מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בימים האחרונים עשוי להוביל לשינוי באופן הטיפול בהתקפי אסתמה ו-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) לראשונה מזה 50 שנה. המחקר שבוצע בבריטניה מצא ששימוש בתרופה הביולוגית Benralizumab (המוכרת בשמה המסחרי "פסנרה") בהזרקה יעיל יותר בשעת התקפים ואינו גורם לתופעות לוואי שמאפיינות טיפול באמצעות סטרואידים כמו פרדניזון וקורטיזון - שהיו עד כה הטיפול המועדף בזמן התקף. הרופאים בבריטניה וגם בישראל נסערים מתוצאות המחקר פורץ הדרך בטיפול בהתקפי אסתמה שעלולים להוביל אפילו למוות.
התרופה בנרליזומאב ניתנת בזריקה על ידי המטופל עצמו או בבית החולים. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Lancet Respiratory Medicine, והן עשויות לשנות את הטיפול בהתקפי אסתמה חריפים וב-COPD. לפי הממצאים, התרופה הפחיתה את הצורך בסטרואידים ב-30%.
החוקרת הראשית, פרופ' מונה באפדהל מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, אמרה כי "הטיפול בהתקפי אסתמה ו-COPD לא השתנה כבר 50 שנה, למרות שהמחלה גורמת ל-3.8 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. בנרליזומאב היא תרופה בטוחה ויעילה שכבר משמשת לטיפול באסתמה. במחקר הנוכחי השתמשנו בתרופה בדרך שונה – בהתקף חריף של אסתמה – והראינו שהיא יותר יעילה מסטרואידים".
בנרליזומאב הוא נוגדן שפועל נגד אאוזינופילים - תאי דם לבנים שאחראים לדלקת בכלי הנשימה ולהחמרת האסתמה. האאוזינופילים מעורבים בכ-50% מהתקפות האסתמה החריפות ובשליש מההחמרות של COPD. אם התקף אסתמה - שכולל קושי בנשימה, צפצופים ושיעול - לא ניתן לשליטה באמצעות משאפים רגילים, רופאים לרוב ירשמו למטופל סטרואידים.
מה ההבדל בין בנרליזומאב לבין הטיפול הקיים בהתקפי אסתמה?
פרופ' מרדכי קרמרצילום: דוברות בילינסון"שתי הצורות הן טיפולים אנטי-דלקתיים ואנטי-אלרגיים", מסביר פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה במרכז הרפואי בילינסון. "ההבדל העיקרי הוא שפרדניזון וקורטיזון הם סטרואידים שגורמים להרבה תופעות לוואי, במיוחד בשימוש לאורך זמן. פרדניזון יכול לגרום להשמנה, לסוכרת, לאוסטאופורוזיס - ולכן אנחנו משתדלים להימנע מלתת אותו למטופלים, אבל הוא טיפול מאוד יעיל להתקף אסתמתי. הוא יכול להציל אנשים מחנק.
"לעומת זאת, התרופות הביולוגיות - בהן פסנרה - יעילות ביותר נגד אאוזינופילים, שגורם להתכווצות לסמפונות ולהתקף אסתמתי. יש לנו ניסיון עשיר עם הפסנרה ועם תרופות דומות כמה לא מעט שנים. עד עכשיו הן היוו טיפול מונע לאסתמה. הדבר החשוב הוא שלפסנרה אין תופעות לוואי ולכן היא תרופה מועדפת, אפילו שהיא דורשת זריקה. המטופל יכול גם להזריק לעצמו, לא צריך ללכת למרפאה או לבית חולים".
למה בנרליזומאב יעיל יותר מסטרואידים, לפי המחקר שנעשה?
פרופ' קרמר מסביר שהטיפול מוריד את האאוזינופילים מ-500 אלף יחידות לאפס בתוך יום, "כך שהחולה יוצא מההתקף בקלות".
