מכירים את המשפט "אני שותה קפה רק בימים אי-זוגיים"? אם המנטרה הזו מדברת אליכם, ברוכים הבאים למועדון. המרכיב המוכר ביותר בקפה, הקפאין, הוא ככל הנראה הסם הפסיכו-אקטיבי הנפוץ בעולם, עם מיליארדי אנשים הצורכים אותו מדי יום. רק שבניגוד לחומרים ממכרים אחרים, קפאין לא נמצא תחת פיקוח, ואף אחד לא ייבהל אם תספרו שאתם לא מצליחים להעביר את היום בלעדיו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ייתכן שחובבי הקפה עלו על משהו, שכן שורה של מחקרים מעידים שאם צורכים אותו בצורה נכונה, קפאין עשוי לשפר יכולות רבות, כולל את היכולות הקוגניטיביות ואת הערנות שלכם. יתרה מכך, המרדף שלכם אחר המשקה שיעורר אתכם יכול להוסיף לכם עוד שלל יתרונות בריאותיים. עם זאת, לא כל מקורות הקפאין נתפסים כחיוביים באותה מידה. הסיכונים הבריאותיים בקפאין, במיוחד במשקאות אנרגיה, חזרו בחודשים האחרונים לאור הזרקורים. ביוני התחייבה מפלגת הלייבור בבריטניה (שנמצאת כעת בשלטון) לאסור על מכירת המשקאות הללו לילדים מתחת לגיל 16, בשל תכולת הקפאין "הגבוהה באופן מסוכן". ההבטחה הגיעה בעקבות דוח מקיף בשם "הצד האפל של משקאות האנרגיה", שתיעד מקרים של אנשים שפיתחו בעיות בריאות קשות לאחר צריכת המשקאות.
המינון הוא עוד מקום לדאגה. לא כולנו מגיבים לקפאין באותה צורה, ומה שבטוח לאחד לא בהכרח בטוח לאחר. התמונה עשויה להיות מבלבלת, אבל אם נפרק את ממצאי המחקרים למרכיביהם נוכל למצוא דרכים לרתום את התשוקה לקפאין לטובתנו, ללא החסרונות.
קפאין הוא תרכובת טבעית שנמצאת בזרעים, בפירות, באגוזים ובעלים של כ-60 מינים של צמחים. טעמו המר מיוחס לתפנית אבולוציונית לא צפויה, שמקשרת אותו לתפקידו כחומר הדברה טבעי.
על פי הסיפור, הגילוי של המקור הטבעי העשיר ביותר של הקפאין התרחש באתיופיה, בסביבות שנת 850 לספירה, כאשר רועה עיזים מקומי הבחין שהעדר שלו הופך קופצני במיוחד לאחר אכילה מפרי צמח הערביקה. הרועה העביר חלק מהפירות לנזיר מקומי, שחלט את כוס הקפה הראשונה בעולם.
כיום אנו יודעים שהקופצנות הזו היא ביטוי להשפעת הקפאין על המוח. כ-45 דקות בלבד נדרשות לקפאין שבכוס הקפה ששתיתם להיספג במלואו במחזור הדם שלכם. משם הוא עובר למוח, וחוצה בקלות את מחסום הדם-מוח. כאן הוא נקשר לקולטנים של הנוירוטרנסמיטר אדנוזין, וחוסם אותו. אדנוזין הוא כימיקל המצטבר במוח במהלך היום ומפחית את פעילות סיבי העצבים, כדי לגרום לנו לישנוניות. "הוא מאט אותנו", מסבירה ג'ניפר טמפל מאוניברסיטת באפלו בניו יורק. "קפאין מתחרה עם אדנוזין על הגישה לקולטן, ולכן יוצר את הפעולה ההפוכה - הוא גורם לנו להרגיש יותר אנרגטיים, קופצניים וערניים".
