אלו היו שנתיים לא פשוטות לציבור הישראלי. מגפה עולמית, משבר כלכלי, חוסר יציבות פוליטי ומתיחות ביטחונית שגרמו לאזרחים רבים למצוקה נפשית. אבל במערכת הציבורית העמוסה, שהתורים בה נעים בין חצי שנה ועד שלוש שנים, הם התקשו לקבל עזרה. מחקר חדש חושף כעת כי את מה שמערכת הבריאות "חוסכת" על הפסיכולוגיה הציבורית היא מוציאה בריבית על שירותי בריאות אחרים.
עוד על המשבר בשירותי בריאות הנפש:
"המחקר הראה שבישראל, כמו בשאר העולם, טיפול פסיכולוגי מוביל לירידה בהוצאות על בריאות", מסביר אחד החוקרים, ד"ר רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני מומחה במחוז ירושלים של הכללית ומרצה בכיר בתוכנית לפסיכולוגיה קלינית במכללה למינהל. "כלומר, טיפול פסיכולוגי, שהוא חלק מסל הבריאות כמו כל טיפול אחר, גם יעיל וגם חוסך כסף - הן למטופל והן לקופות החולים".
רוצים תמיכה רגשית
כותבי המחקר, ובהם גם מעיין אברג'ל מהאוניברסיטה העברית וד”ר רינה קופר־קזאז ממחוז ירושלים של הכללית, מסבירים כי במקרים רבים הפנייה לרופאי משפחה נובעת למעשה ממצוקה פסיכולוגית. לפי מחקרי עבר, בין 25 ל־50 אחוז מכלל הביקורים אצל רופאי משפחה מסתיימים ללא ממצאים הניתנים להסבר רפואי פיזיולוגי, כשמרביתם של אותם פונים מעוניינים בעצם בתמיכה רגשית. במקום לקבל אותה הם מופנים לבדיקות ולטיפולים רפואיים מיותרים. "מחקרים רבים בעולם מצאו קשר בין טיפול פסיכולוגי לירידה בכמות האשפוזים הפסיכיאטריים, ירידה במספר ימי מחלה, ירידה בהוצאות על בריאות, ירידה בכמות קצבאות הנכות הניתנות על רקע נפשי, ועוד".
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין טיפול פסיכולוגי להוצאות על בריאות (למשל תרופות, בדיקות, רופאים) ומצא כי בשנה שלפני תחילת הטיפול ישנה עלייה משמעותית בהוצאות הללו, ואילו במהלך הטיפול נרשמת ירידה משמעותית שלהן, הנשמרת לפחות שלוש שנים לאחר תום הטיפול הפסיכולוגי. הירידה הכוללת המצטברת בעלות למטופל, במשך שלוש שנים לאחר הטיפול, הייתה 3,665.92 שקל.
"מחקרים רבים בעולם מצאו קשר בין טיפול פסיכולוגי לירידה בכמות האשפוזים הפסיכיאטריים, ירידה במספר ימי מחלה, ירידה בהוצאות על בריאות, ירידה בכמות קצבאות הנכות הניתנות על רקע נפשי, ועוד"
המחקר מצא כי אצל אנשים המקבלים טיפול תרופתי פסיכיאטרי ממושך עמדה העלייה בהוצאות במערכת הבריאות בשנה שלפני הטיפול על 39% - 670 שקל ברבעון. לעומת זאת, הירידה בהוצאות במערכת הבריאות בשנה מאז תחילת הטיפול עמדה על 25% - 570 שקל לרבעון. אצל מי שאינם מקבלים טיפול תרופתי פסיכיאטרי ממושך הייתה העלייה בהוצאות מערכת הבריאות בשנה שלפני הטיפול 32% - 294 שקל לרבעון, והירידה עמדה על 3% - 40 שקל לרבעון.
