מהשבוע יכולים מטופלים המתמודדים עם השמנה לגשת לבתי המרקחת ולרכוש את וויגובי, זריקת ההרזיה החדשה והמדוברת. זאת, כמובן, אם הרופא המטפל יאות לרשום עבורם, או אולי אף יציע להם ביוזמתו, מרשם לתרופה. יוסי, מטופל מקסים עם השמנת יתר חמורה וחסיד מושבע של ג'אנק פוד, פנה אליי בווטסאפ, רק כדי לברר את נכונות השמועה שכבר עושה לה כנפיים ברשתות החברתיות. "לא התרגשתי ככה מאז שנפתח הסניף הראשון בארץ של מקדונלד'ס לפני 20 שנה", כתב לי וחתם בסמיילי קורץ.
אז מה בעצם מחדשת וויגובי לעומת קודמותיה, אוזמפיק וסקסנדה? מי יהיה רשאי לקבל את התרופה החדשה, ומי לא יעבור את הסלקציה? כמה אחוזים ממשקלו ההתחלתי צפוי אדם המתמודד עם השמנה להפחית עם התרופה החדשה, ולמשך כמה זמן, אם בכלל, תישמר הירידה? ואם את/ה, כמו עשרות אלפי ישראלים בארץ, כבר מטופל/ת באחת התרופות הישנות יותר, האם יש טעם לקפוץ כיתה ו"להשתדרג"?
נתחיל במשותף. שלוש הזריקות – סקסנדה, אוזמפיק וגם וויגובי - משתייכות לאותה משפחת תרופות פורצת דרך, שהביאה למהפכה של ממש בעולם הרפואה, קבוצת ה"אגוניסטים לקולטנים ל-GLP1". מתוקף קרבת דם זו, שלוש התרופות פועלות במנגנון דומה של הפחתת הרעב, דיכוי חשק האכילה והאטת התרוקנות הקיבה, וגם עלולות לגרום לתופעות לוואי דומות. שלושתן גם מיוצרות על ידי אותה חברת תרופות, נובו נורדיסק הדנית, שרק לאחרונה סיפרנו כאן כיצד עקפה בשוויה את טסלה של אילון מאסק.
סקסנדה, שהייתה החלוצה העולמית בתחום הזריקות לירידה במשקל, עשתה עליה לישראל לפני כשמונה שנים. מדובר בזריקה תת-עורית חד-יומית, המכילה את החומר הפעיל LIRAGLUTIDE שהוכח כגורם לירידה נאה במשקל (כ-8% בממוצע תוך שנה) הנשמרת למשך שלוש שנים לפחות. עד בואה של וויגובי, סקסנדה הייתה הזריקה היחידה הרשומה בארץ בהתוויה של טיפול בהשמנה. כמו וויגובי, גם היא אינה בסל הבריאות. יחד עם זאת, עד כה היה ניתן לקבלה במסגרת השב"ן (הביטוחים המשלימים) של קופות החולים, בהתאם לקריטריונים מסוימים (למשל, במכבי: BMI 30 ומעלה, או BMI 27 ומעלה עם גורם סיכון נוסף, ורק לאחר השלמת שתי פגישות עם דיאטנית תוך שלושה חודשים). באופן זה, מחירה היה יורד מ-1,200 שקל לחודש לכדי 500 שקל לחודש.
התרופה אוזמפיק, זריקה חד-שבועית ונוחה יותר לשימוש ארוך טווח, הגיעה למחוזותינו כעבור שנתיים. כנועה קירל בבת מצווש, היא התקבלה על-ידי הקהל הישראלי בהתלהבות יתרה. זאת, על אף שאוזמפיק כלל אינה רשומה בישראל בהתוויה לטיפול בהשמנה, אלא לסוכרת בלבד. רישום סלקטיבי זה נעשה על בסיס קבוצת מחקרי ה-Sustain שבוצעו בקרב חולי סוכרת והעידו על תועלת משולשת של החומר הפעיל SEMAGLUTIDE (במינון של עד 1 מ"ג): שיפור ניכר משמעותי ברמת הסוכר בדם, הפחתה בסיכון העתידי לחלות במחלות לב וכלי דם וירידה ניכרת במשקל. לנוכח ההישגים המרשימים הללו, אוזמפיק אף הוכללה לאחרונה בסל הבריאות הממלכתי לחולי סוכרת סוג 2.
