הישראלים משמינים, מעשנים יותר וצורכים יותר תרופות נגד חרדה ודיכאון. כך עולה מנתונים חדשים של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שמתפרסמים הבוקר (יום ד') כחלק מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. נדגיש כי הנתונים מתייחסים לכל שנת 2023, ולכן הם משקפים רק התחלה של מגמה ותמונה חלקית שתתבהר עם נתוני 2024.
הדוח, שמתבסס על נתוני ארבע קופות החולים, מצביע על כמה מגמות מדאיגות ובהן צריכת תרופות נגד דיכאון וחרדה ותרופות שינה, כמו גם עודף משקל והשמנה ועישון. מנגד נרשמו גם מגמות חיוביות ובהן עלייה בשיעורי הבדיקות של סרטן צוואר הרחם ואיזון בערכי הכולסטרול והסוכרת.
כמעט 30% (29.8%) מהנשים בגילי 64-20 סובלות מעודף משקל (שיעור דומה לשנה שעברה) ויותר מרבע מהנשים בישראל (26.9%) סובלות מהשמנת יתר (לעומת 26.6% בשנה שעברה). שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב נשים נרשמו בנגב המערבי ובאזור נצרת בפער עצום לעומת תל אביב. בנגב המערבי, כולל את יישובי עוטף עזה, הוגדרו 33.5% מהנשים כמי שמתמודדות עם השמנה, בתל אביב רק 17% מהנשים הוגדרו ככאלו.
שיעורי ההשמנה ועודף המשקל בקרב נשים גבוהים יותר לעומת הגברים. בשנה שעברה נרשמה ירידה קטנה בשיעור הגברים בגילי 20 עד 64 עם עודף משקל, ואולם שיעור ההשמנה עלה באופן מתון מ-23.2% ל-23.6%.
בקרב בני הנוער בגילי 15-14 ממשיכה מגמת ההשמנה לעלות לאורך השנים כאשר 13.2% מהם הוגדרו ככאלו לעומת 12.8% בשנת 2022. לעומת זאת, בקרב ילדים נרשמה אפילו התמתנות קלה במגמת ההשמנה. בשנת 2022 הוגדרו 8.5% מהילדים והילדות בגילי 7 ככאלו שמתמודדים עם השמנה ואילו בשנה שעברה עמד הנתון על 8.1%. בדומה למחקרים ונתוני עבר – שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נמצאו דווקא בקבוצות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. יש לציין כי גם שיעורי הרזון נמצאו שכיחים יותר בקרב ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
לאחר שנים של התייצבות ואף ירידה קלה בשיעור המעשנים, בשנה שעברה נרשמה עלייה מתונה יחסית. על פי הנתונים, 21.1% מבני 16 עד 74 מעשנים. זו עלייה מתונה וקטנה לעומת 2021, אז עמד שיעור המעשנים על 20.9%. שיעור המעשנים גבוה בקרב גברים כמעט פי שניים וחצי לעומת נשים.
בשנה שעברה נרשם זינוק של יותר מ-6% בצריכת תרופות נגד דיכאון: 655 מרשמים לכל אלף בני אדם בשנת 2023 לעומת 615 בשנת 2022. השלכות ההתמודדות הלאומית עם טבח 7 באוקטובר משתקפות בנתונים אלו באופן חלקי בלבד משום שהם משרטטים את תמונת המצב נכון לסוף דצמבר 2023. עוד נרשמה עלייה של 3.5% בצריכת תרופות לשינה והרגעה נרשמה לעומת 2022: 599 מרשמים לכל אלף בני אדם לעומת 540. יש להדגיש כי נתוני צריכת תרופות נגד דיכאון של תושבי הצפון גבוהים יותר לעומת יתר חלקי הארץ. כמו כן, נשים צורכות יותר תרופות נגד דיכאון מאשר גברים באופן משמעותי.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, שעומדת בראש התוכנית, מסבירה: "בשנת 2023 נצפו כמה מגמות מעודדות וביניהן עליה בביצוע סיקור לסרטן צוואר הרחם, איזון ערכי הכולסטרול (LDL) וברצף הטיפולי לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך. בנוסף, למרות העלייה בתחלואה בסוכרת, נצפה שיפור ניכר באיזון במחלה בקרב הסוכרתיים. נתונים מעודדים נוספים ניתן לראות בירידה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בגילי 7, ובמבוגרים בני 84-65".
היא מציינת כי נרשמה הרעה בכמה מישורים, בהם ירידה בשיעור ביצוע ממוגרפיה, בדיקה קריטית לגילוי סרטן השד, עלייה בהשמנה בבני נוער ועלייה בשימוש באנטיביוטיקה. הדוח חושף גם פערים גיאוגרפיים באזורים שחווים את המלחמה בעצימות גבוהה יותר. "ניתן להעריך שהעלייה בשימוש בתרופות להרגעה ובתרופות נוגדות דיכאון בעיקר בקרב צעירים ובאזורים מסוימים היא תוצאה מהלחימה שפרצה ברבעון האחרון של השנה", אמרה פרופ' קלדרון-מרגלית.
ירידה בבדיקות קריטיות לגילוי סרטן
שיעור בדיקות הסקר לסרטן השד (ממוגרפיה) עומד על 70.5% בקרב נשים בגילי 50 עד 74. זו ירידה משמעותית לעומת 2019, אז עמד השיעור על יותר מ-72%. בקרב תושבות חיפה, תל אביב, רחובות ופתח תקווה נרשם שיעור הנבדקות הגבוה ביותר. ירידה קלה חלה גם בביצוע בדיקות דם סמוי בצואה לגברים – בדיקה קריטית וחשובה לזיהוי תסמיני סרטן המעי הגס שעלול להיות קטלני במיוחד. פערים משמעותיים נרשמו בין גברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לנמוך.
מגמה חיובית נרשמה בביצוע בדיקות סרטן צוואר הרחם כאשר בשנה שעברה ביצעו אותה 68.7% מהנשים לעומת 67.2% ב-2022. שיעור הנבדקות בתל אביב היה גבוה באופן משמעותי לעומת תושבות תל אביב. מגמה חיובית נוספת מצביעה על עלייה בכמות חולי הסוכרת שהוגדרו מאוזנים לצד ירידה בכמות החולים שהוגדרו ככאלו שאינם מאוזנים. עוד הצביע הדוח על ירידה חדה בשיעור המתחסנים לשפעת: רק 54% מבני 65 ומעלה התחסנו, לעומת 60% בשנה שקדמה.
יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, פרופ' נחמן אש: "ממצאי דוח תוכנית המדדים לשנת 2023 מתחילים לשקף את השפעת המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך שב-2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות. חשוב שמערכת הבריאות תפעל לבלימת מגמות אלו כפי שנעשה במהלך מגפת הקורונה ולאחריה".
פרופ' נחמן אשצילום: יואב דודקביץ'עוד אמר פרופ' נחמן אש, כי "הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מדאיגים מאוד, במיוחד במדדי ביצוע נמוך יותר של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן, בשיעורי ההשמנה גבוהים יותר ובאיזון פחות טוב של מחלת הסוכרת. לנוכח האתגרים המתרבים, יש מקום למעורבות גדולה יותר של השלטון המקומי כגורם משמעותי נוסף המסייע לקופות החולים בקידום בריאותה של האוכלוסייה ברשות המקומית".
