בשיתוף שמיר אופטיקה
אם אתם משקפופרים מילדות, התרחיש הזה בוודאי זכור לכם: אתם יושבים בכיתה, לא רואים מה שהמורה כותבת על הלוח, מנסים לשפר זווית, מאמצים את העיניים – ובסוף מתייאשים ומעתיקים מהשכן. "קוצר ראייה, מיופיה, הוא מצב שבו העין לא מצליחה לרכז את קרני האור על הרשתית", מסביר פרופ' יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), "אצל ילדים הליקוי נגרם בגלל התארכות יתר של גלגל העין, מה שמוביל למעשה לראייה המטושטשת".
בעוד כשבועיים יחזרו ילדי ישראל לספסל הלימודים. פרופ' מורד קורא להורים לשים לב להתנהגויות כמו צמצום עיניים, התקרבות מוגזמת למסכים ותלונות על כאבי ראש. הסימנים האלו יכולים להעיד על התפתחות קוצר ראייה, ולכן חשוב לגשת לבדיקת עיניים עוד לפני תחילת הלימודים. "לפעמים מתקיימות בבית הספר בדיקות סקר, אבל זה לא תמיד מספיק, ולרוב זה קורה מאוחר מדי, רק באמצע השנה", הוא מסביר.
40% מהנוער – קצרי ראייה
למרבה הצער, הסיכויים אינם לטובת הילדים. קוצר ראייה נחשב כיום למגפה עולמית. רק כדי לסבר את האוזן: בשנות ה־70, שכיחות קוצר הראייה אצל תלמידי תיכון בישראל הייתה 10%. כיום, 40% מבני הנוער סובלים מקוצר ראייה.
גנטיקה משחקת אמנם תפקיד חשוב בנושא, אבל העלייה הדרמטית מלמדת רבות על הגורם הסביבתי. "אחת הסיבות לעלייה בשכיחות קשורה להופעת האינטרנט ולריבוי השימוש במסכים, שלרוב בא על חשבון בילוי בחוץ", מסביר פרופ' מורד, "הוכח שחשיפה מועטה לאור יום טבעי מאיצה את התארכות גלגל העין. בשנים האחרונות נעשו מחקרים יפים בנושא, למשל מחקר שהשווה בין ילדים שעלו אחרי גיל עשר מאתיופיה, שם בילו שעות רבות מחוץ לבית ולא נחשפו הרבה למסכים, לעומת ילדים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל. במחקר התגלה שאצל ילידי הארץ שיעור קוצר הראייה הוא כפול".
קוצר ראייה מאובחן לרוב בגיל 5 עד 8, ואחת התופעות המוכרות בתקופה הזו היא קפיצות משמעותיות במספר העדשה. פרופ' מורד מבהיר כי לצד העניין האסתטי, יש בכך גם בעיה רפואית מהותית: "נמצא קשר ישיר בין מספרים גבוהים, מעל מינוס 6, לבין מחלות עיניים שונות בגיל מבוגר, עם סיבוכים שיכולים להגיע עד לעיוורון".
עד לא מזמן, עליית מספר העדשה הייתה כמעט בלתי נמנעת. בשנים האחרונות החלו להתבצע מחקרים וניסויים להאטת התפתחות קוצר הראייה אצל ילדים. בשנת 2017 הושגה פריצת דרך כאשר החלו להיכנס לשימוש טיפות האטרופין המדולל. "גילו שהאטרופין מאט את התפתחות קוצר הראייה, אבל ישנם מספר חסרונות בטיפול הזה", אומר פרופ' מורד, "ראשית, זה לא טיפול נעים לילדים והוא גם דורש היערכות מיוחדת כשנמצאים מחוץ לבית. אצל חלק מהילדים גם הופיעו תופעות לוואי כמו הרחבת האישונים או טשטוש ראייה. מעבר לכך, זה לא מוצר מדף, זו תמיסה שנרקחת במרשם, והחיסרון הבולט ביותר הוא שכאשר מפסיקים את הטיפות מהר מדי – המספר גדל בבת אחת. זו תופעה שנקראת ריבאונד".
עדשות משקפיים טיפוליות
בשנים האחרונות החלו כמה חברות אופטיקה בעולם לפתח עדשות משקפיים טיפוליות שמטרתן להאט את קצב התפתחות קוצר הראייה אצל ילדים. ב־2021 ניהל פרופ' מורד את אחד המחקרים הקליניים החלוציים שנעשו בישראל – ובמדינה מערבית בכלל – בשאלת היעילות של עדשות משקפיים טיפוליות. "עד אז רוב המחקרים נערכו באסיה, בייחוד בסין, שם קוצר הראייה אצל ילדים מגיע ל־90%", הוא מספר, "הבעיה היא שהגנטיקה וקצב התפתחות קוצר הראייה שונה באסיה מאשר במדינות המערב, כך שקשה להסיק מהמחקרים שנעשו באסיה על יעילות בקרב ילדים ישראלים".
