מחקר ישראלי מבטיח בתחום שחזורי הגפיים: חוקרים מאיכילוב הצליחו להקפיא גף קטוע בחולדה, להפשירו, ולהשתילו בחזרה בגוף החולדה בהצלחה. חודש לאחר מכן, והחולדה חזרה ללכת באופן תקין. לפי שעה הניסוי המוצלח התבצע רק בחולדות, אך החוקרים כולם תקווה שהדבר יאפשר בעתיד לסייע לפצועי גפיים לשחזר את הגפיים שאיבדו.
המחקר התבצע על ידי פרופסור אייל גור, מנהל תחום ניתוחי שיתוק עצב הפנים ולשעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב, ועל ידי פרופסור אמיר ערב מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי בפלורידה והמדען הראשי של חברת א.ע קש טכנולוגיה, בשיתוף ד"ר ניר שני, לשעבר מנהל המעבדה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב וד"ר אינה סולודייב אשר החליפה אותו בתפקידו, וכן חוקר נוסף מסין, ד"ר סוג'ין, ד"ר דניאל קידר וד"ר אור פרידמן, מתמחה לשעבר במחלקה. צפו בחולדה מושתלת הגף הולכת לאחר ההשתלה:
תחום השחזורים המיקרוכירורגיים בכירורגיה הפלסטית כבר קיים לא מעט עשורים, אך רק כעת הבשילה הטכנולוגיה באופן מספק דיו כדי לאפשר את פריצת הדרך הנחוצה. "כבר לפני 15 שנה הקמתי מעבדה בתוך המחלקה שבאה לחקור את הנושאים של שחזורים בכירורגיה הפלסטית ומיקרוכירורגיה – היכולת לחבר כלי דם ועצבים הקטנים ממילימטר באופן מיקרוכירורגי עם מכשור מיוחד", מספר פרופ' גור.
"באותה תקופה גם הכרתי את פרופ' ערב. המטרה שלו בזמנו הייתה לנסות לשמר שחלות בנשים שאמורות לעבור התערבות באזור האגן לאחר כימותרפיה, גידול וכו'. הניסוי הצליח ונפרדנו להרבה שנים. הוא המשיך לקדם את תחום המחקר שלו במהלך השנים, ולפני עשור חודש הקשר בשנית. הוא הציע שננסה להקפיא ולהחזיר לאחר הקפאה והפשרה גף שלם של חיה במטרה להיות מסוגלים לעשות אותו דבר עם איברים שונים בגוף האדם. כל איבר: בין אם יד, רגל, לחי או כל חלק מאיבר אחר".
פרופ' אייל גורשיטת ההקפאה המאפשרת את כל זה פותחה בתחילת שנות התשעים על ידי פרופ' ערב. מדובר באותה שיטה שבה נעשה גם שימוש להקפאת ביציות ועוברים בעשורים האחרונים. "הטכניקה הזו קיימת כבר 30 שנה והיא נקראת ויטריפיקציה, או בעברית – זיגוג. "פיתחתי אותה כבר בשנת 91'. המשמעות היא להפוך חומר נוזלי למצב מוצק ללא גבישי קרח, ואז מבחינה פיזיקלית החומר הוא מוצק, אך מבחינה כימית הוא נוזל – ממש כמו בזכוכית עצמה", מסביר פרופ' ערב.
פרופ' אייל גור: "בחרבות ברזל ניצלו הרבה חיים בזכות מערך הרפואה יוצא הדופן של צה"ל, אך היו גם המון פציעות באזור הגפיים. אם בשטח יהיו מכשירים שידעו להקפיא את אותם חלקים ולהטיס אותם יחד עם החייל למרכז הרפואי, אותו חייל יוכל לשכב חודש ללא הכרה, ולאחר מכן כשהוא יתייצב נוכל להפשיר את האיברים, ולהשתמש בהם כדי להחזיר את הגף"
לפני שלוש שנים רשמו השניים פריצת דרך ראשונית כאשר הניסוי שערכו הניב הצלחה חלקית. "הצלחנו להגיע למצב שבו הגף נשאר בחיים כמה ימים לאחר ההשתלה. פרסמנו את הניסוי אך כמובן שזה לא היה מספיק", אומר פרופ' ערב.
לדבריו, מדובר בתהליך מורכב למדי. "צריך לנתק את הרגל ולהעביר אותה להקפאה בטמפ' מאוד נמוכה של חנקן נוזלי, ולאחר ההפשרה יש להשתיל אותה ולחבר חזרה את כלי הדם והעצבים. עם זאת הטכנולוגיה לא הייתה מותאמת לרקמות ולאיברים גדולים, ולכן שם היא נתקעה.
