כולנו מכירים את הסצנה מהקולנוע שבה הגיבור מתלונן באופן פתאומי על לחץ בחזה ומהר מאוד מתמוטט ומת. מהם באמת הסימנים המוקדמים לאוטם שריר הלב (התקף לב), האם הם שונים בין גברים לנשים ומהן הבדיקות שחשוב לעשות כדי לשמור על בריאות הלב שלנו?
מחלות לב וכלי דם הם הסיבה המובילה לתמותה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. מתוך מחלות אלו, הנפוצה ביותר הנה אוטם שריר הלב (התקף לב) הנגרם מחסימה אקוטית של כלי דם המספק דם לשריר הלב.
הסימפטום הנפוץ ביותר של אוטם שריר הלב הוא כאב לוחץ בקדמת החזה (החולה יתאר משקולת הלוחצת על בית החזה) עם הקרנה לצוואר וליד שמאל המלווה בהזעה וקוצר נשימה. עם זאת, בחלק משמעותי מהמקרים הביטוי הקליני יהיה פחות טיפוסי ויכול להיות כאב בעל אופי דוקר או שורף, או במיקום שונה כגון רום הבטן, צוואר, גב או לסת תחתונה. בחלק מהמקרים התקף הלב יופיע ללא כאב כלל ויתבטא כהזעה, צרבת, קוצר נשימה או התעלפות. ביטוי לא טיפוסי של אוטם שריר הלב נפוץ יותר בקרב נשים, מטופלים מבוגרים וחולי סוכרת.
הופעה של כל אחד מהסימפטומים הללו מצדיקה דרגת חשד גבוהה ופינוי דחוף לבית החולים באמצעות אמבולנס. הסכנה המיידית בחולים הסובלים מאוטם שריר הלב הנה מצב של דום לב- הפסקת פעילות הלב כתוצאה מהפרעה חשמלית בקצב הלב. זהו סיבוך של אוטם שריר הלב המהווה את הסיבה העיקרית לתמותה עוד לפני הגעת המטופל לבית החולים. החייאה מהירה ומתן מכת חשמל על ידי דפיברילטור מצילים את חייהם של מטופלים רבים.
האבחנה של התקף לב אקוטי מתבססת על בדיקת האק"ג ותעשה באמבולנס או בחדר המיון. הטיפול במרבית המקרים הוא צנתור כלילי דחוף. במהלך הצנתור מוחדרת צינורית (קטטר) דרך עורק היד או המפשעה, דרכו ניתן לראות את העורקים הכליליים המספקים דם ללב. לאחר זיהוי העורק החסום עוברים לשלב הטיפולי של הצנתור שבו מחדשים את זרימת הדם באמצעות ניפוח בלון והשתלת סטנט. ביצוע צנתור מהיר יכול להציל את חיי המטופל ולהקטין את מידת הנזק הלבבי. לאחר הצנתור המטופל יעבור להשגחה באשפוז ביחידה לטיפול נמרץ לב.
הטיפול התרופתי המקובל לאחר התקף לב וצנתור כולל תרופות לדילול דם, הורדת כולסטרול ותרופות המשפרות את תפקוד הלב.
קיימת חשיבות רבה לביצוע בדיקות שגרה הכוללות מדידת לחץ דם ובדיקות דם כולל שומנים וסוכר החל מגיל 18 לצד שמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה
הימנעות מגורמי הסיכון ושמירה על אורח חיים בריא
הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות הלב הינה מניעה. גורמי הסיכון הקלאסיים לאוטם שריר הלב הינם עישון, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות (בדגש על ה"כולסטרול הרע", LDL cholesterol), סוכרת והשמנת יתר.
טיפול ואיזון מיטביים של כל גורמי הסיכון הללו קשורים בהפחתה ניכרת של תחלואת הלב וכלי הדם. על כן קיימת חשיבות רבה לביצוע בדיקות שגרה הכוללות מדידת לחץ דם ובדיקות דם כולל שומנים וסוכר החל מגיל 18 לצד שמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה.
הדיאטה המומלצת למניעת מחלות לב וכלי דם היא הדיאטה הים-תיכונית, הכוללת מגוון של ירקות, פירות, קטניות, פחמימות מורכבות, דגים ושמן זית. כמו כן, הפחתת צריכת המלח והחלפת מזונות המבוססים על שומן רווי במזונות המכילים שומן בלתי-רווי. בשנים האחרונות עלתה מאוד הפופולריות של דיאטות שונות כגון דיאטה קטוגנית וצום לסירוגין. הקשר בין דיאטות אילו וירידת סיכון למחלות לב וכלי דם הנו פחות ברור.