כפי שיודעים כל מי שעמדו אי פעם בפני דד-ליין או נסיעה ארוכה, יש לכך יתרונות. מחקרים מגבים את מה שחובבי הקפה כבר למדו לנצל: אנשים שקיבלו קפאין הפגינו זמני תגובה קצרים יותר, והיו יותר ערניים, ממוקדים וחדי מחשבה. ההשפעות היו גם פיזיות, עם ביצועים טובים יותר במבחנים של כוח שרירים, סיבולת וספרינטים בעצימות גבוהה. מחקר שנערך לאחרונה על רוכבי אופניים חובבים מצא שקפה עם קפאין שיפר את הביצועים שלהם ב-1.7% בממוצע. האפקט נטה להימשך כשעתיים, אם כי יש שונות ניכרת בין אנשים והשפעה לגורמים נוספים, כמו מה אכלתם לאחרונה.
בהתחשב בממצאים אלו, אין פלא שנוכחות קפאין כמו זו שבמשקאות אנרגיה משווקת כדרך למקד את הקשב, לשפר את הביצועים במבחנים או להגביר את היכולת הספורטיבית.
ויש עוד השפעות: לאחר שאנשים צורכים קפאין הם נוטים לדווח על שמחה רבה יותר, ויש סימנים לכך שהחומר יכול אפילו לגרום לשיפור במצב הרוח לטווח הארוך. כך למשל, מחקרים מראים באופן עקבי שאנשים ששותים שלוש עד ארבע כוסות (או מנות) קפה עם קפאין ביום נוטים פחות לחוות דיכאון, ונמצאים בסיכון נמוך יותר להתאבדות. לא נמצא קשר דומה עם קפה נטול קפאין, מה שמלמד שהקפאין עצמו אחראי לאפקט.
"התוצאות מבוססות למדי, וזה די מפתיע, משום שלא נהוג לחשוב על קפאין כעל נוגד דיכאון", אומר אלברטו אשריו מאוניברסיטת הרווארד. מחקריו ומחקרים נוספים מצאו שלצרכני קפה עם קפאין יש גם סיכון נמוך במידה ניכרת ללקות במחלת פרקינסון. אף שהסיבה לכך אינה ברורה, אשריו מצביע על יכולתו הידועה של קפאין להעלות את רמות הנוירוטרנסמיטר דופמין במוח. לדופמין תפקיד חיוני בוויסות תנועת הגוף, ומחסור בו נקשר הן למחלת הפרקינסון והן לדיכאון.
חדשות טובות נוספות עבור חובבי הקפה הן שצריכתו מביאה לשורה של יתרונות משוערים, שאינם בהכרח קשורים למרכיב המפורסם ביותר שלו. יתרון לבריאות הלב הוא דוגמה טובה, לאחר שזמן רב יתרון כזה לא נחשב בכלל אפשרי לקפה עם קפאין. "מכיוון שהיו לא מעט דיווחים שקפאין מאיץ את קצב הלב וגורם לאנשים מסוימים דפיקות לב, כולם הניחו שקפה מזיק ללב", אומר טים ספקטור מקינגס קולג' בלונדון.
במחקר שנערך לאחרונה על ידי פיטר קיטלר, קרדיולוג במכון ללב ולסוכרת במלבורן שבאוסטרליה, עקבו אחר יותר מ-380 אלף אנשים בבריטניה במשך עשר שנים כדי לראות אם הם פיתחו מחלות לב וכלי דם. נמצא כי אנשים ששתו שתיים עד שלוש כוסות קפה ביום היו לרוב בסיכון נמוך יותר לפתח מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב או הפרעות קצב, או למות מסיבה אחרת במהלך תקופת המחקר. יחד עם זאת, צרכנים של קפה נטול קפאין הפגינו באופן כללי את אותם היתרונות (למעט הפרעות קצב), ממצא שמעיד כי מדובר בדבר מה אחר שנמצא בקפה, ואחראי להשפעותיו המגינות על הלב. "נראה שנקודת הקסם נמצאת סביב שלוש כוסות קפה ביום. נמצא שהיא משויכת להפחתה של 25% במחלות לב ולהפחתה בתמותה מכל הסיבות", אומר ספקטור.
