מבוטחי קופות החולים יוכלו בקרוב לקבל טיפול, ייעוץ וליווי רפואי באמצעות רפואה מרחוק (טלמדיסין) בידי רופאים ישראלים שמתגוררים בחו"ל. כפי שאנחנו מפרסמים לראשונה, שר הבריאות אוריאל בוסו (ש"ס) חתם היום (ב') על תקנה חדשה - שתהיה תקפה למשך שנה - במטרה לקצר תורים לרופאים מומחים בשורת מקצועות שסובלים ממצוקת כוח אדם. התקנה שאותה שיגר לקופות החולים מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, יצאה לדרך אחרי ביקורת חריפה שהוטחה בכוונה לפתוח את הרפואה מרחוק גם לרופאים לא-ישראלים, כוונה שסוכלה.
המקצועות שבהם יתאפשר לרופאים ישראלים ששוהים בחו"ל לתת מענה למטופלים בארץ הם: דימות ופתולוגיה (פענוח בדיקות), פסיכיאטריה, רפואה גרעינית, עור וגנטיקה. בתום השנה יבחנו אם להמשיך את המהלך או להפסיקו.
יש לציין כי ההחלטה הסופית שונה בתכלית מזו שקודמה בהתחלת הדרך, שבמסגרתה גם רופאים שאינם בעלי רישיון ישראלי, היו יכולים לטפל במבוטחי הקופות. מהלך זה גרר ביקורת ציבורית רבה נגד המשרד ושהוביל לבסוף לשינוי ההחלטה. בין המתנגדים הבולטים למהלך המקורי גם ההסתדרות הרפואית.
עם זאת, ההנחיה לא תחייב את קופות החולים ולא הוקצה ליישומה תקציב ייעודי. כלומר, קופות החולים יוכלו להעסיק רופאים ישראלים שמתגוררים בחו"ל או לא לעשות כן, בהתאם לשיקול דעתן ומהתקציב הקיים שלהן.
התקנה החדשה מרחיבה באופן משמעותי את האפשרות להתקשרות של הקופות עם רופאים ששוהים בחו"ל. תקנה קודמת משנת 2019 עסקה באופן כללי במתן טיפול רפואי באמצעות רפואה מרחוק (טלמדיסין) ואילו הנוהל הנוכחי מתמקד אך ורק במתן הטיפול באמצעות רופאים ששוהים בחו"ל ומעגן את הנושא בנוהל.
"דרך המלך נותרה מתן השירות בישראל"
"התיקון מאפשר לקופות החולים, אם יבחרו לעשות זאת, להתקשר עם רופאים בעלי רישיון ישראלי ובעלי מומחיות רלוונטית, כדי לאפשר להם לתת שירותים רפואיים לתושבי ישראל בתקופת שהותם בחו"ל", צוין בהנחיה ששלח בר סימן טוב למנהלי הקופות. "לצד זאת, נדרש להבטיח כי ניתן לשמור על יכולתן של הקופות לעמוד בחובתן למתן שירותים למבוטחיהן בישראל, בהתאם להוראות החוק.
"חשוב לציין כי מתן השירותים במדינות חוץ, אינו חובה המוטלת על הקופה, או זכות של המבוטח, אלא אפשרות הקיימת עבור הקופה אם היא רואה צורך במתן שירות באמצעות נותן שירותים במדינות חוץ במקום מתן השירותים בישראל. חשוב להדגיש כי דרך המלך הייתה ונותרה מתן השירות בישראל, כלומר, כאשר הן המטופל והן המטפל נמצאים בישראל. משכך, מתן השירותים בהתאם לתקנות המוצעות תלוי בקופה וכעקרון אינו מחייב אותה במתן שירותים בדרך זו כל עוד היא מעניקה שירותים אלו בישראל כאמור".
"צוואר בקבוק בבדיקות פתולוגיות"
בקופות תומכים במהלך ומסבירים שהוא יאפשר הקלה בכל הנוגע לכוח האדם – אך בתחומים ספציפיים בלבד. "בגורמים שמאשרים טפסי 17 למשל, בהחלט יכול להיות שייעשה שימוש", אומר בכיר באחת מקופות החולים. "לכן זה לא חשוב אם הרופא נמצא בתל אביב או בטורונטו. בנוסף, יש צוואר בקבוק בכל מה שקשור לתוצאות של בדיקות פתולוגיות בשל מחסור ברופאים פתולוגים. לכן גם במקרה הזה, אין משמעות למיקום של הרופא. האם זה מהלך דרמטי? אני לא בטוח, אך זה כן יכול להועיל. יש הרבה רופאים ישראלים שנמצאים בחו"ל. ההסתדרות הרפואית מתנגדת כי היא שומרת על הגילדה כמובן".
ראש חטיבת הרפואה בלאומית שירותי בריאות, פרופ' שלמה וינקר, הסביר: "יש לנו היום המון רופאים ישראלים שנוסעים להשתלמויות בחו"ל ואין שום בעיה שיעבדו משם. כשעובדים היום בטלמדיסין אין משמעות למיקום של הרופא. טוב שירדו מהרעיון של מתן שירותים על ידי רופאים שאינם ישראלים ושאין להם רישיון ישראלי כי אין לנו שליטה.
פרופ' שלמה וינקלר: "אם אני מפעיל מוקד לרפואת ילדים, זה לא רלוונטי איפה יושבים הרופאים שעובדים בו, ואם זה עוזר להם לשמור על הקשר עם הארץ – מה טוב"
"בהחלט יש מקצועות שאפשר לעשות רפואה רחוק. גם לפני המהלך הזה היו רופאים שלנו שנסעו לחו"ל ורצו לעשות רפואה מרחוק והייתה לנו בעיה עם זה, ולכן המהלך הזה הוא מצוין. אם אני מפעיל מוקד לרפואת ילדים, זה לא רלוונטי איפה יושבים הרופאים שעובדים בו, ואם זה עוזר להם לשמור על הקשר עם הארץ – מה טוב. אני מאמין שמי שיהיה חלק מהמהלך הזה יהיו רופאים שלא עזבו את הארץ לצמיתות, ואני בעד".
מערכת הבריאות בישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מחסור חריף בכוח אדם בתחומים רבים, כפי שהתריע בשנה שעברה דוח ה-OECD בנושא. מהדוח עלה כי ישראל עלולה לעמוד בפני מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי, תוצאה של הזדקנות כוח האדם במערכת, גל פרישה, מחסור בהכשרת רופאים חדשים, הזדקנות האוכלוסייה ובעיקר - חוסר תכנון משווע. מהדוח עולה כי בישראל 10 אחוזים פחות רופאים לכל 1,000 בני אדם לעומת הממוצע במדינות המפותחות.
בעוד שבישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7. "במבט קדימה, הזדקנות האוכלוסייה תדרוש גם גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות", צוין בדוח.
