עונת הקיץ מביאה איתה הרבה דברים טובים – ים, חופשות וטיולים. אבל עבור מי שסובל כל השנה מהתקפי מיגרנה, החום של יולי-אוגוסט (ותכלס גם זה של יוני, ספטמבר וחלק מאוקטובר) - הוא פשוט סיוט.
קראו עוד:
מהי מיגרנה?
מיגרנה היא כאב ראש התקפי חזק מאוד ממנו יסבלו כ-20% מהנשים וכ-7% מהגברים בימי חייהם). מאפייני הכאב, שלא כולם קיימים אצל כל מי שסובל מהמחלה, הם: כאב חד צדדי, בינוני או חזק, שיכול להיות פועם (כמו דופק) ומלווה בבחילות, הקאות, רגישות רבה לאור, לרעש ולריחות. בחלק מהמקרים הסובל ממיגרנה עלול לחוות גם הפרעת ראייה זמנית, ולעתים הפרעות תחושה או הפרעות בדיבור או בהבנה. לרוב התקפי מיגרנה פוגעים בתפקוד ומפריעים למהלך החיים התקין.
מה קורה במוח בזמן התקף מיגרנה?
מוחם של חולי מיגרנה רגיש מאוד למגוון גורמים פנימיים וחיצוניים. גורמים אלה, כשהם פעילים, יוצרים שרשרת מיוחדת של תגובות עצביות הייחודית לחולי מיגרנה. בסופה של שרשרת התגובות הזו מופרשים בקצות העצבים הסמוכים לכלי הדם שבקרומי המוח, חומרים יוצרי דלקת ומרחיבי כלי דם. תהליך זה יוצר תחושה של כאב פועם, ויוצר גם תסמינים נוספים האופייניים למיגרנה. על החומרים האלה נמנה גם חלבון CGRP, שחסימתו באמצעות תרופות ביולוגיות או אחרות עשויה למנוע מיגרנה או לטפל בהתקף החד.
מהם הטריגרים שגורמים להופעת ההתקף?
המוח של חולי מיגרנה "אוהב" שגרה ואי-סדירות בשגרת החיים עשויה לגרום להתקפים. כך למשל שינה קצרה או ארוכה מהרגיל; אירועים חריגים, אכילה או שתיה לא סדירים; נסיעות ממושכות; טיסות עם שינוי לחץ ברומטרי; שינויים בתזונה ובצריכת קפאין.
חשוב לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים יציאה לחופשות, טיולים ונסיעות. גם מתח הוא גורם מעורר חשוב ביצירת התקפי מיגרנה.
אז מה מיוחד בקיץ?
בכל עונה עלולים להיות גורמים המעוררים התקפים אצל אנשים הרגישים להם. בקיץ מזג האוויר החם והלח גורם להזעה מוגברת ולסיכוי מוגבר להתייבשות, אשר עלולה לעורר התקף מיגרנה. בוהק השמש המסנוור עלול גם הוא לעורר מיגרנה, ולאנשים רגישים כדאי להשתמש יותר בכובע רחב שוליים ובמשקפי שמש.
הימים בקיץ ארוכים יותר והחשיפה לאור שמש ממושכת יותר, הדבר עלול להביא לשינוי בתבניות השינה – דבר המעורר מיגרנה אצל אנשים מסוימים, ולאלה במיוחד כדאי לשמור על שגרת שינה קבועה.
אז מה עושים?
אין צורך לוותר על פעילות קיץ מהנה מחשש למיגרנה, אבל רצוי לשמור ככל האפשר על שגרת חיים מבחינת שעות השינה, זמני ארוחות וחשיפה לשמש. בנוסף, כדאי לשקול לפנות לרופא ולהתייעץ לגבי טיפול תרופתי למניעת מיגרנה. הדבר עשוי לשפר את איכות החיים ולאפשר תפקוד טוב יותר הן בחיי שגרה והן בחופשות.
יש היום מגוון רחב של טיפולי מניעה למיגרנה. בשלוש השנים האחרונות התווספו למאגר טיפולי המניעה במיגרנה הזמינים בארץ טיפולים נוגדי CGRP שמהווים פריצת דרך גדולה, בשל יעילותם ובטיחותם הרבה, בהשוואה לטיפולים המסורתיים. הרופא יוכל לקבוע, יחד עם המטופל, מהו הטיפול המתאים לו.
ד״ר ברוך אלעד, נוירולוג מומחה, מזכיר החברה הישראלית לכאב ראש
