בכנס שנערך בתחילת החודש בעיר מאסטריכט שבהולנד הוצגו תוצאות של מחקר שעסק בהשמנה: משתתפי המחקר הקפידו על דיאטת הרזיה של שנה והצליחו להשיל ממשקלם 9.4%. החוקרים מצאו קשר בין כמויות החלבון, השומן הרווי, האבץ, והניאצין שצרכו המשתתפים, לבין שיפור הגמישות של כלי הדם והפחתת השומן המתרכז באזור הבטן.
קראו עוד:
המחקר נערך על ידי המכון האנדוקריני באיכילוב, והובילו אותו רופאים אנדוקרינולוגים, דיאטנים ומומחים לפיזיותרפיה ולמעבדה. על פי תוצאותיו, שהוצגו בכנס ההשמנה האירופי, דיאטת הרזיה המכילה מזונות חלבוניים לפחות שלוש פעמים ביום, ירקות בארוחות לפחות פעמיים ביום, עד שני פירות ליום בין הארוחות ואיתם פיצוחים ללא מלח – יכולה להפחית את איום מחלת הלב המלווה השמנה בטנית, המכונה גם "השמנה מטבולית".
הכול תלוי בגמישות כלי הדם
ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית חוקרת באיכילוב, שהשתתפה בצוות המחקר, אומר שיש חשיבות רבה לחלוקת השומן בגוף, ושהשמנה באזור הבטן היא גורם סיכון למחלות רבות. "השמנה בטנית שהיא דלקתית מהווה גורם סיכון כשלעצמו ומהווה גורם סיכון גם למחלות לב, לעלייה של לחץ דם ולסוכרת".
לדבריה, ההשמנה הבטנית מושפעת בעיקר מגנטיקה, אבל גם סוג המזון שנצרך יכול להשפיע. "יש גנטיקה, אבל אפשר להתגבר עליה באמצעות הקפדה על תזונה", היא אומרת. "ככל שצורכים יותר חלבונים, שורפים יותר שומן, ונוצר פחות שומן בטני".
"יש גנטיקה, אבל אפשר להתגבר עליה באמצעות הקפדה על תזונה", אומרת ד"ר ברוריה טל. "ככל שצורכים יותר חלבונים, שורפים יותר שומן, ונוצר פחות שומן בטני"
ד"ר טל מוסיפה כי גמישות כלי הדם היא אחד הפרמטרים שיכולים לנבא את מידת הסיכון למחלת לב עתידית כתוצאה מהשמנה בטנית: ככל שכלי הדם גמישים יותר, פוחת האיום למחלת לב, למרות ההשמנה הבטנית. גמישות כלי הדם נמדדת על פי העובי של דופן כלי הדם בעורק הקרוטיס – זה שנמצא בצדי הצוואר ומוביל דם למוח – וכן על פי התרחבות כלי הדם במהלך זרימת הדם ולפי הזמן שבו הדם עובר מהקרוטיס לעורק המפשעה.
"הדיאטות השונות לא התייחסו לגמישות של כלי הדם", אומרת ד"ר טל. "אנחנו בדקנו את הנושא ומצאנו שברגע שמפחיתים שומן רווי וצורכים חלבונים שאינם עשירים בו, מפחיתים את הסיכון למחלות. אחרי שנה התברר שככל שהנחקרים צרכו יותר חלבון והפחיתו שומן רווי, הם שיפרו את גמישות כלי הדם".
קוטג' בבוקר, גרעינים בערב
ד"ר טל מסבירה שהפיצוחים ללא מלח שנכללו בדיאטה תרמו לצריכת אבץ, ואילו בשר העוף והדגים תרמו לצריכת ניאצין. גם לאבץ וגם לניאצין יש תכונות המשתתפות בהרחבה ובהגמשה של כלי הדם.
אז איך נראית הדיאטה הזו? ד"ר טל: "צריך לאכול חלבונים לפחות שלוש פעמים ביום: בבוקר קופסת קוטג' 5% שומן עם ירקות, בין הארוחות פירות, ובצהריים ירקות עם דג, עוף או הודו בגריל או מבושל. בשלב הראשון עדיף לוותר על פחמימות ובשלב מתקדם יותר ניתן להוסיף עמילנים כמו תפוחי אדמה עם הקליפה, שהוא עשיר באשלגן ועוזר בהורדת לחץ הדם. לאט-לאט ניתן לגוון בעמילנים.
"בערב כדאי לאכול ביצה עם ירקות. אפשר גם דג או יוגורט עשיר בחלבון גבינה. יותר מאוחר - בין 50 ל-100 גרם גרעינים שחורים או לבנים".
הדיאטה הזו מתבססת על הדיאטה הים-תיכונית שעשירה בחלבונים ובירקות ומכילה כמות מתונה של עמילנים ופירות וגם פיצוחים – בעיקר גרעינים לבנים ושחורים ואגוזים. "אין דיאטה אחת שמתאימה לכל האנשים", מדגישה ד"ר טל. "הדיאטה צריכה להיות מותאמת אישית. אם מגיע מטופל עם השמנה בטנית, הוא יפיק יותר תועלת אם תהיה לו בדיאטה כמות מסוימת של חלבונים, כמות מסוימת של שומנים בלתי רוויים, כמות מסוימת של ירקות ופירות – וכל הפיצוחים הטבעיים ללא מלח. הדיאטה צריכה להיות גם טעימה, שאפשר לחיות איתה לאורך זמן, ותמיד צריך ללוות אותה בפעילות גופנית".