אחוז הולך וגדל של זוגות שאינם מצליחים להיכנס להיריון באופן טבעי, מצליחים היום להביא ילדים לעולם באמצעות טיפולי פוריות. התהליך, שכרוך בלא מעט מקרים בהתמודדויות פיזיות ונפשיות מורכבות, עלול להימשך שנים רבות. ויחד עם זאת, מעט מאוד דובר עד כה על נקודת המבט הגברית בתהליך, ועוד פחות מזה נחשפו דרכי ההתמודדות של הצד הגברי עם הנושא. וובינר ראשון מסוגו בארץ מתקיים הערב (א') לרגל יום הגבר הבינלאומי, שבוע הפוריות המצוין באירופה וחודש המודעות לבריאות הגבר, החלים כולם בנובמבר, ובא להפנות זרקור אל הנושא.
קראו עוד:
לפני עשור עדי כהן (37) ובת זוגו מורן (36) ממודיעין החליטו להרחיב את המשפחה. השניים נישאו כשנה קודם לכן, לאחר חמש שנות זוגיות, והיה להם ברור שזה השלב הבא. כהן מספר על התהליך המורכב והמטלטל שעברו בשנים שבהם ניסו להביא ילד לעולם, ללא הצלחה: "בזמן שלמורן היו לשמחתי חברות שדאגו לרומם את רוחה לאורך התקופה, לי לא הייתה תמיכה כזו ונאלצתי להתמודד עם הקושי די לבד. הציפייה מאיתנו, כגברים, ולאו דווקא מהגבר המאצ'ואיסטי אלא גם ממי שיותר מחובר ומדבר את הרגשות שלו, היא להיות חזקים, לתמוך ולעודד את בנות הזוג, ולכן רובנו לא מרשים לעצמנו להתבונן גם במה שמתחולל בתוכנו".
כמו כהן, גברים רבים מדווחים על מצוקה וחוסר אונים לאורך תקופת טיפולי הפוריות כתוצאה ממצבי הדחק, הסטרס המתמשך שבו הם ובנות זוגם מצויים, הנובעים מחוסר ההצלחה שחווה הזוג, מהבושה שהם סוחבים בדרך, ובמקרה של הגברים, כפי שכהן בעצמו מציין, לעיתים גם מתחושת אשמה ופגיעה בתפיסת הגבריות שלהם.
על תחושות אלה ואחרות אומר כהן: "יש ניגוד מתסכל בין הקושי שאנחנו חווים, בבדידות שלנו כגברים בתהליך של טיפולי הפוריות, לבין היכולת שלנו לשתף בקושי הזה, כמו גם להיתמך ולהיעזר".
על מה רגשות האשמה?
"על זה שבהרבה מצבים בעיית הפוריות יכולה להיות אצלי. שהזרע שלי באיכות נמוכה, ובגלל זה אשתי צריכה לעבור כל מיני התערבויות רפואיות כמו הזרקות הורמונים, הזרעות, או שאיבת ביציות - ניתוח בהרדמה מלאה שהוא גם פולשני. כך שרוב ההתערבות הרפואית הן בצד שלה".
כהן, מנחה קבוצות, הקים מעגל גברים המתמודדים עם טיפולי פוריות. "הרבה גברים במעגל אומרים: 'הלוואי והייתי יכול לקחת את כל ההתערבויות הללו על עצמי כך שאשתי לא תצטרך לעבור את זה'. אני מבין את זה היטב כי את תחושת האשמה הזו אני עברתי על בשרי. אני רואה את הגברים במעגל ומרגיש את המצוקה והאשמה שלהם שזועקת 'בגלל שאני דפוק בפריון שלי אשתי צריכה לעבור את מה שהיא עוברת. אחרת היא לא הייתה סובלת'".
ומה אתה עונה להם?
"קודם כל אני נותן מקום לתחושות ולא הודף את מה הרגשות שעולים אצל מי שמגיע למעגל. תראי, זה בסדר לקבל את מה שיושב לי כרגע במחשבה, זה בסדר שאני מרגיש דפוק, מתוסכל וכועס. וזה גם בסדר לחשוש, כמו גם לשמוח ולהיות אופטימי ומלא בתקווה. ואחרי ה'בסדר' עובדים על להיות קשובים לעצמנו, להיות מקושרים למקורות האנרגיה שלנו ולהכיר בסיטואציית הסטרס הזו. זו חוויה קשה שלפעמים מלווה את בני הזוג תקופה ממושכת בחיים, ואני מסייע להם להגיע למצב של רגיעה.
