בשיתוף Medint
בשנת 1991 הוקם אתר האינטרנט הראשון בעולם, שהכניס את האנושות באופן רשמי לעידן המידע. בדיוק שלושים שנים אחרי, תוצאותיה של מהפכת המידע לא משאירות מקום לספק: אנחנו טובעים בים עמוק של מידע.
מדי יום נוצרים ברחבי העולם כ-2 מיליון וחצי קוונטיליון (מיליארד מיליארדים) בייטים של מידע. כתוצאה מכך, האינפורמציה שאנחנו נחשפים אליה היא במקרה הטוב אינה מדויקת ובמקרה הגרוע – כפי שלימדה אותנו מגפת הקורונה – מולידה ידיעות כוזבות ומסוכנות לא פחות מהקורונה.
בעולם שבו לאדם הממוצע אין כמעט אפשרות לסנן מידע, ולהבחין בין תוכן מוטה ולא מקצועי למידע מהימן, יש צורך במישהו שיעשה סדר בכל הבלגן. בשנים האחרונות, הצורך הזה עולה ביתר שאת בעולם הרפואה.
כ-80% מהידע הרפואי שאנחנו מאתרים בגוגל, הוא אינו נכון או אינו רלוונטי למקרה הפרטי שלנו. מעבר לכך - מידי יום נצברות כמויות אדירות של מידע רפואי בכל רחבי העולם בבתי חולים, במרפאות, באקדמיות, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר. פרוטוקול חדשני שהציל אתמול את חייה של ילדה קטנה בסינגפור, שחלתה במחלה קשה, יגיע במקרה הטוב לישראל רק אחרי 7 שנים. עד אז, ילדות אחרות, שחולות באותה מחלה לא יזכו להינצל.
לפני שש שנים, הוקמה בישראל מדינט (Medical Intelligence), חברה ייחודית מסוגה בעולם בתחום המתפתח של המודיעין הרפואי. החברה מבקשת לגשר על פערי המידע הרפואי שרק הולכים וגדלים עם השנים, ולהביא לחולים במחלות קשות וגנטיות את הידע העדכני ביותר שיכול להציל את חייהם. מדינט פיתחה מתודולוגיה חדשנית, המבוססת על שיטות מודיעיניות צבאיות. בחברה עובדים זה לצד זה אנשי מודיעין ואנשי רפואה, שאוספים מידע מכל העולם, מנתחים אותו ופורסים בפני המטופל את כל אופציות הטיפול האפשריות המותאמות לו אישית.
מייסדת ומנכ"לית החברה, תניה אטיאס, קצינה לשעבר ביחידת המודיעין 81, שהקימה את מדינט אחרי שמידע מודיעיני שאספה בעבור חבר שחלה בסרטן נדיר בגזע המוח, סייע לו למצוא טיפול מתאים, מדגישה עד כמה קשה לעקוב אחר מידע בעולם הרפואה: "ידע רפואי מכפיל את עצמו מדי יום פי שניים. כיום לוקח בממוצע לעדכן פרוטוקול רפואי 7 שנים. זה המון זמן - המידע של היום יכול להיות כבר לא רלוונטי מחר. מידי יום נוצרות כמויות עצומות של מידע רפואי, שגדלות באופן אקספוננציאלי".
אטיאס מציינת כי אין היום אף גוף, שמארגן את כל הידע הרפואי שנצבר ברחבי העולם במקום אחד, "כי זה פשוט בלתי אפשרי". ישנם מכוני מחקר ורופאים שמתמקדים בנישה ספציפית ויודעים מה נעשה בתחומם, אבל לרוב זה לא מספיק. מחלות מורכבות, אומרת אטיאס, נוגעות לתחומים רבים. "במקרה של סרטן ריאה שמקרין ליד או לרגל, למשל. האונקולוג יסתכל על הריאה, הנוירולוג יסתכל על העצבים. רופא שלישי יבחן את יכולת הדיבור, אחר יסתכל על הראייה והשמיעה. אין רופא אחד שיידע להסתכל על התמונה הכוללת".
אטיאס מביאה לדוגמה את אחד המקרים האחרונים שבהם טיפלה מדינט: "היה לנו מטופל, ילד בן 7, שאובחן במחלה גנטית. בישראל מטפלים במחלה באופן מסוים, ורוב המטופלים שחלו במחלה נפטרו אחרי שנה או שנתיים. אנחנו מצאנו פרוטוקולים אחרים של טיפול ביפן ובמדינות אחרות, שבעקבותיהם המטופל חי שנים רבות יותר. מדובר בפרוטוקול מבוסס מדעית. למשפחה של אותו ילד שהגיע אלינו, כמו רוב המשפחות, אין את המשאבים הכלכליים לנסוע ליפן כדי לקבל טיפולים. אנחנו הבאנו את הידע שמצאנו לבית החולים שיבא".
