודית, אין זה מפתיע כי חלק גדול מהמטופלים נוטים לעלות במשקל ולאמץ אורח חיים יושבני יותר ופחות פעיל (נמנעים מפעילות גופנית). על כן, רצוי להתייחס גם לאלמנטים הללו במסגרת ההערכה המכוונת לבירור סיבת ה-fatigue והשפעתו הכוללנית על המטופל/ת.
הטיפול היעיל
במסגרת הטיפול יש לתת מענה לאספקטים פסיכו-סוציאליים, בין השאר על ידי מיצוי זכויות סוציאליות, טיפול פסיכולוגי וכן למידה ואימוץ טכניקות של קשיבות וחמלה (mindfulness), לצד עבודה קוגניטיבית התנהגותית ליצירת שינוי. יש לעודד מטופלים באופן אקטיבי לשינוי אורחות חיים כולל שילוב פעילות גופנית בשגרה היומיומית, וכן ללמד ולהדריך את המטופלים על תזונה מאוזנת ומותאמת למחלות מעי דלקתיות (כולל התייחסות לאלמנטים שמאפיינים את מחלתם באופן אישי).
קיימים שאלוני דיווח עצמי (patient reported outcome) ספציפיים שנועדו לבדוק את חומרת ה- fatigue הנתפסת על ידי מטופלים. אחד השאלונים המקובלים שנמצא בשימוש במחקרים קליניים רבים נקרא FACIT-f, שאלון מתוקף שמטרתו להעריך את מידת ה-fatigue והשפעתו על פעילויות יומיומיות ותפקוד. באמצעות שאלון זה חוקרים מעריכים את שכיחות התופעה, חומרתה והשפעתן של תרופות /התערבויות שונות עליה.
בשנים האחרונות המודעות הכללית לתופעה גדלה ולמעשה במרבית המחקרים הקליניים החדשים, התופעה נמדדת ומרבית התכשירים התרופתיים מצליחים לשפר באופן משמעותי תסמינים של תשישות כרונית במקביל לשליטה באלמנטים אחרים של המחלה.
הכותבת היא מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות, המערך לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים בילינסון ויו"ר החוג למחלות מעי דלקתיות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה
