בשיתוף אסטרהזניקה
למרבה הצער, סרטן הריאה עדיין נחשב לאחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם. על פי הנתונים של משרד הבריאות, מחלה ממארת זו היא השנייה בשכיחותה בקרב נשים (לאחר סרטן השד) ובקרב גברים (לאחר סרטן הערמונית). למרות שסרטן ריאה נפוץ יותר בקרב מעשנים, או מעשנים לשעבר, בגילאי 60 ומעלה, כ-20% מכלל מקרי התחלואה עלולים להופיע גם אצל אלו שמעולם לא עישנו.
זה בדיוק מה שקרה לפני כשש שנים ליעקב זכריה (70) נשוי, אב לשני ילדים, וסב לנכדים. זכריה מעולם לא עישן, אך לאחר שסבל משיעול שסרב לחלוף, הוא ניגש לרופא. לאחר סדרת בדיקות הוא קיבל את הבשורה שאיש אינו רוצה לשמוע – סרטן הריאה. "זה היה הלם רציני", משחזר זכריה, "לקח לי לא מעט זמן לצאת ממנו", הוא מוסיף. "לא העליתי על דעתי ואף אחד לא הכין אותי שאולי מדובר בסרטן. זה הגיע כרעם ביום בהיר. אני לא מעשן וגם אין לי רקע גנטי כי ההורים שלי מעולם לא חלו בסרטן".
ד"ר עפר רתם, מומחה לאונקולוגיה מבית החולים בילינסון, המטפל בזכריה, מסביר: "כשמתכננים את הטיפול בסרטן הריאה, קודם כל חשוב לזהות את סוג הסרטן, ולהבין באיזה שלב נמצאת המחלה- האם בשלב מקומי, מתקדם מקומי, או גרורתי. לדבריו, במקרה של יעקב, נמצא גידול מתקדם מקומי בשלב שלוש, והוחלט על פרוטוקול טיפולי שכולל כימותרפיה והקרנות. לאחר דיון רב מקצועי, הסתבר שהגידול אינו נתיח.
ד"ר רותם מספר כי בנקודת זמן זו, הוחלט לשלב בטיפול של זכריה גם תרופה אימונותרפית שעזרה לו מאוד והביאה לדבריו ל"שיפור משמעותי במצבו". מדובר בתרופה מכוונת מטרה מסוג נוגדן חד שבטי, אשר נקשרת לקולטן PD-L1 המבוטא על גבי תאי הגידול הסרטני, באופן שחוסם את הקישור של הקולטן של תאי הגידול לקולטנים המבוטאים על ידי תאי T של מערכת החיסון. על ידי כך מערכת החיסון משופעלת כנגד תאי הסרטן ופועלת להשמדתם. בדרך זו ניתן, במקרים מסוימים, לשפר במידה דרמטית את יעילות הטיפול כולו, לעצור את התקדמות המחלה ולשפר את הישרדות החולה.
"לנצח את הסטטיסטיקה"
מטבע הדברים, טיפולים אימונותרפיים שונים מתאימים לסוגים שונים של מטופלים ושל מצבים רפואיים. "מעקב ארוך טווח, של מעל חמש שנים, מצא שבקרב מטופלים שאינם נתיחים ועברו טיפולי כימותרפיה והקרנות, טיפול בתרופה אימונותרפית יכול לשפר את סיכויי ההישרדות ולעכב את ההתקדמות המחלה באופן משמעותי בהשוואה לכאלו שלא קיבלו את האימונותרפיה", מסביר ד"ר רתם.
ד"ר עופר רתםלמרבה המזל בסיפורו של זכריה, ההחלטה לשלב גם אימונתרפיה כחלק מהטיפול הוכיחה את עצמה "יעקב קיבל את הטיפול האימונותרפי במשך כשנה", מסביר ד"ר רתם. ד"ר רתם מוסיף כי קשה להעריך מה היה מצבו של זכריה, שחלה ב-2017, לולא קיבל את הטיפול המשולב, אך מדגיש כי אין לו ספק שתוספת הטיפול האימונתרפי שיפרה את סיכוייו, ועזרה לו 'לנצח את הסטטיסטיקה'.
כעת, שש שנים לאחר גילוי המחלה, מסביר זכריה, הוא ממשיך במעקב בלבד, ואף "הספיק" להבריא גם מסרטן המעי הגס, בו חלה ב-2018.
כיום, כשמתמודדים עם סרטן מכל סוג, ובטח עם סרטן הריאה, לרופאים יש הרבה יותר אפשרויות בארגז הכלים המסייעות לשפר את הסיכויים לנצח במערכה המורכבת. אם בעבר, סרטן הריאה בשלב 3 שאינו נתיח נחשב כמחלה עם פרוגנוזה גרועה ועם סיכויי הישרדות נמוכים, הרי כיום לחולים רבים יש תקווה והם יכולים לעכב את התקדמות מחלתם באופן משמעותי ואפילו לשפר את ההישרדות. "במקביל, חשוב לנו להשקיע מאמצים רבים לא רק להאריך את החיים של המטופלים שלנו, אלא גם לשמר את איכות החיים לצד המחלה ולהנגיש טיפולים עם פרופיל תופעות לוואי נמוך".
למרות ההתקדמות ואפשרויות הטיפולים החדשים, ד"ר רתם מדגיש שהדרך הטובה ביותר להציל חיים, היא אבחון מוקדם. לדבריו, חשוב לבצע אבחון מוקדם, על מנת לזהות את המחלה בשלבים המוקדמים ולטפל בה כשהיא עדיין ברת ריפוי. "לצערנו, בהשוואה לסוגי סרטן אחרים, סרטן הריאה עדיין מתגלה ברוב המקרים רק בשלב מאוחר. כיום קיים בישראל פיילוט של משרד הבריאות של בדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון – מעשנים ומעשנים לשעבר מעל גיל חמישים שעישנו למעלה מעשרים שנות קופסה, אבל זה עדיין לא מיועד לכלל האוכלוסיות בסיכון, והבדיקה נמצאת עדין בשלבי הטמעה ואינה חלק מבדיקות הסקר הקיימות כמו ממוגרפיה או דם סמוי בצואה".
ד"ר רתם מסכם: "חשוב שכל אחת ואחד מאיתנו יהיו מודעים לסכנות ולתסמינים, הכוללים בין היתר דלקות ריאה חוזרות, ושיעול טורדני, צרידות, קוצר נשימה, חולשה, אובדן תיאבון, ירידה במשקל וכיח דמי. במקרים שתסמינים אלו לא חולפים תוך מספר ימים יש לגשת לרופא המטפל ולהיבדק".
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 07:24, 03.08.23
