עדות נוספת לפגיעה האפשרית של נגיף הקורונה במוח: חוקרים שבדקו עשרות אלפי נבדקים, בהם אלפי חולי קורונה, מצאו ירידה משמעותית בתפקוד המוחי ובציון האיי.קיו אצל אלה שנדבקו בנגיף.
המחקר מתווסף לעדויות נוספות שהעלו את החשש לפגיעה מוחית לאחר ההדבקה בקורונה. המחקר פורסם בכתב העת Lancet EClinical Medicine.
קראו עוד על השפעות הקורונה:
פרופ' אדם המפשייר מהאימפריאל קולג' בלונדון וצוותו ניתחו נתונים של 81,337 משתתפים שהשלימו בדיקות אינטליגנציה בין ינואר לדצמבר 2020. מתוך המדגם, 12,689 אנשים דיווחו כי חלו בקורונה בדרגות חומרה שונות.
לאחר שהחוקרים הסירו משתנים שעלולים היו להשפיע על התוצאות, ובהם גיל, מין, רמת השכלה ומשתנים נוספים, נמצא כי אלה שחלו בקורונה נטו לביצועים נמוכים יותר במבדקי האינטליגנציה, בהשוואה לאלה שלא נדבקו.
החוקרים מצאו כי הציונים הנמוכים ביותר נצפו במשימות הדורשות חשיבה, תכנון ופתרון בעיות. הממצאים הללו תואמים דיווחים קודמים שהצביעו על "ערפל מוחי" בעיות ריכוז וקשיי שפה בקרב החולים, לצד סיבוכים פסיכיאטרים קוגניטיביים ונוירולוגיים אחרים שחוו החולים.
רמת הביצועים הקוגניטיביים היתה קשורה גם לרמת חומרת המחלה: אלה שאושפזו והונשמו, השיגו את הציונים הנמוכים ביותר במבדקי האיי. קיו – שבע נקודות פחות מנבדקים אחרים שלא חלו בקורונה אך סבלו מאירוע מוחי ודיווחו על ליקויי למידה. החוקרים לא מצאו קשר בין הזמן מהופעת התסמינים לפגיעה הקוגניטיבית: אצל חלק מהחולים הפגיעה נצפתה כבר חודש לאחר ההדבקה, ואצל אחרים גם תשעה חודשים אחרי הופעת התסמינים.
המחקר שכאמור נערך על ידי האימפריאל קולג', נתמך על ידי מכון מחקר הדמנציה בבריטניה, המועצה למחקר רפואי והמכון הלאומי לחקר הבריאות בבריטניה. "אנחנו לא מבינים לחלוטין כיצד נגיף הקורונה פוגע בתפקוד המוחי", אמר פרופ' המפשייר, "הממצאים דורשים מחקר נוסף. אבל בינתיים אני מציע לא לקחת סיכונים מיותרים – ולהתחסן".
חדירה אפשרית לרקמת המוח
דיווחים על קשר בין הקורונה למוח פורסמו כבר משלבי המגפה הראשונים. בחודש דצמבר פרסמו חוקרים ממכון ברלין למחקר שניתחו את גופותיהם של 33 נפטרי קורונה, כי שיירי נגיף שהגיעו ממערכות האף נמצאו במוח. המדענים טענו כי הממצאים עשויים להסביר לא רק את דרך החדירה של הנגיף אל המוח, אלא גם תסמינים נוירולוגיים רבים מהם סובלים החולים.
חודש קודם לכן, באוקטובר אשתקד, מצאו חוקרים בבריטניה עדות נוספת להשפעת הקורונה על המוח: החוקרים מצאו כי הנגיף עלול להשפיע על הכישורים הקוגניטיביים של החולה. המחקר שנמצא עדיין בעיצומו, מגייס 84 אלף איש למחקרו. עד כה נבדקו 361 איש שנמצאו חיוביים לקורונה.
הנחקרים עברו מבדקים הבוחנים את יכולותיהם בפתרון בעיות, בזיכרון מרחבי, קשב ועיבוד רגשות. כמו כן, נשאלו הנחקרים באשר למצבם הרפואי ותסמיני הקורונה מהם סבלו. הנחקרים השוו לנבדקים בריאים ששימשו כקבוצת בקרה.