חשוב להדגיש כי בדיקות אק"ג, מבחן מאמץ ובדיקות הדמיה כדוגמת מיפוי לב אינן מסייעות במניעה של אוטם שריר הלב, ולכן אינן מומלצות לביצוע באופן רוטיני, אלא על פיו שיקול הרופא המטפל.
גם לנשים זה קורה
מחלות לב וכלי דם נפוצות יותר בגברים לעומת נשים. עם זאת, עם המעבר לגיל הבלות והירידה ברמת האסטרוגן, הסיכון למחלת לב וכלי דם בקרב נשים עולה באופן הדרגתי עד שהוא משתווה לזה של הגברים. בקרב מטופלים שעברו התקף לב, שיעורי התמותה גבוהים יותר בנשים לעומת גברים.
הסיבות לכך רבות וכוללות בין היתר, ריבוי גורמי סיכון יחסית לגברים וסימפטומים לא טיפוסיים הגורמים לפניה. על כן, העלאת מודעות לסימפטומים הייחודיים לנשים והכרת השפעות מצבים נפשיים והורמונליים הנה בעלת חשיבות עליונה.
"מחקרים רבים הראו כי סטרס כרוני הוא גורם ישיר לטרשת עורקים ולעלייה בשיעור התקפי לב. בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לאבחנה וטיפול של מצבים פסיכולוגיים כולל דיכאון וחרדה, לשם מניעה של מחלות לב ושיפור איכות החיים"
כשהלב בוכה: תסמונת הלב השבור
בשנים האחרונות התברר הקשר בין מחלת לב וגורמי סיכון נוספים, אחד החשובים שבהם הוא הסטרס הנפשי. מדובר בקשר רב סיבתי, כשהביטוי הישיר ביותר לקשר זה הנה תסמונת "הלב השבור" המוכרת גם כסינדרום טקוצובו.
בתסמונת זו המטופל סובל מסימנים וסימפטומים טיפוסיים לאוטם שריר הלב (כאב בחזה, הזעה וקוצר נשימה, שינויים באק"ג וממצאים מעבדתיים טיפוסיים), ולכן המטופלים מופנים לרוב לביצוע צנתור דחוף. אולם, בניגוד לאוטם שריר הלב, בתסמונת זו לא תימצא חסימה בעורקים הכליליים. בתסמונת הלב השבור נראה בבדיקות ההדמיה הפרעה קשה בהתכווצות הלב (בבדיקות ההדמיה הלב מתכווץ בצורה הדומה לכד יפני – ומכאן שם התסמונת - טקוצובו).
התסמונת מופיעה במרבית המקרים בעקבות אירוע סטרס אקוטי, כדוגמת פטירה של קרוב משפחה, קבלת בשורה רעה מכל סוג וכו'. נשים מהוות את הרוב המכריע של החולים בתסמונת זו. בתקופות רוויות מתח וחרדה מתוארת עלייה בשכיחות התסמונת ואכן מאז 7 באוקטובר מחלקות קרדיולוגיות רבות בארץ מדווחות על עלייה ניכרת באשפוז של מטופלים ומטופלות עם תסמונת הלב השבור. בימים אלו אף מתבצע סקר ארצי רב מרכזי לאיסוף נתונים על מטופלים שסבלו מהתסמונת.
הטיפול היעיל
המהלך הקליני והסיבוכים בימים הראשונים למחלה הם גבוהים. נתונים מדעיים מהתקופה האחרונה הראו כי הסיכון לתמותה במהלך האשפוז גבוה יותר ממטופלים עם התקף לב הנובע מחסימת עורק בלב. הטיפול בתסמונת הוא באמצעות שילוב של מספר תרופות המשפרות את תפקוד הלב. הבשורה הטובה היא שבמרבית המקרים כעבור מספר שבועות נצפית התאוששות מלאה של תפקוד הלב.
סיבות אחרות לקשר בין המצב הנפשי לתחלואת לב הינן ירידה בפעילות הגופנית, עלייה במשקל ובלחץ הדם וחוסר היענות לטיפול תרופתי. כמו כן, מחקרים רבים הראו שסטרס כרוני הוא גורם ישיר לטרשת עורקים ולעלייה בשיעור התקפי לב. בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לאבחנה וטיפול של מצבים פסיכולוגיים כולל דיכאון וחרדה, לשם מניעה של מחלות לב ושיפור איכות החיים.
ניתן לצמצם סטרס נפשי בכמה דרכים החל מתמיכה של הסביבה הקרובה, פעילות גופנית, שינוי אורח חיים ובמקרים מסוימים גם סיוע פסיכולוגי ואף טיפול תרופתי. הפחתת הלחץ הנפשי ושמירה על אורח חיים בריא יכולה לשפר את איכות החיים של המטופלים ולהפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב.
הכותבים ממערך הלב במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית: פרופ' דודי פרג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, ד"ר אלה גלעדי, קרדיולוגית.
