לא רק מצב השיניים: בעוד מחלות ובעיות של שיניים כמו עששת ודלקת חניכיים מוכרות כמעט לכל אחד, נדמה שמחלות הפה לא זוכות לתשומת הלב הראויה, אף שהזנחה, אבחנה מאוחרת או חוסר טיפול עלולים להוות סיכון ממשי. הפה הוא שער הכניסה לגוף ולמערכת הדם, ולכן זיהומים או נגעים שונים בו עלולים להשליך על הבריאות הכללית.
קראו עוד:
הנה חמש מחלות הפה הבולטות והדרכים לטפל בהן.
1. הרפס (שלבקת)
מחלה זו מוכרת לרוב האוכלוסייה, אבל יש לה מספר ביטויים ולכן לא תמיד קל לזהות שבאמת מדובר בהרפס בחלל הפה. הרפס היא למעשה משפחה של וירוסים שנקראת Herpesviridae, ומרגע שהגוף נדבק בהם, הם נשארים בו לצמיתות. HSV-1 תוקף בעיקר את אזור הפה והשפתיים. המחלה מתאפיינת בתקופות שקטות, שבהן הווירוס נותר רדום במערכת העצבים, ובתקופות של התפרצות. ההערכה היא שכ-90% מהאוכלוסייה נחשפים אליו.
רוב המטופלים הסובלים מהרפס באופן תדיר, יודעים לזהות עוד לפני הופעת הנגעים שהמחלה לקראת התפרצות: הם חשים בעקצוץ שמבשר זאת. בהמשך מופיעות שלפוחיות קטנות וכואבות. אלה מתפוצצות אחר כך, מתכייבות ולבסוף מגלידות ומחלימות.
בין הסיכונים להרפס: גיל מבוגר, חשיפה לאור אולטרה-סגול, מתח פיזי או רגשי, עייפות, חום, קור, היריון, אלרגיה, טראומה, טיפול שיניים, מחלות בדרכי הנשימה, חום, מחזור ומחלות מערכתיות או ממאירות.
טיפול: חשוב להתחיל בטיפול בתוך 72 שעות מרגע הופעת הנגע. טיפול מאוחר מזה לא יהיה יעיל. התרופות הנפוצות הן ממשפחת התרופות האנטי-ויראליות. במקרים חמורים או תדירות ניכרת של התפרצויות ניתן לקבל גם טיפול סיסטמי טיפולי או כמניעה.
חשוב לדעת כי הרפס היא מחלה מידבקת, ויש להיות מודעים לכך ולהיזהר.
זיהום פטרייתי בפה
זיהום זה נגרם על ידי פטרייה הנחשבת לתושב קבע בחלל הפה, והוא אחד הזיהומים הנפוצים. ברוב המקרים הוא מתפרץ כשיש הפרעה באיזון בפלורה הטבעית של חלל הפה.
הזיהום הנוצר מפטריית הקנדידה ונקרא קנדידיאסיס (Candidiasis). הוא נראה כמו רובד לבן מתקלף, אך יכול להופיע גם בצורת אודם מפושט בחך כחותם של תותבת קיימת. המקומות שבהם נראה את הזיהום בדרך כלל הם החך הקשה, גבולות של שיניים תותבות והלשון.
יש מספר גורמי סיכון העלולים לגרום לשינויים בפלורה הטבעית של חלל הפה ובשל כך לגרום לקנדידיאסיס. גורמי הסיכון העיקריים: היגיינת פה לקויה, שיניים תותבות שלא מקפידים על היגיינה טובה לגביהן או על הסרתן בלילה, ועישון. גם מדוכאי חיסון שנוטלים אנטיביוטיקה או תרופות מדכאות חיסון למשך זמן ממושך, עלולים לפתח את הזיהום, וכך גם חולי סוכרת לא מאוזנת.
טיפול: יכול להיות מקומי על הנגע או סיסטמי.
אפטה
כמעט כל רופא שיניים או מומחה לבריאות הפה יודע לספר על פניות רבות של מטופלים עם תלונות על אפטה. אפטה מתבטאת בחלל הפה במראה של פצע או כיב, אך היא אינה מחלה זיהומית ואינה מידבקת. אפטה פוגעת בכ-20% מהאוכלוסייה בכל רגע נתון, כך שאחד מכל חמישה אנשים יסבול ממנה פעם.