החוקרים מצאו שאלה שחלו בקורונה קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במבדקים קוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הבקרה. הקשר בין התפקוד המוחי לקורונה היה משמעותי יותר בקרב אלה שלקו בקורונה קשה, שהוגדרה כמחלה הכוללת גם קשיי נשימה.
במחקר התגלו בעיות משמעותיות בתפקוד מוחי עילאי שכוללות הפרעות בריכוז, פתרון בעיות היגיון ויכולת הסקת מסקנות. החוקרים מצאו עוד כי מטופלים בני 20 עד 70 שנים שאושפזו תחת מכונת הנשמה, לקו בהידרדרות היכולת הקוגניטיבית המשמעותית ביותר המוערכת בהזדקנות מוחית של עשר שנים.
לדברי החוקרים, לנגיף הקורונה יש השלכות קוגניטיביות כרוניות, וכי עדויות קודמות כבר הראו כי חולי הקורונה עלולים לסבול מבעיות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי, שעה שמערכת החיסון מופעלת יתר על המידה וגורמת לתהליכים דלקתיים בגוף, כולל בתאי עצב.
הסיבוכים הנוירולוגיים שכיחים יותר בצעירים
מחקר אמריקני שפורסם באותו חודש, מצא כי כ-80% מחולי הקורונה סובלים מפגיעה נוירולוגית. המחקר שפורסם בכתב העת Annals of clinical neurology בדק את תיקיהם הרפואיים של 509 חולי קורונה שאושפזו בחודשים מרץ עד אפריל.
תופעות הלוואי הניורולוגיות נצפו אצל 82.3% מהמטופלים, וכללו כאבי שרירים (44.8%), כאבי ראש (37.7%), אנצפלופתיה – פגיעה מוחית (31.8%), סחרחורת (29.7%) והפרעות בטעם (15.9%) וריח (11.4%). גיל המאושפזים שנחקרו נע בין 17 ל-58, מתוכם 134 בני אדם נזקקו להנשמה מלאכותית.
החוקרים מצאו כי 419 מהנחקרים הציגו בעיה נוירולוגית בשלב כלשהו של המחלה. הביטויים הניורולוגיים השכיחים היו נרחבים וכללו, כאמור, מיחושים בגוף, כאבי ראש, סחרחורות, פגיעה בחוש הטעם והריח, ועד לתופעות לוואי קשות יותר שכללו הפרעות תנועה, בעיות מוטוריות, איבוד שיווי משקל וגם שבץ מוחי.
החוקרים הופתעו לגלות כי הסיבוכים הניורולוגיים היו שכיחים יותר דווקא אצל מאושפזים צעירים, בעוד שאצל חולים מבוגרים יותר – הסיבוך השכיח יותר כלל בעיות נשימה עד לצורך בהנשמה. לדברי החוקרים, ביטויים נוירולוגיים מוקדמים שכוללים כאבי ראש, כאבי שרירים או סחרחורת, עלולים לסמן סיכון מוגבר לסיבוכים נוירולוגיים מורכבים.
החוקרים ציינו כי למחקרם הייתה מגבלה אחת מרכזית: פחות משישה אחוזים מהמאושפזים נבדקו על ידי נוירולוג, ככל הנראה בשל העומס הרב על מערכות האשפוז, והקושי בכניסה למחלקות קורונה הדורשות היערכות מיוחדת ועטיית חליפת מיגון. עם זאת, התלונות הנוירולוגיות היו מובהקות, ותועדו בפירוט בתיקים הרפואיים של המאושפזים.
עוד ציינו המדענים, כי נגיף הקורונה עלול לגרום לפגיעה מוחית שמגבירה את הסיכון לפגיעה תפקודית גם לאחר ההחלמה, והמליצו לערוך לכל החולים המשתחררים מאשפוז מעקב ארוך טווח ושיקום נוירולוגי.
יש לציין כי בישראל מספר בתי חולים כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה, המתמקדים גם בשיקום התפקוד הריאתי וגם הנוירולוגי לאחר ההחלמה.
