כשהמדינה לא מצליחה לענות לפניות הרבות לעזרה נפשית - יוזמה פרטית מנסה לתת פתרון חלקי: אזור הדרום, יותר כל אזור בארץ, סובל בשנים האחרונות ממצוקה חמורה בכח אדם מקצועי בכל הקשור לבריאות הנפש.
מנתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית שפורסמו במרץ 2022 עולה הפער הבלתי נסבל בין רמת השירותים שמקבלים תושבי המרכז לעומת תושבי הפריפריה, בעיקר בדרום, בתחום בריאות הנפש. כך למשל, 90% מהפסיכולוגים שנותנים טיפול גם במסגרת השירות הציבורי בדרום נאלצים לסרב לפניות חדשות, 30% מציינים כי הם מסרבים ל-10 פניות בשבוע. הפערים האלו התגברו גם בעקבות מגפת הקורונה, אז נרשמה עלייה בפניות לשירותים פסיכולוגיים בכל הארץ, כמו גם בדרום.
קראו עוד:
לאחרונה מתגבש פתרון, לפחות חלקי ונקודתי, לבעיה: המכללה האקדמית אחוה שבמועצה האזורית באר טוביה פתחה, בסיוע תרומה של קרן עזריאלי, קליניקה שמספקת טיפול פסיכולוגי לתושבי האזור, בהם אזרחים מהמגזר הערבי והחרדי ועולים מאתיופיה. מדובר באוכלוסיות חלשות בדרך כלל, שלא מצליחות לקבל את שירותי בריאות הנפש להם הם נזקקים במרפאות הציבוריות, ושאין ביכולתם לממן טיפולים כאלו במרפאות הפרטיות.
טיפול נפשי ביידיש, ערבית ואמהרית
"מדינת ישראל מאופיינת בהטרוגניות חברתית ותרבותית הכוללת מספר קהילות ייחודיות", אומרת מנכ"לית המכללה, ד"ר אתי גרובגלד. "יש קהילות שאינן מיוצגות באופן הולם בקרב הגורמים המספקים שירותי בריאות נפש. המצב חמור במגזר הערבי, בקרב יוצאי אתיופיה ואצל האוכלוסייה החרדית. מאחר שהטיפול הפסיכולוגי דורש היכרות עם המאפיינים התרבותיים של הקבוצה שממנה מגיע המטופל, הרי שבפועל, בשל היעדר נגישות תרבותית כמו שפה, הכרת הנורמות, יכולת גישור ועוד, חברי קהילות אלו הזקוקים לסיוע נפשי אינם מקבלים שירותי בריאות נפש מתאימים. תוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, שנפתחה במכללה בראשות פרופ' יהונתן גז, מבקשת לתת לכך מענה".
חלק מבוגרי התוכנית ותלמידיה כבר עובדים בקליניקה החדשה ומטפלים בתושבים. אומר יובל בלינקי המיזם, שמכהן גם כיו"ר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית במשרד הבריאות: "נתקלתי בהרבה מצבים בהם ילד דובר ערבית נזקק לטיפול, ולא היה לי למי להפנות אותו. זה נורא. קחי ילד עם מחשבות אובדניות, ילד שמתמודד עם חרדות נוראיות או עם בריונות בבית הספר; הוא פונה לקבלת טיפול ולא נענה, כי יש מעט מאוד פסיכולוגים קליניים פנויים, ואם מישהו מתפנה ומטפל בו, זה בשלב מאוחר. מדברים על אי-שוויוניות בבריאות, וזה בדיוק העניין: יש אוכלוסיות שיכולתן לקבל טיפול שוויוני היא פחותה, בגלל השפה והפער התרבותי.
5 צפייה בגלריה
"יש קהילות שאינן מיוצגות באופן הולם בקרב הגורמים המספקים שירותי בריאות נפש". מנכ"לית מכללת אחוה, ד"ר אתי גרובגלד
(צילום: המכללה האקדמית אחוה)
"הרי היכולת לקבל טיפול טוב קשורה ביכולת לתקשר בשפה שלך. היכולת של המטופל לתאר מה שהוא מרגיש ומה שעובר עליו, והיכולת של איש המקצוע לאבחן נכון את הפונה ולבחור את דרכי הטיפול המתאימות – שתיהן נפגעות בגלל פערי השפה והפערים התרבותיים. קחי למשל תיאור של מצוקה רגשית: בשפות שונות זה יישמע אחרת, ומי שלא מכיר את הניואנסים, יכול לאבחן או לטפל לא נכון ובכך לחטוא למטרה. כשהתקשורת בין איש מקצוע למטופל לא טובה, איכות הטיפול נפגמת. ישנן גם כל מיני סטיגמות ותפיסות שגויות לגבי אוכלוסיות שונות".
