מניוטון ועד "פורבס": "ניוטון אמר: 'אם הרחקתי ראות, זה היה מפני שעמדתי על כתפי ענקים'. לאורך כל חיי זכיתי למנטורים יוצאי דופן, ההורים הנפלאים שלי, שני הדודים המיוחדים שלי שהדריכו אותי וייעצו בכל שלב והיו מודל לחיקוי עבורי ואשתי שתמיד נמצאת לצידי". ד"ר תומר ירון-בריר נכנס לאחרונה לרשימה היוקרתית של מגזין "פורבס" האמריקני של 30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 בתחום המדע והמחקר.
המגזין פרסם 20 רשימות בתחומים שונים, וד"ר ירון-בריר, שחגג 30 לפני כחודשיים, נבחר להיכלל ברשימה בזכות מחקריו בתחום התאים והחלבונים בגוף האדם שעלולים לגרום לסרטן ולמחלות שונות. בשיחה עם ynet הוא מסביר איך כל זה קרה.
אז איך זה מרגיש להיכלל ברשימה כה יוקרתית?
"קודם כל אני שמח שיש נציגות ישראלית ברשימה, במיוחד בימים אלו. עם זאת חשוב לזכור שהרשימה הזאת היא 'הצעירים המבטיחים' - כלומר עם פוטנציאל לעתיד. המוטיבציה והעידוד מאוד מחמיאים אבל אני יודע שעיקר העבודה עוד לפניי, ויש עוד הרבה מאוד שנים של עבודה. לחקור את גוף האדם ונפלאות הבריאה זאת זכות גדולה, על אחת כמה וכמה כשהמטרה בסוף היא פשוט לעזור לאנשים חולים, אם זה סרטן ואם אלו מחלות אחרות. אני מאחל לעצמי שאזכה לעשות את זה כל חיי".
כבר בגיל צעיר ידע ד"ר ירון-בריר מתל אביב שירצה להיות חוקר. במהלך התיכון הספיק להשלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ובמהלך השירות הצבאי תואר שני בהנדסת חשמל, שניהם באוניברסיטת בר אילן.
ד"ר ירון-בריר: "המוטיבציה והעידוד מאוד מחמיאים אבל אני יודע שעיקר העבודה עוד לפניי, ויש עוד הרבה מאוד שנים של עבודה. לחקור את גוף האדם ונפלאות הבריאה זאת זכות גדולה, על אחת כמה וכמה כשהמטרה בסוף היא לעזור לאנשים חולים, אם זה סרטן ואם במחלות אחרות. אני מאחל שאזכה לעשות את זה כל חיי"
למרות שהכשרתו הייתה בעולם החישובי, החליט ללכת עם הלב ולעשות דוקטורט בביולוגיה חישובית כדי שיוכל להיות חוקר כפי שתמיד רצה. הוא הגיש מועמדות והתקבל לתוכנית משולבת של אוניברסיטת קורנל ומכון סלואן קטרינג לחקר הסרטן בניו יורק שבארה"ב. שם השלים את הדוקטורט בחמש שנים תחת הנחייתם המשותפת של ד"ר לואיס קנטלי וד"ר אוליביה אלמנטו. עבודת הדוקטורט שלו התפרסמה בכתבי העת המדעיים היוקרתיים Nature ו-Cell.
ד"ר ירון-בריר כבר חשב על החזרה לארץ ועל פתיחת מעבדה בישראל, אבל תוך כדי תנועה הבין שלהיות חוקר זה לא מספיק עבורו, והחליט להיות גם רופא. כיום, במקביל למחקר, הוא לומד רפואה בתוכנית התלת-שנתית של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. התוכנית המיוחדת מיועדת לסטודנטים שסיימו דוקטורט, מהלך פחות שגרתי שאותו התחיל לפני שנה וחצי.
במחקריו עוסק ד"ר ירון-בריר בתקשורת התוך-תאית של תאים שונים בגוף האדם. הוא מסביר שהחלבונים בתוך התאים אחראים על כל התהליכים שקורים אצלנו בגוף. מוטציות ב-DNA שלנו מובילות לייצור של חלבונים פגומים, שעלולים לגרום למחלות רבות, בהן סרטן. חלק ניכר מעולם הביולוגיה החישובית מתמקד בחקר הגנום עצמו, ואילו ד"ר ירון-בריר ושותפיו מתמקדים בשלב שבא לאחר מכן - התקשורת בין החלבונים בתא, לאו דווקא אלו עם המוטציות.