צמצום ההיקפים המרשים של חולי הסוכרת הישראליים שהחלו ליטול אוזמפיק, לא נעלם מעינו החדה של יתר הציבור, שאולי חף מסוכרת אך עדיין סובל מהשמנה. אלו הפעילו את כל כובד משקלם על משרד הבריאות, שבסופו של דבר התקפל מעמדתו הנוקשה הראשונית והתיר לכל הרופאים המעוניינים בכך לרשום אוזמפיק למטופלים המתמודדים עם עודף משקל או השמנה, אך ללא סוכרת, בהינתן תנאי סף מסוימים (כיום - BMI 30 ומעלה, או BMI 27 ומעלה עם שני גורמי סיכון נוספים).
ההתנפלות יצרה שוק שחור
החלטה זו של משרד הבריאות סיבכה את המטופלים ואת הרופאים בלופ מתיש במיוחד של בירוקרטיה, שנסובה בעיקר סביב הצורך במילוי טופס 29ג' על ידי הרופא, הצגתו בבתי המרקחת והמתנה לאישור בטרם הצגת מרשם ורכישת התרופה. אף על פי כן, תלאות הדרך לא הרתיעו את המטופלים, ואלה אכן הסתערו בנחישות זאבית על בתי המרקחת. כולנו זוכרים כיצד לפני כשנה, מדן ועד אילת, מלאי האוזמפיק הארצי התרוקן כמו דלי פופקורן בסינמה סיטי. במקביל התפתח לתרופה שוק שחור משגשג ומדאיג כאחת.
והנה אנו היום, בפתחו של שחר חדש, עם הגעת וויגובי ארצה. זריקת וויגובי מכילה את אותו חומר פעיל בדיוק כמו האוזמפיק, SEMAGLUTIDE, אך במינון גבוה כמעט פי שניים וחצי (2.4 מ"ג לעומת 1 מ"ג). וויגובי, בניגוד לאוזמפיק, רשומה בארץ כטיפול לירידה במשקל, וזאת על סמך מחקרי ה-STEP (ניסוי קליני בשלבים לקראת אישור ה-FDA) שבוצעו בקרב מטופלים עם BMI 30 ומעלה או BMI 27 עם גורם סיכון נוסף אחד לפחות. למשל, כבד שומני, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או דום נשימה בשינה.
לפי מחקרים אלו, לא פחות מ-90 אחוז מהמטופלים צפויים להגיב לתרופה בשלב מוקדם: ירידה של לפחות 5% במשקל בתוך חמישה חודשים. הירידה הממוצעת במשקלם תהיה בשיעור של כ-20% כעבור שנה של טיפול במינון הגבוה. לאחר שנתיים של טיפול קבוע, הירידה נשמרת יפה, ועומדת על ממוצע של 15%.
ד"ר ליאור נוימןצילום: הילה שחרוויגובי אינו כלול בסל הבריאות, ועדיין אינו ניתן לרכישה דרך השב"ן של קופות החולים. אף על פי כן, מטופל המעוניין בנטילת וויגובי יכול לפנות לרופא המשפחה או לרופא ההשמנה בבקשה לקבל מרשם לתרופה. אם יימצא כי המטופל אכן עונה על הקריטריונים שהובאו בפסקה הקודמת, ובהתאם לרצונו הבלעדי של הרופא, הוא יקבל "מרשם לבן" (מרשם הכתוב בכתב יד בדרך כלל, ומיועד לרישום תרופה שלא נמנית בבנק התרופות הממוחשב של הקופה). עם המרשם יוכל המטופל לפנות לבתי מרקחת פרטיים בלבד ולקבל את התרופה.
ארבעה חודשי הסתגלות לוויגובי
וויגובי, כמו אוזמפיק, היא זריקה תת-עורית חד-שבועית להזרקה עצמית. כדי להגיע למינון המומלץ והקבוע של וויגובי, שהוא 2.4 מ"ג אחת לשבוע, יש לצלוח ארבעה חודשים של הסתגלות הדרגתית לתרופה (לעומת חודשיים באוזמפיק) על-ידי עלייה הדרגתית במינון. המטרה היא להימנע מתופעות לוואי פוטנציאליות - בעיקר בחילה, שלשול או עצירות, גזים, צרבת ואי-נוחות בבטן, הנוטות בדרך כלל לחלוף בהדרגה. זה המקום לציין כי תופעות לוואי חמורות, כמו דלקת לבלב, ממאירות בבלוטת התריס או דיכאון ואובדנות, לא נצפו בשיעור יתר במסגרת מחקרי ה-STEP בקרב מטופלי וויגובי, לעומת קבוצות הפלסבו. האם יש לשמור על ערנות לכך? בוודאי שכן. האם צריך לדאוג? לא.