יובל בלינקי, מנהל המיזם: "נתקלתי בהרבה מצבים שבהם ילד דובר ערבית נזקק לטיפול, ולא היה לי למי להפנות אותו. זה נורא. קחי ילד עם מחשבות אובדניות, ילד שמתמודד עם חרדות נוראיות או עם בריונות בבית הספר; הוא פונה לקבלת טיפול ולא נענה"
הרעיון הוא שמטפל חרדי או ערבי, למשל, יטפלו רק במטופלים מהמגזר שלהם?
"לא בהכרח, אבל אנחנו יודעים שיש אנשים שמסרבים לקבל טיפול אצל אדם שלא בא מהעולם שלהם. אצלנו באחוה ניתן לקבל טיפול בערבית, ביידיש, באמהרית ובמגוון שפות אחרות. יש לנו מטפלים מרהט, מאום אל פחם וגם חב"דניק מלוד, ויפה לראות את השיח בהפסקות בין כולם. השילוב הזה מרתק בעיניי".
5 צפייה בגלריה
יובל בלינקי. "כשהתקשורת בין איש מקצוע למטופל לא טובה, איכות הטיפול נפגמת"
(צילום: המכללה האקדמית אחוה)
צניעות והמון רגישות
החב"דניק מלוד הוא חיים לוריא, סטודנט שנה ב' לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות במכללה. לדבריו, הוא מטפל בכל פונה ללא הבדל דת, גזע ומין. "מחקרים רבים טוענים שבני תרבויות שונות מגיבים שונה גם לדברים הבסיסים ביותר, כך שצריך לחקור כל תרבות בנפרד", הוא אומר. "לדעתי, עדיין לא חקרו כמו שצריך את האדם החרדי: מה עובר עליו כשהחסידות שלו מתפצלת לשתיים, למשל. הרי תהליך כזה בכלל לא רלוונטי ולא מובן למי שאיננו בעולם החרדי. מכללת אחוה מאפשרת מחקרים משותפים לחרדים ולערבים, וכל הצדדים מרוויחים מזה. הטיפולים עצמם מרתקים. אני יכול לטפל כאן באישה חילונית או בבן מיעוטים".
איך מתגברים על הסטיגמות?
"חשוב להבין ולמצוא את הגשר בין התרבויות. כשאני בא למטופל, זה ממקום של צניעות והמון רגישות. דרך המטופל אני לומד את המקצוע. פעם אמרתי לפרופסור שלימד אותי, 'אני חרדי. לא מכיר תרבויות אחרות. הוא ענה, 'אתה חרדי לשתי הדקות הראשונות של הטיפול. אחר כך אתה בן אדם'. זה נכון. בחדר הטיפולים כל החומות נופלות יחד עם הסטיגמות. בתוך השקט והסבלנות של חדר הטיפולים, מהר מאוד אני לא חרדי והיא לא חילונית. אין הבדל בערכים, אין הבדל מגדרי, יש פשוט אדם מול אדם".
סואר אבו פריח מרהט, גם היא סטודנטית בפסיכולוגיה קלינית באחוה, מתמחה בקליניקה. "פסיכולוגיה תמיד עניינה אותי", היא אומרת, "וככל שגדלתי, הבנתי עד כמה התחום הזה מהותי. בחברה הבדואית יש מחסור חמור בפסיכולוגים קליניים, בעיקר כאלה שיכולים לתת מענה ספציפי ונגיש לנשות המגזר.
חיים לוריא, מטפל: "פעם אמרתי לפרופסור שלימד אותי, 'אני חרדי. לא מכיר תרבויות אחרות'. הוא ענה, 'אתה חרדי לשתי הדקות הראשונות של הטיפול. אחר כך אתה בן אדם'. זה נכון. בחדר הטיפולים כל החומות נופלות יחד עם הסטיגמות"
"רק מתוך העבודה בקליניקה הרגשתי עד כמה חשוב שיהיה מולך מטפל שמדבר באותה שפה. גם ניבים שונים משפיעים על נוחות בטיפול, וחשוב שהמטפל יבין אותם, כי ככה המטופל יהיה משוחרר יותר. בתנאים האלה המטופל לא צריך להסביר או לתרגם את דבריו, והטיפול זורם. בקליניקה אני מצליחה לראות ניצנים של שינוי בתחום הזה, ומרגש להיות חלק ממנו".
הקליניקה פתוחה לקהל הרחב ונותנת שירות פסיכולוגי במחיר מסובסד לציבור הרחב. נכון לעכשיו, ניתן להגיע לטיפול באופן פרטי עצמאי, אולם בעתיד, אומרים במכללה, אמורים להתקבל מטופלים גם באמצעות קופות החולים.