חשוב לציין כי מתאם אינו סיבתיות. רוב המחקרים הם אפידמיולוגיים. פירוש הדבר שהם נעשים באמצעות מעקב אחר מספר גדול מאוד של אנשים לאורך זמן, כדי לראות אם הם מפתחים מחלות מסוימות. כשמדובר בשתיית קפה, ישנם מעט ניסויים בלבד שמבוססים על חלוקה אקראית וקבוצת ביקורת (תקן הזהב של המחקר הרפואי), מכיוון שקשה מאוד לשלוט בשאר הגורמים התזונתיים. גם בניסויים המעטים האלה נמצא שניתן להפחית סמנים ביולוגיים של מחלות לב בקרב אנשים שצרכו קפה.
6 צפייה בגלריה
מחקרים מצאו שלצרכני קפה יש סיכון נמוך במידה ניכרת ללקות בפרקינסון
(צילום: shutterstock)
אם קפאין אינו מה שעומד מאחורי היתרון הספציפי של צריכת קפה, מה כן? התשובה טמונה באופיו המורכב של המשקה. לפני הקלייה פולי הקפה עוברים התססה, והפעולה משפיעה על ספקטרום התרכובות שיהיו פעילות ביולוגית במשקה הסופי. דוגמה לתרכובות כאלה הם הפוליפנולים - כימיקלים המיוצרים על ידי צמחים כדי להגן על עצמם מפני צרה סביבתית, כגון חרקים טורפים או טמפרטורות קיצוניות. הפוליפנולים נחשבים לבעלי השפעות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות על הגוף. הקפה עשיר גם בסיבים תזונתיים - מרכיב תזונתי מועיל שרוב האנשים לא צורכים אותו בכמות מספקת, ונקשר פעמים רבות למיקרוביום בריא במעיים.
ספקטור מאמין שהמיקרוביום של המעי עשוי להיות מה שבסופו של דבר עומד מאחורי חלק מההשפעות החיוביות של הקפה על הבריאות. במחקר שעדיין לא פורסם, הוא וצוותו אספו דגימות צואה מיותר מ-30 אלף אנשים ממדינות שונות. הם זיהו חיידק מסוים, סוג של Lawsonibacter, שנמצא כמעט אך ורק במעיים של אנשים ששותים קפה, כולל קפה נטול קפאין. "למעשה, אצל שותי הקפה יש פי חמישה מהמיקרו-אורגניזם הזה בהשוואה לשותי התה", אומר ספקטור. "זה ממש מעניין, כי לראשונה נמצא מיקרו-אורגניזם שהוא כל כך מפונק. הוא אוכל רק סוג אחד של מזון. זהו הקשר הספציפי ביותר בין מזון למיקרו-אורגניזם שאי פעם דווח עליו".
ככל שנשתה יותר קפה, כך חיידק ה- Lawsonibacter ישגשג יותר במעיים. זה דבר טוב, מכיוון שכאשר חיידקים אלו ניזונים מהסיבים ומהפוליפנולים שבקפה, הם משחררים כימיקלים הנקראים חומצות שומן קצרות, אשר ידועות כאנטי-דלקתיות ומרגיעות את מערכת החיסון.
תופעה זו עשויה להסביר את היתרונות הבריאותיים הנרחבים שמקושרים לצריכת קפה. דלקת כרונית נחשבת לגורם העיקרי למחלות לב. צריכת קפה נקשרה גם להורדת הסיכון לסוכרת, להשמנת יתר ולאלרגיות, אשר ההנחה היא שגם הן מוחרפות עקב דלקת, וכך גם דיכאון. "כמעט הכול - אפילו בריאות נפשית - קשור כנראה לדלקתיות כזו או אחרת ברמה נמוכה", אומר ספקטור, "לכן חשוב שיהיו בגוף אותם איתותים קבועים (מהמערכת החיסונית) שמשדרים לגוף שאין צורך לדאוג, הכול תחת שליטה, כדי שהגוף לא יחשוב שהוא מותקף".