"כדי להגיע למינון המומלץ והקבוע של וויגובי, שהוא 2.4 מ"ג אחת לשבוע, יש לצלוח ארבעה חודשים של הסתגלות הדרגתית לתרופה (לעומת חודשיים באוזמפיק) על-ידי עלייה הדרגתית במינון. המטרה היא להימנע מתופעות לוואי פוטנציאליות"
ואלו שלבי השימוש בוויגובי: בחודש הראשון לטיפול יש להשתמש במזרק של 0.25 מ"ג, בחודש השני – במזרק של 0.5 מ"ג, בחודש השלישי – במזרק של 1 מ"ג, בחודש הרביעי – במזרק של 1.7 מ"ג, ומהחודש החמישי ואילך – במזרק של 2.4 מ"ג (כל אריזה כוללת מזרק אחד וארבע מחטים). מחיר התרופה, אגב, משתנה בהתאם למינון הנלקח על ידי המטופל. שלושת המינונים הראשונים (0.25, 0.5 ו-1 מ"ג) עולים כ-750 שקל לחודש, הרביעי (1.7 מ"ג) כ-900 שקל, והאחרון והמומלץ (2.4 מ"ג) כ-1,250 שקל.
אין ספק, אם כן, כי הנתונים הביצועיים של וויגובי מבטיחים למדי ועולים על שני התכשירים האחרים שקדמו לה. אך מה יעלה בגורל המטופלים שכבר מקבלים סקסנדה ואוזמפיק? לגבי סקסנדה – המלאי בארץ כבר הולך ופוחת, ורופאי הקופות אף הונחו לאחרונה שלא ליזום עוד התחלות חדשות של התרופה. יחד עם זאת, אלו המרוצים מהתרופה ועדיין חפצים להשתמש בה, יוכלו להמשיך לקבלה, לפחות בחודשים הקרובים. לגבי אוזמפיק – ההערכה הרווחת היא שמשרד הבריאות יורה בקרוב על הפסקת מנגנון האספקה של התכשיר באמצעות טפסי 29ג' למטופלים שאינם חולי סוכרת, שהרי כבר עומדת לרשותם תרופה חדשה ויעילה יותר, הרשומה בארץ לטיפול בהשמנה.
"אין ארוחות חינם. התרופות מהוות רק אחד מבין שלושת נדבכי הטיפול השלם במחלת ההשמנה. שני הנדבכים האחרים – תזונה ופעילות גופנית - חשובים לא פחות וחיוניים להצלחת הטיפול"
מבחינה פרקטית, בפני מטופלי אוזמפיק המעוניינים לעבור לוויגובי קיימות כעת שתי אפשרויות: הראשונה היא להתחיל את התרופה החדשה מהמינון המינימלי של 0.25 מ"ג, כפי שהוסבר קודם לכן. האפשרות השנייה והסבירה יותר היא לעבור היישר מהמינון הנוכחי של אוזמפיק למינון הבא בתור של וויגובי (למשל, מ-1 מ"ג אוזמפיק ל-1.7 מ"ג וויגובי). הסוויץ' הזה לא נבדק בפועל מבחינה מחקרית, כך שנובו-נורדיסק אינה ממליצה עליו. יחד עם זאת, סביר להניח שכך ינהגו רופאים רבים עם מטופליהם - שהרי בסופו של דבר, מדובר באותו חומר פעיל.
רגע לפני סיום, הבהרה חשובה. חפרנו רבות ועמוקות בתרופות לירידה במשקל, אך יש לזכור כי התרופות מהוות רק אחד מבין שלושת נדבכי הטיפול השלם במחלת ההשמנה. שני הנדבכים האחרים – תזונה ופעילות גופנית - חשובים לא פחות וחיוניים מאין כמוהם להצלחת הטיפול. לכן, לא ריאלי לצפות לירידה דרמטית וארוכת טווח במשקל על ידי נטילת התרופה בלבד, תוך התעלמות מהצורך בשינוי ממשי באורח החיים. המטופלים במחקרי ה-STEP של וויגובי, למשל, צמצמו את הצריכה הקלורית היומית ב-500 קלוריות לעומת התקופה שקדמה למחקר וגם זכו לליווי צמוד של תזונאי/ת לכל אורך המחקר. יתר על כן, הם השקיעו לפחות 150 דקות בשבוע בפעילות גופנית. כמו שאומרים, אין ארוחות חינם.