"במחקר מצאנו שהעלייה הכי גדולה בהוצאות על בריאות בתקופה שלפני הטיפול הפסיכולוגי הייתה אצל מי שקיבל טיפול תרופתי ממושך", אומר ד"ר לאוס. "גם הירידה הכי משמעותית בהוצאות על בריאות עם תחילת הטיפול הפסיכולוגי הייתה בקרב הקבוצה שחבריה היו מטופלים בתרופות לפחות שנתיים לפני תחילת הטיפול הפסיכולוגי. בקבוצה זו, כבר בתקופת הטיפול, הייתה ירידה ממוצעת של 570 שקל לרבעון למטופל".
לאוס מסביר כי לפי ההיגיון הקליני יש לתת למטופלים קודם כל טיפול פסיכולוגי, ורק אם לא רואים בעקבותיו שיפור יש להוסיף לו גם טיפול תרופתי. "אבל בפועל, כשיש תורים כל כך ארוכים לטיפול פסיכולוגי ציבורי, אנשים מקבלים קודם כל תרופות כי זה מה שזמין ונגיש. ברור שיש רבים שמצבם היה משתפר רק בעקבות הטיפול הפסיכולוגי, והם לא היו זקוקים בכלל לתרופות".
לחץ לסיים את הטיפול
נתוני המחקר מצטרפים לסקר שערך פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בחודש מארס השנה, בהשתתפות 228 פסיכולוגים בשירות הציבורי. לפי תוצאותיו, הפסיכולוגים בשירות הציבורי מעריכים כי ל־21% מהמטופלים שלהם ניתנה אבחנה פסיכיאטרית שאינה מוצדקת או הולמת את מצבם, וכי 16% מהמטופלים שלהם מקבלים טיפול תרופתי־פסיכיאטרי שאינו נחוץ להם בהכרח.
ד"ר לאוס: "יש פער עצום בין ההצהרות וההבטחות לשיפור ותעדוף בריאות הנפש לבין מה שנעשה בפועל. דווקא תחת הורוביץ התגברה מגמת המדיקליזציה ומתן המענה הפסיכיאטרי באופן כמעט בלעדי על חשבון טיפול פסיכולוגי"
מהסקר עולה גם כי המערכת מעדיפה טיפולים קצרים יותר, למשל טיפולים פסיכיאטריים, שבהם נפגשים לפגישת מעקב של כעשר דקות, פעם בחודש או ברבעון, ולא לטיפול פסיכולוגי של 50 דקות פעם בשבוע. 68% דיווחו כי חוו לחץ לסיים טיפולים במהלך עבודתם בשירות הציבורי, וכי 38% מהמטופלים סיימו טיפול בגלל אילוצי מערכת ולא עקב שיקול דעת מקצועי באשר למצבם הנפשי.
לאוס, פעיל בולט וותיק במאבק למען הפסיכולוגיה הציבורית, טוען כי אינו רואה שיפור מאז תחילת כהונתו של שר הבריאות הנוכחי, ניצן הורוביץ. "לצערי יש פער עצום בין ההצהרות וההבטחות לשיפור ותעדוף בריאות הנפש לבין מה שנעשה בפועל. דווקא תחת הורוביץ התגברה מגמת המדיקליזציה ומתן המענה הפסיכיאטרי באופן כמעט בלעדי על חשבון טיפול פסיכולוגי. האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ממש מחק את השירותים הפסיכולוגיים מתוך רשימת המענים שהוא נדרש לתת לציבור. אנשים צריכים לדעת ששירותים פסיכולוגיים הם חלק מסל הבריאות. זה מגיע להם כמו כל טיפול אחר בחינם תוך זמן סביר והם יכולים להתעקש על זה".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מודע לזמני ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי, שאף התארכו בעקבות מגפת הקורונה. כחלק מההתמודדות עם כך הוקצו בתקציב 2022 כ־60 מיליון שקל לצורך הרחבת השירותים במרפאות בריאות הנפש, באמצעות מבחן תמיכה לקופות החולים. התכנון הוא שעיקר השימוש בכספי מבחן התמיכה יהיה עבור שירות פסיכותרפי. הציפייה היא שבעקבות מבחן התמיכה יורחבו בעיקר שירותים אלו, ויגויסו למערכת הציבורית פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים".