בסך הכול יש ראיות חזקות לכך שקפאין ספציפית, וקפה בכלל, מועילים לנו. "הייתי מנסח זאת כך: הראיות מצביעות על כך שאם אתם צרכני קפה, אין סיבה להפסיק, ולפי כל הנתונים שבדקתי, אפשר להתייחס לשתיים עד שלוש כוסות קפה ביום כאל חלק מתזונה בריאה", אומר קיסטלר.
ואולם, יש מחקרים השוללים את הבאזז. כמו הרבה דברים, גם בדברים טובים לא כדאי להפריז, במיוחד אם הם חומרים פסיכו-אקטיביים. כיום אנחנו לא צריכים להסתמך על מקורות טבעיים כדי לקבל את זריקת הקפאין שלנו. ניתן לייצר את הממריץ באופן סינתטי ולהוסיפו למשקאות קלים, למשקאות אנרגיה, לתוספי מזון ואפילו לתרופות. ריכוז הקפאין במוצרים אלה משתנה מאוד. לרוב הוא שווה ערך לכוס קפה, אבל לפעמים הוא גבוה בהרבה.
במינונים גבוהים, קפאין גורם לבלוטות יותרת הכליה להגביר את ייצור ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין, ומפעיל את תגובת ה"לחימה או בריחה" בגוף. "האישונים מתרחבים, מתחילים להזיע וקצב הלב ולחץ הדם עולים", אומרת מרגרט תומפסון, ממרכז הרעלים של אונטריו בקנדה.
הדאגה מתכולת קפאין "הגבוהה באופן מסוכן" היא שהובילה את מפלגת הלייבור בבריטניה להבטיח לאחרונה כי תאסור על מכירת משקאות אנרגיה לילדים מתחת לגיל 16. משהגיעה לשלטון, הציעה חקיקה להגבלת מכירת המשקאות. משקאות אנרגיה פופולריים במיוחד בקרב צעירים, וההערכה היא שמחצית מהילדים ברחבי העולם צורכים אותם על בסיס שבועי. המחקר של טמפל גילה שהשילוב של קפאין וסוכר הוא שהופך אותם לכל כך מפתים לילדים, לפעמים עד כדי השלכות מסוכנות.
"אנשים עם צריכת יתר של קפאין צפויים להגיע למחלקות המיון בבתי החולים כשהם נסערים, מעוררים וחרדים", אומרת תומפסון. "העוררות יכולה להתפתח אפילו להתקף. הם יתלוננו על דפיקות לב, ועל תחושה שהלב שלהם פועם בצורה לא תקינה או מהר מדי".
לפי הדוח "הצד האפל של משקאות אנרגיה", ההיבט היותר בעייתי במוצרים אלה הוא חומרים ממריצים חוקיים אחרים שהם מכילים, כמו גוארנה, טאורין ול-קרניטין, שחלקם פועלים להגביר עוד יותר את לחץ הדם, קצב הלב וקצב הנשימה. המקרים המובאים בדוח מטרידים למדי, וכוללים דוגמאות של אנשים שחוו אירועי לב חמורים לאחר צריכת משקאות אנרגיה.
"הקהילה המדעית אמנם מודעת לפרמקולוגיה ולהשפעות של קפאין, אולם הרבה פחות ידוע על האינטראקציות בין כל המרכיבים ועל השפעותיהם ארוכות הטווח בעקבות צריכה כרונית", אומרת אנדריאה קונסטנטינו, כיום רופאה בבית החולים קרג'י בפירנצה, שהייתה שותפה לכתיבת הדוח.
ואם זה לא מספיק, גם הרגישות לקפאין משתנה מאוד. יש אנשים שיכולים לגמוע שלוש פחיות משקה אנרגיה ברצף ובמהירות ולחוש השפעה מועטה בלבד, ולעומתם יהיו כאלה עם פחות מזל. לפחות חלק מהסיבה היא העובדה שבאוכלוסייה האנושית יש הרבה וריאנטים של הקולטן לאדנוזין, מסבירה טמפל. ברגע שאנשים מתרגלים לקפאין, הם צריכים יותר ממנו כדי להרגיש את אותו באזז.
