"אחרי המילואים, טסתי לחו"ל כדי לפרוק ולשחרר את כל מה עברתי, ותוך כדי גיליתי שהחוויות וכל מה שעברתי עדיין מלווה אותי. הרגשתי שהמסע שלי שהתחיל החוצה, בעצם אני משנה כיוון ואני רוצה להיכנס יותר פנימה", מספר ל-ynet אייל הלחמי, בן 25 מכוכב יאיר, לוחם במילואים, שלחם בעזה וגם בצפון. "כמה חברים המליצו לי על הריטריט של עמותת איזון שנמצא במנאלי, והחלטנו להגיע לשם ביחד. ובאמת, קיבלתי שם כלים שעזרו לי להתמודד עם דברים שחוויתי ושרציתי לעבד אותם".
קרן גולן, עובדת סוציאלית שעובדת בעמותה, ונמצאת כעת בהודו, מספרת: "העמותה פועלת כבר 23 שנה, ובארץ מנהלת את כפר איזון ואת הבית המאזן, עבור צעירים במשבר. פה בהודו, יש 'בית חם' שמנוהל על ידי חיה ומנוח, שנותנים מענה וחיבוק ואת כל המידע לישראלים שמגיעים למנאלי ולהודו. זה היה ברור שכל הפעילות מ-7 באוקטובר תיתן מענה לשורדי הטבח ולחיילים שיוצאים מהלחימה. לחבר'ה שנוסעים לאוורר את הראש ומבינים שהם זקוקים לעבד את מה שעברו". צפו בריאיון עם שניהם:
(צילום: שמוליק דודפור)
אייל, יש פער מטורף בין לשבת בטנק שלך בעזה, להילחם במלחמה סופר קשה, ואז פשוט לעלות על מטוס ולנסוע לצד השני של העולם להודו.
"זה נכון, הפער הוא באמת גדול. למזלי אני נמצא פה בבית חב"ד, ואני פוגש פה המון ישראלים. בדיוק עכשיו פגשתי מישהו שהוא שנתיים מתחתיי, אבל במקרה באותה פלוגה בסדיר, ויש משהו בחוויה של ה'ישראליאדה', שהוא מאוד מנחם, במיוחד בתקופה הזו, כשאתה פוגש המון אנשים שחוו חוויות מאוד דומות לשלך. יש לך חיבור מאוד קל לאותם אנשים, ואתה יכול לשתף אותם, ואתה יכול ממש לשמוע גם מהם סיפורים, וגם לשתף את מה שעבר עליך. אנשים מאוד מבינים אותך, כי הם היו שם".
תן לי דוגמה לחוויות שנצרבו לך.
"אני לוחם בשריון, ואני חושב שהאינטנסיביות והמתח שאתה חווה כלוחם, במיוחד כשאתה נמצא בתוך כלי עם הרבה עוצמה, אבל בסוף אתה תקוע בתוך כלי, יכולים לעורר באמת הרבה מתחים, במיוחד באזור לחימה כמו עזה. בריטריט יש כל מיני כלים כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) וכלים אחרים שבאמצעותם אפשר לעבד את אותן חוויות שחוויתי ולהקל עליהן. זה לא שאני עכשיו שוכח ומכחיש את מה שהיה, זה פשוט מקל על הזיכרון".
קרן, את עובדת סוציאלית במקצועך, ואתם קולטים את החבר'ה האלה, שלא ממש התכוונו לעבור טיפול בהודו, אבל מצאו את עצמם צריכים. אתם קולטים אותם אצלכם, נכון?
"הריטריט בנוי מפעילות שנמשכת ארבעה ימים, שבהם אנחנו עושים יוגה, מדיטציה ונותנים כלים שאמורים לחבר אותם בחזרה למשאבים שלהם, לכוחות שיש בכל אחד מהם. הרבה כלים של הירגעות, של הרפיה.
קרן גולן צילום: פבל ברודסקי"אנחנו מתחילים מאוד בזהירות ובעדינות, בעיבוד של חוויות שמבקשות הקלה. אני קוראת לזה זיכרונות שמבקשים הקלה. נגיעות קטנות ומאוד שומרים לאסוף אותם. הביחד שלהם מאוד משמעותי פה. אני רואה שהם נורא רוצים אחד את השני וחולקים חוויות בתחושה של שותפות ואחדות.
"חשוב לי לציין שכל הפעילות ממומנת על די תורמים. כל הפרויקט הזה, כל הפעילות של הריטריט נמצא בגסט האוס, שמנהלת אותו ישראלית שנותנת את כל האהבה מתזונה, אוכל טעים, מקום נקי מאוד. לישראלים זו ממש אתנחתא מכל התרמילאות שהם עושים. פתאום זו תחושה של בית".
ד"ר אורית שפירו, מנכ"לית עמותת איזון, הוסיפה: "עמותת איזון מתמחה זה 23 שנה בעבודה עם צעירים הנמצאים במשבר נפשי. העמותה מפעילה את כפר איזון, בית מאזן ואת הבית הישראלי החם בהודו. מאז 7 באוקטובר ייסדנו כמה מייזמים שיתנו מענה מקצועי ומיידי לנפגעי המלחמה.
"בחודשים האחרונים התחלנו לשמוע בהדרגה שצעירים/ות רבים, כאלו ששרדו את המסיבה, פונו מבתיהם, או לחמו בעזה ובגבול הצפון, נוסעים להודו בכדי להתרחק, לשמוע פחות חדשות ולנסות להתמודד עם המציאות. רבים מהם מגיעים לשם כשהחוויות שעברו, המחשבות והתחושות לא מעובדות. בהתאם לכך העמותה החליטה להיות עם הצעירים שלנו היכן שהם, בהודו. שם הקמנו את 'ריטריט איזון – מנאלי 2024', מיזם שבמסגרתו אנו מצעים ריטריט בן ארבעה ימים ( שני עד חמישי) שמועבר על ידי צוות מקצועי שגייסנו והמתמחה בטראומה. בסך הכול נקיים 14 ריטריטים עד סוף ספטמבר".