"החלבונים בתוך התאים צריכים לתקשר זה עם זה כל הזמן על מנת להגיב לסביבה שמשתנה באופן תמידי. עולם התקשורת הזה מתבצע על-ידי מגוון רחב של ריאקציות כימיות וזה מה שאנחנו חוקרים, כיצד התקשורת הזאת עובדת", הוא מסביר, "זה מאוד חשוב כי מחלות רבות, במיוחד סרטן, מונעות לעיתים קרובות על ידי חלבונים שאין להם שום מוטציה, אך התקשורת ביניהם פגומה. המחקר שלנו מאפשר לנו לזהות נקודות קריטיות בתקשורת שעלולות להוביל לתהליכים לא-רצויים בגוף כגון הזדקנות, מחלות אוטואימוניות, וכמובן סרטן".
מחקריו שבזכותם נכנס לרשימה עוסקים בקבוצה של כ-500 גנים שמתורגמים לכ-500 חלבונים (כ-2 אחוזים מכלל הגנים בגנום שלנו) הנקראים "קינאזות", שאחראים על אחד מאופני התקשורת הנפוצים ביותר בתא - תהליך כימי שנקרא זִרְחוּן. הפעילות שלהם בתא היא לזרחן חלבונים אחרים, והם מהווים מרכיב מרכזי בתקשורת התוך-תאית. ד"ר ירון-בריר מסביר שאותן 500 קינאזות מווסתות כמעט את כל התהליכים שקורים בגוף שלנו - כל קינאזה בוחרת את המטרה שלה, מה להדליק, מה לכבות ומתי. "כשמערכת התקשורת הזאת נפגעת, קורים דברים לא טובים. לדוגמה, אם קינאזה שאחראית על השתכפלות התאים פתאום מדליקה את המסלול הזה ללא הפסקה, יכול להיווצר מצב של השתכפלות אינסופית - סרטן".
ד"ר ירון-בריר ושותפיו יצרו לראשונה אטלס שלם לכל אותן 500 קינאזות שמהווה מעין תעודת זהות לכל אחת מהן, ומתאר אילו מטרות יש לכל אחת. האטלס הזה, בשילוב עם טכנולוגיות בינה מלאכותית, עוזר להסיק תוצאות מהמחקר בצורה מרשימה: "המערכת הזאת מאפשרת לנו לאפיין כיצד התקשורת בתא משתנה במחלות שונות, ועל ידי כך לפתח תרופות וטיפולים פוטנציאליים חדשים במסגרת רפואה מותאמת אישית. אחד החידושים המרכזיים בפרויקט הזה הוא שהרבה מהתובנות שאנחנו מצליחים לגלות, אי אפשר לזהות כשמסתכלים רק על הגנום הסטטי. חייבים את הרובד הדינמי הנוסף של התקשורת התוך-תאית".
במסגרת שיתופי פעולה בינלאומיים הוא לוקח חלק בפרויקטים דומים שעוסקים גם במחלות אחרות כמו לופוס (זאבת), אלצהיימר, ואנדומטריוזיס - מחלה דלקתית של רירית הרחם שמשפיעה על מיליוני נשים ברחבי העולם שקשה לאבחון ולטיפול. הם גם השתמשו באותו עיקרון על נגיף הקורונה בזמנו והצליחו לגבש מסלול לתרופה שאמורה לעבוד באופן תיאורטי. כל אלו ועוד הוזכרו בפרופיל של ד"ר ירון-בריר ברשימה ב"פורבס": "הכלי עזר לחשוף יעדי תרופה לקוביד-19 ולסוגי סרטן מסוימים, והוא נמצא בשימוש כדי למצוא מטרות לאלצהיימר, לופוס ואנדומטריוזיס. ירון-בריר גם ייסד את DeStroke, אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית לגילוי מוקדם של שבץ".
ועכשיו לשאלת מיליארד (או טריליון) הדולר, האם אתם מחזיקים במפתח לתרופה לסרטן?
"זה עוד רחוק, כי מחלת הסרטן היא מאוד מורכבת וכל סוג סרטן מתנהג בצורה שונה, אבל אין ספק שבעזרת המערכת שלנו נוכל לייצר מספר רב של מטרות רלוונטיות כבסיס לתרופות ולטיפולים חדשים, לא רק בסרטן, אלא במגוון רחב של מחלות. עד היום האתגר המסורתי בעולמות הרפואה והביולוגיה היה למצוא את ניסוי הזהב שיספק את התשובה לשאלה. כיום, בעידן ה'ביג דאטא' והבינה המלאכותית, האתגר החדש הוא כיצד לדלות את התשובה מתוך מאגר גדול של מידע. אז תרופה לסרטן? עוד לא. אבל בהחלט צעד חשוב בדרך".
ומתי אתה חוזר הביתה לישראל?
"התכנון שלנו הוא לחזור הביתה ולהיות רופא-חוקר בארץ. בכל זאת, אמא תוניסאית. יש גבול כמה אפשר למתוח את החבל. בסוף, ישראל תמיד הייתה ותישאר הבית שלנו".