באופן שאולי אינו מפתיע, ילדים ששותים קפאין, במיוחד בשעות מאוחרות של היום, זקוקים אחר כך ליותר זמן כדי להירדם בלילה, ישנים פחות זמן ואיכות שנתם ירודה יותר באופן כללי בהשוואה לילדים שאינם שותים קפאין.
לאור כל אלה, המסר הברור הוא שמשקאות אנרגיה (ובמידה פחותה גם משקאות תוססים המכילים קפאין) עלולים להזיק לבריאות שלכם. "משקאות האנרגיה הם אולטרה-מעובדים ועתירי סוכר, הם גדושים בממתיקים מלאכותיים, חומרי טעם וריח מלאכותיים ועוד מיני חומרים משמרים וכימיקלים, כך שאין להם שום דבר טוב להציע", אומר ספקטור. אם אתם חייבים לשתות אותם, קונסטנטינו ממליצה ככלל אצבע שמבוגרים יסתפקו בשתיית פחית אחת בכל פעם, ויצרכו לכל היותר שני משקאות כאלה ביום.
באשר לקפה, שהוא המקור העיקרי לקפאין עבור הרוב, הממצאים מראים שרובנו יכולים להפיק תועלת משתייה של כשלוש כוסות ביום. על קפה נטול קפאין יש אמנם פחות מחקרים ארוכי טווח, אולם המעטים שנעשו מראים שהוא נוטה להיות יעיל באותה מידה במניעת מחלות לב וסוכרת. עם זאת, אם אתם רוצים להפחית את הסיכון שלכם לדיכאון ולפרקינסון, לכו על הדבר האמיתי.
כל זה נכון כמובן בהנחה שאינכם נמנים עם הרגישים במיוחד לקפאין. "אני מכירה אנשים שאחרי כמה לגימות של משקה עם קפאין מרגישים נורא. הם עצבניים, חרדים וקצב הלב שלהם עולה", אומרת טמפל, אבל רובנו נוכל ליהנות מקפה נטול רגשות אשם מדי יום.
קפאין עלול להיות סיכון בריאותי בנסיבות רפואיות מסוימות. אם יש ספק, יש לפנות לרופא.
תה נחשב כבר זמן רב למשקה בריא, והתומכים טוענים שהוא מחזק את המערכת החיסונית שלכם, מפחית דלקות ואף מונע סרטן ומחלות לב. אבל האם הראיות תומכות בכך? אין מקום טוב יותר לברר שאלה זו מאשר בבריטניה, הידועה כאומה של אוהבי תה.
מחקר שנערך לאחרונה עקב אחר 500 אלף שותי תה בבריטניה במשך 11 שנים. הוא מצא ששתיית שתיים עד שלוש כוסות תה שחור ביום נקשרת בהפחתת הסיכון למוות ב-9% עד 13%. צריכה גבוהה יותר של תה נקשרה גם לסיכון נמוך יותר למוות ממחלות לב וכלי דם, מחלת לב איסכמית ושבץ מוחי.
תה ירוק, שעשוי מעלים לא מותססים, עשוי להיות מועיל אפילו יותר. הוא עשיר יותר בפוליפנולים, הפועלים כנוגדי חמצון רבי עוצמה. אלה מפרקים מנשקם ומנטרלים כימיקלים תגובתיים המכונים רדיקלים חופשיים, אשר הורסים תאים ודנ"א.
"בהתבסס על העדויות הנוכחיות, התה השחור (שרוב האנגלים שותים) אינו בריא כמו קפה, ואין לו את אותם היתרונות, במיוחד ללב", אומר טים ספקטור מקינגס קולג' בלונדון. אבל אם קפה (ראו כתבה ראשית) אינו כוס התה שלכם, אולי כדאי לשקול תה ירוק במקומו, כדי להפיק יתרונות בריאותיים דומים.