המחקר החדש שפורסם, מסביר פרופ' קרמר, בדק אם הטיפול בפסנרה יכול לשמש בהתקף חריף, לא רק כטיפול מונע. "אם מגיע חולה לחדר מיון עם התקף אסתמה, הטיפול הסטנדרטי הוא זריקת קורטיזון, אינהצליה, או חמצן אם צריך. במחקר השוו את הטיפולים האלה לטיפול עם פסנרה, שעד עכשיו שימשה לטיפול מונע, ומצאו שהיא עובדת מצוין בהתקפים חריפים".
המחקר נערך על ידי אוניברסיטת קינגס קולג' ובוצע בבתי החולים של אוניברסיטת אוקספורד במשך שלושה חודשים ובקרב 158 בני אדם, בני 18 ומעלה. המשתתפים במחקר עברו בדיקת דם מהירה כדי לקבוע איזה סוג של התקף הם חווים. מי שסבל מהחמרה איאוזינופילית נמצא מתאים לטיפול.
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות בצורה אקראית: קבוצה אחת קיבלה את זריקת הבנרליזומאב וכדורי דמה (פלצבו), קבוצה שנייה קיבלה טיפול סטנדרטי בסטרואידים (30 מ"ג ביום במשך חמישה ימים), וגם זריקת פלצבו. ואילו הקבוצה השלישית קיבלה זריקת בנרליזומאב עם סטרואידים.
3 צפייה בגלריה
הפסנרה מאושרת בארץ לטיפול מניעתי באסתמה, אבל עדיין לא מאושרת לטיפול בהתקף אסתמתי חריף
(צילום: shutterstock)
לאחר 28 ימים השתפרו תסמיני נשימה כמו שיעול, צפצופים, קוצר נשימה והפרשת ריר בקרב מי שקיבלו את הבנרליזומאב, בלי קשר למתן סטרואידים. כמו כן, המחקר מצא שמתן הזריקה "פסנרה" כטיפול חירום בעת התקף חריף, ואפילו במינון בודד, משפר דרמטית את מצב החולים, יותר מטיפול בסטרואידים, שהוא כאמור הטיפול המקובל במצבים מעין אלו. ההשפעה המהירה והיעילות הגבוהה של הזריקה נשמרות, ובמחקר נמצא שהטיפול אף מפחית בכ-30% את הצורך בטיפולים נוספים. הטיפול ניתן כטיפול כרוני במסגרת סל הבריאות במינון נמוך יותר והוא נחשב לתרופה יעילה ובטוחה.
אנשים שלקחו חלק בניסוי סיפרו שלא חוו תופעות לוואי, כפי שהיו להם עם סטרואידים, והוסיפו כי הצליחו לישון היטב כבר בלילה הראשון של המחקר, לעומת קשיי השינה שהיו להם לאחר טיפול בסטרואידים. "דבר נוסף, האנשים האסתמטיים האלרגיים, יש להם נטייה לנזלת, פוליפים באף, סינוסיטיס ועוד", מציין פרופ' קרמר, "הזריקה מטפלת גם בזה. זה מקטין את הדלקת באף".
פסנרה כבר מאושרת בארץ לטיפול באסתמה, אבל עדיין לא מאושרת לטיפול בהתקף אסתמטי חריף, מסביר פרופ' קרמר, "אני מעריך שזה יגיע בקרוב, תלוי בשיקולי משרד הבריאות. זו תרופה מצוינת, הבעיה שהיא יקרה וצריך תקציב לזה. היא חוסכת תופעות לוואי רבות כך שאני חושב שזה יקרה בעתיד. ואולי עם הזמן המחיר של התרופות הביולוגיות יירד".
צוות המחקר באוניברסיטת קינגס קולג' ציינו כי התרופה היא אמנם מהפכנית ויכולה לשנות את פני הטיפול באסתמה, אך יחד עם זאת יהיה צורך בניסוי גדול יותר, שצפוי להתחיל ב-2025 ויימשך שנתיים.
פורסם לראשונה: 16:06, 03.12.24