אטיאס מדגישה כי השירות של מדינט אינו תחליף לרופא המטפל. היא מודה כי בתחילת הדרך היא נתקלה בחשדנות מצד העולם הרפואי, אך כיום רופאים רבים מפנים את המטופלים שלהם למדינט. עוד היא מציינת כי החברה אינה משתפת פעולה עם גורמים מסחריים בעלי אינטרס, היא ספקית מידע של משרד הבריאות ("שנעזר בשירותי המודיעין הרפואי שלנו בתקופת הקורונה"), ושירותיה אף נכנסו לפוליסות ביטוח במספר חברות ביטוח.
כמו חמ"ל צבאי
אז איך עובד הלכה למעשה תהליך המודיעין הרפואי? מדינט מתנהלת כחמ"ל צבאי לכל דבר – היא מאתרת ואוספת מידע בשיטות של יחידות המודיעין. "כתבנו מתודולוגיה סדורה, שמבוססת על כמה שלבים של סריקה ואיתור של מידע רפואי", אומרת אטיאס ומפרטת: "בשלב הראשון, סורקים מידע פורמלי בכתבי העת הרפואיים בכל העולם, לפעמים יש צורך לתרגם מאמרים. משם עוברים לאיתור מידע מדעי רשמי באקדמיות, במכוני מחקר, בחברות תרופות ואצל רופאים. בשלב השני, סורקים מה שנקרא 'מידע רך' שעובר בין אנשים, למשל בהתכתבויות ברשתות החברתיות. לפעמים אנחנו מאתרים מטופלים דומים ושואבן מהם מידע. בשלב השלישי, אחרי שאנחנו מצליבים את שני סוגי המידע, אנחנו יוצרים קשרים ואוספים מידע בצורה אקטיבית".
ד"ר יותם ליאור, מומחה בביוכימיה ובאימונולוגיה, שהחל את דרכו במדינט בתור חוקר וכיום משמש בתור מנחה קליני, מספר על העבודה בחברה: "בתור חוקר, העבודה היא בעיקר מול מאגרי נתונים וכתיבת דוחות. בתור מנחה, ההסתכלות שלי רחבה יותר, אני מכניס לקונטקסט את הנתונים שמתקבלים, ומנווט את האנרגיות של החוקרים לכיוונים יעילים ככל האפשר".
ספר על העבודה עם המטופלים – אילו אנשים מגיעים אליכם ומה הם מקווים למצוא אצלכם?
"מגיעים אלינו אנשים עם מחלות כמו סרטן, כלי דם ומחלות גנטיות. יש כאלו שמגיעים אלינו אחרי שעברו ניתוח והם סובלים מתופעות לוואי, ויש גם אנשים שעדיין לא חולים, אבל נמצאו אצלם נטיות גנטיות למחלות. חלק מהמטופלים מחפשים טיפולים חדשים או אלטרנטיביים, ואחרים מרוצים מהטיפול הנוכחי שלהם, אבל רוצים לדעת אילו אופציות עומדות בפניהם בשלב הבא. בפגישה הראשונה אנחנו עושים תיאום ציפיות. בוחנים אם אכן יש מידע עדכני בנוגע למחלה הספציפית, ומגדירים ביחד עם המטופל את שאלות המחקר. זו עבודה משותפת. לאחר מכן, אנחנו עוברים לשלב המודיעיני של איתור המידע, זה תהליך שלוקח בממוצע כשבועיים. אחרי שאיתרנו את המידע שחיפשנו, אנחנו פורסים בפני המטופל את כל האפשרויות הטיפוליות כפי שהגדרנו במפגש הראשון.
"חשוב לציין שאנחנו רק מנגישים מידע. יש מחלות עלומות וסוגי סרטן מסובכים, ותפקידנו הוא להפוך כל אבן כדי להכיר את הטיפולים החדשניים והאלטרנטיביים שיש. אנחנו נותנים את האפשרות לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, אבל בסופו של דבר, את ההחלטה הסופית לגבי הטיפול מקבל המטופל עם הרופא שלו".
למה יש צורך בכלל במודיעין רפואי? האם אין זה תפקידו של הרופא להתעדכן ולהנגיש מידע למטופלים?
"הרופא המטפל מקדיש בממוצע בין 5 ל-10 דקות לכל מטופל. נוסף לזה, הוא עושה גם תורנויות ולא תמיד יש לו זמן להתעדכן בחומרים ובמידע חדש. זה פער שאנחנו מנסים לגשר עליו. אנחנו לא באים להחליף את הרופא. המטרה שלנו היא להפוך את הרפואה הטובה למצוינת".
אטיאס: "לוקח זמן לאתר מידע ולוודא את המהימנות שלו. כמות הידע שיש שם בחוץ היא עצומה - זה לא נתפס. החזון שלי הוא שתהיה יחידת מודיעין לכל רופא בעולם, שתשלב בין טכנולוגיה למידע רפואי. העולם הולך לכיוון של רפואה מותאמת אישית והמודיעין הרפואי הוא אחד הסימפטומים של מגמה זו".
בשיתוף Medint
פורסם לראשונה: 08:31, 10.08.21
