חמישה מבוגרים תושבי צפון תל אביב נדבקו בקדחת הנילוס בשבועיים האחרונים, ושניים מהם אושפזו במצב קשה בבית החולים איכילוב בעיר.
כל החולים בני יותר מ-60 ומתגוררים ברמת החייל, בשיכון דן ובשכונת המשתלה שבצפון תל אביב. אף אחד מהם לא בן משפחה אך הם מתגוררים ברדיוס סמוך. ההערכה היא שיש יותר אזרחים שנחשפו לנגיף אך בקרב צעירים התסמינים חלשים יותר ולכן הם כנראה לא הגיעו לאשפוז. כל מי שהגיע הראה תסמינים נוירולוגיים.
שירי, בתו של אחד החולים (77) בקדחת הנילוס, סיפרה שאביה לקה בדלקת קרום המוח בעקבות המחלה ומצבו מוגדר קשה: "לפני שלושה שבועות וחצי אבא חש ברע. אחרי ארבעה ימים שהחום לא ירד הגענו לאיכילוב. שוחררנו בהמשך הביתה ואחרי יומיים, המצב הידרדר ואבא היה תשוש ולא הצליח לדרוך על הרגליים. בחמישי כבר התאשפז ובשבת הורדם והונשם למשך שמונה ימים. לאחר מכן הוציאו לו את ההנשמה והוא עדיין משותק בכל הגוף ולא מצליח לזוז. המצב מאוד קשה. הוא לא זוכר אירוע של עקיצה ומבחינתו כל חודש יוני נמחק לו, הקדחת דפקה הכול".
היא סיפרה כי אביה, תושב שיכון דן, הוא אדם בריא מאוד, "הוא שחיין, רץ, נוסע לחו"ל המון. זה לא מקרה בודד ולכן ממש לא תקין שלא מעלים את המודעות לכך. מי שמאושפז ליד אבא גם כן עם קדחת הנילוס, אתמול דיבר והיום הוא מורדם ומונשם. נראה שיש התפשטות בשיכון דן ובשכונות הסמוכות. אנשים צריכים להבין שאם הם בני יותר מ-60, הם לא יכולים לצאת מהבית בלי לשים הגנה כי אתה לא באמת יודע איזו יתושה תעקוץ אותך. מה שמפריע לי זה שהרשויות תולות שלט וזהו. מה זה עוזר לנו? תרססו. הרשויות חייבות להיכנס לתמונה. הם יודעים שיש בעיה, אבל מה הם עושים עם זה?"
מה לגבי ההמשך? "הרופאים לא יודעים איך והאם יחלים מזה. לפני שלושה ימים נאמר לנו שמצבו קשה מאוד. אנחנו לא יכולים לחשוב יותר משש שעות קדימה כי אנחנו לא יודעים אם יצליח לנשום לבד. אנחנו יודעים שהוא לא יכול ללכת ולהזיז ידיים, הדיבור נפגע, הזיכרון נפגע. הוא כרגע במצב קשה באיכילוב ואנחנו לא יודעים כמה זמן יהיה השיקום. גם הם לא יודעים, אף אחד לא יודע. העירייה צריכה להתעורר ולרסס את כל המקום הזה. אנחנו צריכים להיות מוגנים בשכונות שלנו".
דגירת המחלה נמשכת עד שלושה שבועות
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף שמצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כחמישה עד 21 ימים, והמחלה נמשכת לרוב 6-3 ימים.
ברוב המקרים מדובר במחלה קלה דמויית שפעת שחולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
כדי להימנע מעקיצות ומפגעי יתושים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממליצים לציבור לצמצם מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים.
ד"ר טניה קרדש, רופאה מחוזית, מכבי שירותי בריאות, מחוז ירושלים והשפלה, מסבירה ש"קדחת הנילוס המערבי היא מחלה נגיפית, שמועברת באמצעות עקיצת יתוש, שניזון מבעלי חיים הנגועים במחלה. הידבקויות במחלה מתרחשות בעיקר בחודשי הקיץ ועד סוף הסתיו. בחודשים אלה היתושים פעילים ומתרבים ולכן גם יכולים להעביר את הנגיף בקלות יחסית".
רוב הנדבקים לא מפתחים תסמינים
לדבריה, "חלק מהתסמינים למחלה מאפיינים מחלות אחרות שאיתם אנו מתמודדי בשגרה, כמו חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, הקאות ושלשולים ולעיתים גם פריחה בעור. כדי לא ליצור בהלה מיותרת, חשוב מאוד לדעת שרוב הנדבקים בקדחת הנילוס כלל לא מפתחים תסמינים למחלה ולרוב המחלה תיעלם ללא כל תופעות לוואי משמעותיות.
"עם זאת, באחוז קטן מאוד מהמקרים ובעיקר בקרב קבוצות סיכון כגון קשישים, חולים במחלות כרוניות ומדוכאי חיסון תיתכן הסתבכות של המחלה, שעלולה לגרום בין השאר לפגיעה במערכת העצבים, דלקת קרום המוח ואף למוות. על כן, אם יש חשש לעקיצה לצד הופעת תסמיני חום, כאבי ראש ובלבול והכרה מעורפלת יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל".
לדברי ד"ר טניה קרדש, "לקדחת הנילוס המערבי אין חיסון או טיפול רפואי ספציפי. קדחת הנילוס מאובחנת באמצעות בדיקה סרולוגית לאבחון ואיתור נוגדנים. חולים המאושפזים בבית החולים מקבלים לרוב טיפול תומך של נוזלים ותרופות שמשככות כאב וחום ומעקב אחרי המדדים החיוניים. מכיוון שאין דרך רפואית למנוע את המחלה חשוב לטפל במקור ההדבקה – למרוח על העור תכשירים דוחי יתושים ולהצטייד בלבוש ארוך, וכן לדווח לרשויות במקרים בהם נתקלים במים עומדים או דליפות מים במרחב הציבורי".
ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, הסבירה אף היא ש"חום ולחות מגבירים פעילות יתושים, כך שעם שינויי האקלים נחשף ליותר ויותר מפגעי יתושים. בעזרת כמה פעולות פשוטות, כמו הפחתת השקיה, ייבוש מים עומדים, רשתות, מאווררים ושימוש בתכשירים דוחי חרקים - ניתן למנוע עקיצות ומפגעי יתושים בחצרות ובבתים. צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מנטר בשטחים הפתוחים יתושים ומתריע בנושא לרשויות המקומיות שבאחריותן למנוע ולטפל במפגעי מזיקים".
לפני כעשרה ימים הודיעו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שנלכדו יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס במועצה אזורית דרום השרון. המועצה הונחתה להגביר את הניטורים באזורים הנגועים, ובמידת הצורך לבצע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי. בעונה זו של השנה מקורות מים עומדים, במקביל למזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
ד"ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות מהחטיבה לבריאות הציבור במשרד הבריאות, הסביר את הליך ניטור וזיהוי היתושות הנגועות: "עם לכידת היתושים על ידי המשרד להגנת הסביבה מבצעת המעבדה לאנטמולוגיה של משרד הבריאות סיווג של היתושות ומעבירה למעבדה הווירולוגית לצורך בדיקת נגיעות בגורמי מחלה. האגף לאפידמיולוגיה מרכז את המידע לגבי תחלואה בבני אדם וביתושים ומתריע לגורמים הרלוונטים בכל מקרה בו קיים אבחון של חולה. בהתבסס על נתוני שנים קודמות עולה כי שכיחות המחלה נמצאת במגמת עלייה מחודש יוני ואילך"