פרופ' אמיר ערב"לפני ארבע שנים התחלנו לנסות לבצע את אותה השיטה עם גפיים, אך עם שינוי של שני דברים עיקריים: מהירות הקירור, וטמפרטורת השימור. ביצענו את התהליך בחולדה – קטיעת רגל, הקפאה, השארה בהקפאה למספר ימים והחזרה – כולל חיבור כלי דם, עצמות ושרירים. לשמחתנו, לאחר חודש ימים ראינו שהחולדה מתפקדת עם הרגל ממש כמו הרגל המקורית. למעשה הצלחנו לשמר רגל בהקפאה ולהחזיר אותה לחיים".
המחקר התפרסם כבר בשנה שעברה, אך לא זכה לתהודה גדולה מבחינה ציבורית. לבסוף הגיע לידיה של אגודת רוזלינד פרנקלין, אשר פורשת חסותה תחת עבודות מחקריות שעברו מתחת לרדאר, ושם סוף-סוף זכתה להתעניינות גדולה. יותר מכך – האגודה בחרה בעבודה כמחקר הטוב ביותר לשנת 2023 בתחום חידוש הרקמות.
התקווה: פיתוח אמצעי לשחזור גפיים לנפגעי המלחמה
"מדובר בפריצת דרך במלוא מובן המילה", מכריז פרופ' ערב. "מאז הפרסום התרחבנו לעבודה על רקמות שאנחנו יודעים שקשה מאוד עד לא ניתן להקפיא אותן, כמו רקמת שומן, רקמה שחלתית, או רקמת לבלב עם אפשרות לייצר אינסולין. את כל הדברים האלה ניסינו בהצלחה ואנחנו מתכוונים להמשיך עם זה לניסויים קליניים בבני אדם".
ויש כמובן גם תקוות גדולות ליכולות שהפיתוח הנוכחי יאפשר, ודאי לנוכח מלחמת חרבות ברזל ומספרם הגדול של פצועי הגפיים בישראל כתוצאה מכך. "המחקר הזה נוגע למצב מאוד אקטואלי ועצוב", אומר פרופ' גור. "בחרבות ברזל הוצלו הרבה מאוד חיים בזכות מערך הרפואה יוצא הדופן של צה"ל בדרום, אך היו גם המון פציעות באזור הגפיים. הגוף היה מוגן, הראש היה מוגן, אך המון חיילים איבדו רגל – רבים עד הברך, חלקם את שתי הרגליים".
2 צפייה בגלריה
החזון: הקפאת הגף בשדה הקרב, הטסתו לבית החולים, והשתלתו לאחר התאוששות הפצוע
(צילום: REUTERS/Carlos Garcia Rawlins)
אם בשטח יהיו מכשירים שידעו בהליך מאוד פשוט להקפיא את אותם חלקים ולהטיס אותם יחד עם החייל למרכז הרפואי, שם הוא יעבור טיפול נמרץ והחייאה, אותו חייל יוכל לשכב חודש ללא הכרה, אך איבריו יהיה שמורים, ולאחר מכן כשהוא יתייצב נוכל להפשיר את האיברים, ולהשתמש בהם כדי להחזיר את הגף, או על מנת לשחזר אזורים אחרים שנפגעו. יש פה תקווה יוצאת דופן, אחרת וחדשנית באופן מפתיע לתחום השחזור".
הוא מוסיף: "היום אנחנו צריכים לגייס רקמות ממקום אחר בגוף, כי את הגף שנקטע לא הצלחנו להציל. לתחום הכירורגיה הפלסטית אמנם יש מגבלות אך חלק מהגבולות כבר פרצנו: אחד הדברים שהכירורגיה הפלסטית יודעת לעשות הוא להשתיל איברים מתורם זר, כמו פנים וגפיים. הדבר מצריך נטילה של תרופות נוגדות דחייה שמקצרות את החיים ומביאות סיבוכים קשים. אין דבר יותר טוב מלהשתיל לפצוע את החלק של עצמו, לכן אם נגיע למצב שבו נוכל להשתיל בחזרה איברים שהוקפאו מאותו אדם, אנחנו בפריצת דרך פנומנלית".
"השלב הבא יהיה להתקדם עם הניסוי לחיות גדולות יותר ואז להגיע לבני אדם", מסכם פרופ' ערב. "להערכתי באמצעות השיטה שפיתחנו ניתן יהיה להשתיל כפות ידיים או רגל מתחת לברך. הטכנולוגיה שלנו מוגנת בפטנט ואנחנו לקראת סבב גיוסים לחברה כדי להביא את זה למימוש".