"תחשבי על זה, לנוע בין ייאוש לתקווה. מרגע ההזרעה אתה מנסה להתמלא בתקווה עד שאתם מקבלים תשובה אם זה הצליח או לא. האישה עוברת רכבת רגשות כמונו, אבל הציפיה מאיתנו היא להיות הסלע האיתן הזה שאפשר להתפרק עליו ולהתנחם איתו. גם אנחנו עוברים סערת רגשות בתוכנו ולא תמיד יודעים להוציא אותה החוצה. ואם אנחנו לא מתמודדים עם זה נכון – אנחנו יכולים להסתגר. הזעם והכעס יכולים להתבטא בדרכים אחרות בחיינו. זה עשוי להוביל אותנו להיות פסיביים בתהליך הזה שהוא מאוד זוגי. אפשר ללמוד לעבוד עם הרגשות ולהיות במקומות הרבה יותר טובים".
בושה היא המכשול הראשון שצריך להתגבר עליו
כהן משתף: "לאחר שנולדו לי בשעה טובה שני ילדים (בת חמש ובן שנה) מטיפולי פוריות, כשביקשתי לעבד בדיעבד את מה שעבר עליי בכל אותן שנים, לא מצאתי מסגרת שהתאימה למקרה שלי. הפער הזה, בין הרצון לשתף לבין הקושי להיחשף, הותיר אותי כמו גברים רבים אחרים להתמודד לבד עם ההשלכות. זה מה שהוביל אותי לבסוף להקים מסגרת שכזו בעצמי ולאחר לימודי הנחיית קבוצות הזמנתי גברים המתמודדים עם טיפולי פוריות להצטרף למעגל גברים ייחודי עבורם".
זה נשמע שזה היה לא פחות גם בשבילך.
"לגמרי. גם עבורי וגם לליאור, השותף, שלי זו דרך משמעותית לעבד את מה שחווינו. מכל מפגש כזה אנחנו יוצאים באנרגיות ובמחשבות. ממש מרגישים שעשינו עוד צעד לעצמנו".
כהן הכיר את ליאור ישראל (40), פסיכותרפיסט גופני מכפר יונה, המתמודד בעצמו עם טיפולי פוריות, ויחד השניים הקימו ומובילים את המעגל. כיום משתתפים במעגל חמישה גברים שמתגברים יחד על הקושי שבחשיפה, משתפים זה את זה באתגרים השונים שאיתם הם מתמודדים לאורך התהליך וזוכים להבנה ולתמיכה.
"זה פשוט משנה חיים", אומר ישראל, נשוי שבע שנים ונמצא שנתיים בתהליך להבאת ילד לעולם. "מרגע שנפתחה הקבוצה, הראשונה מסוגה בישראל, קיבלנו הרבה פניות מאנשי מקצוע שונים שהמשותף ביניהם הוא עבודתם עם ולמען גברים המתמודדים עם טיפולי פוריות. משיחה לשיחה הבנתי שנגענו פה בנושא שכמעט שאינו מדובר, הזווית הגברית והפחות מוכרת בטיפולים".
איך הגברים במעגל מתגברים על הבושה שכרוכה ותחושת ה"אני לא מספיק גבר"?
"בושה היא המכשול הראשון שצריך להתגבר עליו. לגברים קשה להגיע לקבוצת תמיכה כזו אבל 'גברים אמיתיים' החליטו לעשות את הצעד הזה ולהיות חלק מקבוצת השווים ולהיות חלק מכוחה של קבוצה שמחזקת, קבוצה שבה אתה לא לבד, שיש בה מרחב לבוא ולומר את הכול בפתיחות, גם אם יש לי בעיה".
יחד עם זאת, הוא אומר, "אני רואה שינוי היום עם דור שמבקש להיות רגיש, זה שמכיל את בת הזוג בסיטואציות כאלה מורכבות, ולאו דווקא זה שיוצא בבוקר לעבודה להביא כסף הביתה".
