התו הירוק עובד: כך לפחות עולה ממחקר בינלאומי חדש שעקב אחר שש מדינות ובהן ישראל, ומצא כי חובת הצגת תעודת התחסנות משפיעה באופן חיובי על שיעור המתחסנים. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי Lancet Public Health.
קראו עוד:
המחקר בחן את שיעורי החיסונים בצרפת, ישראל, איטליה, שוויץ, דנמרק וגרמניה, בהם חלה חובת הצגת אישורי חיסון המספקים הוכחה לחיסון מלא, בדיקת קורונה שלילית או תעודת החלמה. החוקרים מצאו עלייה משמעותית במספר מנות החיסון שניתנו מ-20 יום לפני הוצאת התקנות ועד 40 יום לאחריהן.
הממצאים הראו כי חלה עלייה במספר מנות החיסון שניתנו לכל מיליון תושבים לאחר שהוצאו התקנות באותן מדינות: עלייה של 127 אלף מנות חיסון בצרפת, מעל 243 אלף בישראל, מעל 64 אלף בשוויץ, ומעל 66 אלף באיטליה.
החוקרים מצאו עוד כי העלייה המשמעותית ביותר בחיסונים לפני ואחרי התקנות נמצאה באנשים מתחת לגיל 30. לדעת החוקרים הסיבה לקפיצה הזו היא שהצעירים ביקשו לוודא כי יתאפשר להם להיכנס למקומות בילוי כמו מועדוני לילה. סיבה אפשרית נוספת היא ששיעור המתחסנים אצל צעירים נמוך יותר מאצל מבוגרים.
החוקרים ציינו שלמחקר היו כמה מגבלות. כך למשל, לא היו בידם נתונים זמינים של חלוקה לפי קבוצות סוציו אקונומיות, מגדריות ואתניות. החוקרים העלו אפשרות שלמגזרים מסוימים הייתה פחות נגישות לחיסונים או שלא נתנו אמון ברשויות כתוצאה ממצבם.
ובינתיים הדיון שכינס ראש הממשלה נפתלי בנט אמש עם צמרת משרד הבריאות הסתיים ללא החלטות, אך עם הסכמה בצורך בהגבלות נוספות לאור התפשטות האומיקרון והעלייה בתחלואה בישראל. הכיוון המסתמן הוא הגבלות על התקהלות, הרחבת התו הירוק והעברת המגזר הציבורי למתכונת של עבודה מהבית.
שרים שהשתתפו בדיון שכינס ראש הממשלה הביעו פסימיות באשר ליעילות מגבלות התקהלות על ענפי התרבות והפנאי, שאותן הציע משרד הבריאות. השרים אמרו כי מדובר בהצעה לא-אפקטיבית שתכניס את המשק לסחרור. בכירי משרד הבריאות הודו בדיון כי ההגבלות לא ימנעו התפרצות ואולי יעכבו אותה. הם הציעו להמתין לראות אם הגל הנוכחי יגרום לתחלואה קשה - ולנצל את הזמן לעידוד התחסנות.
