צנתור ראשון מסוגו בישראל ללא שימוש בקרינה בוצע באישה בהריון מתקדם עם הפרעת קצב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). המטופלת בת ה-30 פיתחה הפרעת קצב במהלך ההיריון. הדופק עלה בבת אחת ולעיתים קרובות הגיע לכ-180 פעימות בדקה. הוא לווה בדפיקות לב מהירות, חולשה, סחרחורות וחרדה.
הפרעות הקצב הפכו לתכופות יותר עם התקדמות ההיריון. בשבוע ה-30 להריונה הן התרחשו כמה פעמים ביום. לרוב, הטיפול בהפרעות קצב בזמן היריון הוא תרופתי בשל החשש מקרינה במהלך צנתור. במקרה זה, הטיפול התרופתי לא צלח והמטופלת המשיכה לסבול מהפרעות קצב כמה פעמים ביום. במקרים אלו, הטיפול המועדף והמרפא הוא צנתור לב, שבו הפרעת הקצב מאותרת על-ידי טכנולוגיות מתקדמות והרקמה נצרבת על ידי חימומה.
פרופ' אלעד אנטרצילום: המרכז הרפואי שמיר, אסף הרופאבמהלך הריון, צנתור לבבי וצריבה של הפרעות קצב אינם אפשריים בכלל החשיפה לקרינה בפעולה זו. המטופלת, אשר לא נמצא לה מענה במספר בתי חולים בישראל, הופנתה למכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר, שם בפעם הראשונה בישראל בוצעה בהצלחה צריבה של הפרעת קצב באישה בהריון ללא שימוש בקרינה.
הצוות, בראשותו של פרופ' אלעד אנטר, מומחה בהפרעות קצב ששב ארצה לאחרונה, לאחר 20 שנים בארצות הברית, ביצע את פעולת הצנתור ללא קרינה על-ידי שימוש באולטרסאונד. "הניסיון הרב והייחודי שלנו בישראל בשימוש מתקדם באולטרסאונד תוך לבבי אפשר לנו לאפיין את הפרעת הקצב ולצרוב אותה בהצלחה וללא שימוש בקרינה".
ממה סבלה האישה ההרה?
AVNRT היא אחת מהפרעות הקצב השכיחות ביותר, בייחוד באנשים צעירים. באופן נורמלי, מעבר האות החשמלי מהעליות אל החדרים מתרחש במבנה הלבבי הנקרא "AV Node" שהוא צינור הולכת חשמל. למטופלים עם AVNRT יש צינור הולכת חשמל נוסף בתוך מבנה ה-AV node שיכול להוביל את האות החשמלי מהעליות אל החדרים, ובמקביל בחזרה מהחדרים אל העליות ובכך ליצור מעגל חשמלי בתוך מבנה ה-AV node. תסמינים שכיחים של AVNRT כוללים דפיקות לב מואצות, דפיקות לב המורגשות בצוואר, חרדה, סחרחורות ועילפון.
"פעולת הצנתור ארכה כשעה ולאחריה המטופלת נשארה להשגחה למשך הלילה לפני ששוחררה לביתה ללא צורך בטיפול תרופתי", סיפר פרופ' אנטר. המטופלת שנמצאת בהיריון מתקדם סיפרה, "זו הרגשה מצוינת לעבור לילה ללא הפרעות קצב. חכינו לכך זמן רב, עברנו בין בתי חולים שונים שהמליצו לנו רק על הוספת עוד ועוד תרופות שלא עזרו. אני מרגישה כל כך מאושרת להמשיך את ההיריון ללא הפרעות קצב וללא צורך בלקיחת תרופות ללב. תודה לפרופ' אנטר ולצוות הנפלא שחסכו ממני אשפוז בהיריון בסיכון גבוה".