גם השעון הביולוגי של הגברים מתקתק
ד"ר ליאת אדרי (49) ממודיעין-מכבים-רעות, מומחית באפיגנטיקה, היא אחת ממרצות הערב להעלאת המודעות לצד הגברי שבטיפולי הפוריות. לדבריה, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שניתן לשפר את איכות הזרע והתנועתיות שלו באמצעות מגוון דרכים, כתזונה נכונה, צמחי מרפא, פעולות פיזיות להשבחת הזרע ועוד, וכי נמצא שהיריון בריא בדרך לעובר בריא מתחיל כשנה ויותר לפני ההיריון ונוגע למאפייני שני בני הזוג בדרך למטרה הנכספת.
ד"ר ליאת אדרי: ""מדובר בבעיה עולמית לכן יש צורך לקחת את הבעיה הרגישה ולנרמל אותה ולתת לגברים תחושה שזה בסדר, שאפשר לדבר על זה ויש גם טיפול"
"בשנים האחרונות יש עניין הולך וגובר בהשפעת הסביבה על ביטוי הגנים – אפיגנטיקה - בזמן הפוריות, ובעיקר על ההשפעה שלה בנשים בשלבי הפוריות ובזמן ההיריון".
ומה עם הגברים?
"מחקרים אחרונים מראים את רגישות תאי הזרע לסביבה, תהליכים ביולוגים היכולים להשפיע על איכות תנועתיות הזרע, ריכוז תאי הזרע ובריאות העובר".
כיצד ניתן לטייב את בריאותם לקראת היריון בריא?
"על פי האפיגנטיקה, יש כמה דרכים לבקרה ולשליטה על הגנים. אחת מהן היא תהליך המתילציה - הוספת והסרת קבוצות מתיל ל-DNA. בשנים האחרונות התגלה שיש לנו שליטה על הגנים ושאפשר להפעיל אותם או לכבות אותם בדיוק כמו בלחיצה על מתג. לתהליך זה של המתילציה אחראית הקבוצה המתילית – קבוצה כימית הקשורה לקובלמין, המגיעה מוויטמין B12 – מתילקובלמין, ואנחנו זקוקים לה כדי לבנות את הורמון המלטונין והסרוטונין במוח. כשקבוצה מתילית נקשרת לגן אז היא משתיקה אותו. הגנים שנרצה להשתיק בגופנו הם אלה שיוצרים בעיות בגוף, למשל גנים שמעורבים בשגשוג של תאים העלולים לקדם מחלות בגוף, וגנים שעוצרים ההתפתחות של מערכת החיסון".
אם כך, יש חשיבות רבה לנוכחות של הקבוצה המתילית בגוף.
"נכון. כאשר התזונה שלנו בריאה וכוללת מזון טרי שאינו מתועש ומעובד, היא מספקת לגופנו רכיבים מהקבוצה המתילית. לצערנו, במזונותינו המתועשים והמעובדים חסרים רכיבים מהקבוצה המתילית שפשוט נהרסים בתהליכי העיבוד והשימור. לכן כדאי לצרוך קבוצה מתילית ממקורות אחרים – כמו תוסף מתיל קובלמין. המנגנון הביוכימי יפריד בין המתיל לקובלמין והוא יהיה זמין לתהליכי מתילציה נוספים".
לסיכום, היא אומרת: "מדובר בבעיה עולמית לכן יש צורך לקחת את הבעיה הרגישה ולנרמל אותה ולתת לגברים תחושה שזה בסדר, שאפשר לדבר על זה ויש גם טיפול. היום אנחנו מדברים על שימור זרע לגברים בדיוק כמו השיח שהיה בנושא לגבי נשים לפני כ-30 שנה. ההבנה היום היא שיש שעון ביולוגי לגברים בדיוק כמו לנשים. ושיש מה לעשות בעניין. לא צריך להתבייש. מדובר בתופעה ש-20% מהגברים מתמודדים עמה וכמעט שאינה מדוברת, והגיע הזמן לשנות את זה".
נשמע שהטבע מיישר קו בין גברים לנשים.
"אבל כיום, בואכה 2023, יש לנו שליטה על זה והמטרה לחשוף כמה שיותר גברים ונשים לתופעה על כל גווניה ולהעלות את המודעות".