רוב האפטות נעות מקוטר של כמה מילימטרים עד סנטימטר אחד, אך לעיתים הן עלולות להיות גדולות יותר. אפטה נראית בדרך כלל ככיב בעל קרום חיצוני בצבע צהוב-לבן ותופיע לרוב בריריות השפה או הלחי ולאו דווקא בחניכיים. אפטות יכולות לפגוע בכולם, אך נוטות להתפרץ בעקבות מצבי לחץ ודחק או בקרב קבוצות הסיכון הבאות: אנשים שסובלים מאלרגיות; בעלי נטייה גנטית; בעלי הפרעות המטולוגיות, גורמים זיהומיים וחסרים בוויטמין B12, בברזל או בחומצה פולית; חולי צליאק וקרוהן; ואנשים שהפסיקו לעשן. קבוצת סיכון גדולה מיוחד: חולי איידס.
טיפול: תחילה חשוב לפנות לרופא השיניים כדי לוודא שאכן מדובר באפטה ולא במחלה חמורה יותר. הטיפול עצמו נעשה בעיקר באמצעות תכשירים מאלחשים שחלקם מכילים סטרואידים.
3 צפייה בגלריה
הטיפול באפטה נעשה בעיקר באמצעות תכשירים מאלחשים שחלקם מכילים סטרואידים
(צילום: shutterstock)
חוורוורת (leukoplakia)
מופיעה כנגע לבן שלא מתקלף ושאינו מתאים לאבחנה של מחלה אחרת. יכולה גם להופיע כשילוב של נגע לבן ואדום (Erythroleukoplakia). נגע כזה נחשב טרום ממאיר, כך שהוא יכול להעיד על התפתחות עתידית של סרטן הפה. המקום המסוכן ביותר להופעתו הוא רצפת הפה והלשון, אך הוא יכול להופיע בכל מקום בחלל הפה. הנגע מופיע בקרב אחוז עד שני אחוזים מהאוכלוסייה. 4%-15% מהנגעים הופכים לממאירים. בין גורמי הסיכון הנפוצים נמצאים אלכוהול וטבק.
טיפול: יש לפנות למומחה לרפואת הפה. כשמגלים את הנגע, יש חשיבות עצומה למעקב ולשליחת ביופסיה כדי לשלול הפיכת הנגע לממאיר.
סרטן הפה
הנפוץ ביותר נקרא squamous cell carcinomas, ומקורו בשכבת האפיתל. בחלל הפה ניתן למצוא גם גידולים ממקור אחר כמו בלוטות רוק גדולות או קטנות. סרטן חלל הפה יכול להופיע בכל מקום בפה אך לרוב מופיע בבסיסי הלשון ובצדי הלשון, כשמשם הוא מתפשט ושולח גרורות דרך המערכת הלימפתית.
גורם הסיכון המרכזי הוא עישון, אבל גם צריכה מוגברת של אלכוהול יכולה להביא למחלה. בספרות הרפואית רואים כי ההשפעה המסרטנת הגבוהה ביותר טמונה בשילוב של אלכוהול וטבק. התסמינים המחשידים שצריכים להביא אתכם לבדיקה של רופא שיניים: נגע אדום, לבן או לבן-אדום, כיב או פצע שאינם מתרפאים מעל חודש או תוצאה של משטח לא סדיר.
אם יש ספק, אין ספק, ולכן רצוי לפנות לבירור מקיף בכל הופעה של נגע בחלל הפה. ככל שהנגע יאותר מוקדם יותר, הטיפול יהיה יעיל יותר. בנגעים טרום-סרטניים או סרטניים יש חשיבות באבחנה ובטיפול מהיר ככל שניתן.
טיפול: בתחילה יוסר הנגע הממאיר בלבד, אך אם מדובר בשלבים מאוחרים או מתקדמים יותר, ייתכן שיהיה צורך גם בטיפול תרופתי, בטיפולים כימותרפיים, בהקרנות או בניתוח.
ד"ר עוזי שפונט הוא מומחה לרפואת הפה ומנהל רפואי של מרפאת כללית סמייל החלוץ בחולון; ד"ר סבטלנה פלדמן היא מומחית לרפואת הפה במרפאת החלוץ; ד"ר ליאור יניב הוא מתמחה ברפואת הפה ומנהל רפואי של מרפאת כללית סמייל רוטשילד בראשון לציון