במחקר לקחו חלק 126 ילדים ישראלים עם קוצר ראייה (מיופיה). לחצי מהם הותאמו עדשות משקפיים רגילות והאחרים קיבלו את העדשות הטיפוליות שפיתחה חברת שמיר אופטיקה, שנמצאת בקיבוץ שמיר בגבול הצפון.
"אחרי שנה הגענו למסקנה שהעדשות מאטות את התפתחות קוצר הראייה במעל 40% בממוצע בקרב ילדים צעירים וילדים ששני הוריהם סובלים מקוצר ראייה", מספר פרופ' מורד. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת הנחשב American journal of ophthalmology והוצגו בכנסים ובמגזינים נוספים לרפואת עיניים.
"עדשות משקפיים חד־מוקדיות רגילות משפרות את הראייה על ידי מיקוד האור בציר הראייה המרכזי בדיוק על הרשתית", מסבירה עדי עירון, אופטומטריסטית ומנהלת הדרכה בשמיר ישראל, "הבעיה נוצרת בפריפריה של גלגל העין, שם העדשה הרגילה לא מביאה למיקוד האור על הרשתית, אלא מאחורי הרשתית, וכך עלול להיווצר אצל הילדים מעגל קסמים שבו גלגל העין מתארך כדי להגיע אל נקודת המיקוד, וכאשר גלגל העין מתארך – קוצר הראייה עולה".
לדבריה, "כדי לפתור את הבעיה פותחו עדשות המשקפיים Shamir Optimee, שמביאות למיקוד האור על הרשתית גם בפריפריה של גלגל העין בזכות אזורים טיפוליים מיוחדים בעדשה, מה שמאט את ההתארכות של גלגל העין. מעבר לתיקון הראייה, יש בהן אלמנטים התומכים ברווחת הילד. הן מעוצבות בטכנולוגיה המאפשרת לראות בבירור בכל זווית הנמכה מבלי להפעיל לחץ על הצוואר או לעוות את היציבה. נושא נוסף שנלקח בחשבון הוא העמידות. הרבה ילדים נמנעים מפעילויות ספורט, בעיקר משחקי כדור, מחשש לשבור את המשקפיים. העדשות שיצרנו עבורם חזקות הרבה יותר מדרישות התקן של ה־FDA ואפשר להתאמן איתן ללא חשש. בנוסף, כדי להגביר את ההיענות לשימוש אצל הילדים דאגנו גם לצד האסתטי: העדשות נראות אפילו טוב יותר מעדשות משקפיים רגילות באותו מספר, הן דקות במיוחד, מעניקות מראה פנים טבעי ואין שום סימן שאלו עדשות טיפוליות".
מה ההורים צריכים לדעת על התאמת עדשות משקפיים טיפוליות? "ראשית", אומרת עירון, "ילדים לא תמיד יתלוננו על קושי בראייה כי הם לא מכירים משהו אחר או כי הם מפתחים מנגנון פיצוי לבעיה. לכן, חשוב לגשת לבדיקת עיניים יזומה עוד לפני תחילת הלימודים כדי למנוע קשיים במהלך השנה. כשבוחרים עדשות משקפיים טיפוליות חשוב לוודא עם האופטומטריסט שיעילותן הוכחה במחקר קליני, ובנוסף חשוב לשאול לגבי אחריות – האם ניתן להחליפן ללא עלות גם אם הילד לא הסתגל אליהן וגם אם חלה אצלו עלייה חריגה במספר".
חשוב לדעת שהזכאות למימון משקפיים לילדים קיימת עד גיל שמונה דרך סל הבריאות, בגילים מבוגרים יותר יש השתתפות בסכום מסוים בחלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים, וזה חל גם על עדשות המשקפיים הטיפוליות.
"עולם רפואת העיניים מדבר היום במונחים של ניהול קוצר הראייה ולא של תיקון", מסכם פרופ' מורד, "עדשות המשקפיים הטיפוליות הן לא פחות ממהפכה, כי הן לא רק מסייעות לראות ברור, אלא גם מעכבות את התפתחות קוצר הראייה. זו הסיבה שגילוי מוקדם הוא חשוב מאוד".
בשיתוף שמיר אופטיקה
