לקראת תיקון העוול? במשרד הבריאות מעדכנים את נוהלי חיסון השחפת BCG לתינוקות ומסירים את ההתייחסות לאתיופיה כמדינה עם שכיחות גבוהה של המחלה. בנוסף, הנחה המשרד ליידע את הנשים היולדות בדבר החיסון עוד במהלך ההיריון ולא בחדרי הלידה.
השינוי מגיע בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet שלפיו רק אתיופיה (לצד עולים מבני המנשה בהודו) זוכה להתייחסות ייעודית בנוהל החיסון נגד שחפת לתינוקות בשעה שלנשים משורת מדינות אחרות שבהן שכיחות המחלה משמעותית - כלל לא מציעים את החיסון. כך שבפועל, החיסון בחדרי הלידה התבצע על בסיס צבע עור בלבד.
עוד על הפרשה:
הנוהל, שיכלול התייחסות רחבה למדינות בהן התחלואה משמעותית, הוצג היום (ד') בדיון ועדת הבריאות בכנסת שייערך ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו.
ח"כ צגה מלקו (הליכוד) אמרה כי "משרד הבריאות לאורך השנים תמיד פגע ביוצאי אתיופיה ולפעמים אמרנו שזה עניין של בריאות, אבל בעניין השחפת, לא מתקבל על הדעת. במקור, גם עולים מבריה"מ לשעבר היו אמורים לקבל את החיסון. דבר כזה לא יכול להיות, בגלל המוצא שלנו, בכל פעם מפלים אותנו. בריאות זה דבר חשוב. פרופ' גרוטו דרש להפסיק את זה לפי הכתבה. בסוף יהיה אי-אמון במערכת. זה קיים כבר היום. האם צבע העור שלנו זה המדד שלכם? האם המוצא שלנו פגום?".
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, הודתה בדיון כי המציאות בחדרי הלידה מפלה במיוחד. "אכן הייתה בעיה ואולי עדיין יש בעיית אמון. במשך הזמן משרד הבריאות ניסה לפתור את הבעיה הזו. החיסון הזה צריך להינתן לפי הגעה ממדינות אנדמיות. נכון שהיו סעיפים ספציפיים אבל יכול להיות שהייתה הטעיה. מהעדויות ששמענו בשטח, לא עמדו בנוהל של משרד הבריאות. יצא הבוקר מכתב שבו נכתב 'שימו לב, העניין הוא לא צבע העור'. אין שום ספק שילד מהעדה האתיופית שנולד בישראל והוריו נולדו בישראל לא אמור לקבל את החיסון. הסיפור היה היישום של הנוהל בשטח. יכול להיות שהנוהל, כפי שהיה כתוב, גרם לאי-בהירות. יש פה תהליך עומק ליישם את הנוהל. בפועל נשנה נהלים, זה טוב וחשוב ועשינו את זה. נצטרך ללכת על עבודה בשטח".
עו"ד אווקה (קובי) זנהצילום: לע"מקודם לכן אמרה ד"ר אלרעי פרייס, כי "החל מפברואר 2022 התקיימה עבודת מטה במטרה להביא לשינוי. עדכון תדריך החיסונים מדגיש את הצורך להציע את החיסון רק למי שהגיע ממדינה אנדמית. שינוי זה נעשה במטרה למנוע אי-הבנה בפרשנות הנוהל". לצד זאת, הוסיפה אלרעי פרייס: "הבנו כי היישום עד כה לא היה על פי הנחיות הנוהל ולא ניתן תמיד על פי אינדיקציה רפואית, ובכך גם פגע ברגשות מטופלים, שלא לצורך".
עם זאת, נראה שהציפייה בקרב יוצאי אתיופיה היא לנוהל ברור יותר. לדבריו של עו"ד אווקה (קובי) זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, "טרם הועברה אלינו המדיניות החדשה. עם זאת, מדיניות שלא תבטל לחלוטין אפשרות לעשות אפיון גזעני לפי צבע עור, לא תהווה שינוי אמיתי". אווקה זנה אמר בדיון בכנסת כי "לא הייתה חובה לחסן את יוצאי אתיופיה או מדינות אחרות לשחפת. רופאים בשטח זיהו על פי צבע עור והפעילו לחץ גדול מאוד לחסן. מוציאים את הפרקטיקה הקשה והמשפילה מחדרי היולדות לגינקולוגים. מה שצריך להיות פה זה לאסור לחלוטין כל פרקטיקה של פרופיילינג וסנקציה למי שעושה את זה. אם עושים את זה, כל אישה יולדת צריכה למלא טופס ולהישאל על העניין הזה".
