בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
לפני שנתיים וחצי ישן ח'אלד אבו סלמה במיטתו, כשפתאום העירה אותו מה שהרגיש כמו מכה חזקה בלב. "החלטתי להגיע מהר להדסה הר הצופים", הוא מספר, "אמרתי לרופאים שזה מרגיש כאילו יש לי חשמל על הלב".
אבו סלמה הועבר במהרה לצנתור שתוצאותיו נראו תקינות, והוא שוחרר לביתו. אבל "מכות החשמל" לא הפסיקו לתקוף את לבו, כפי שקורה לא אחת בקרב מטופלי לב, והוא הגיע שוב למחלקה הקרדיולוגית בהדסה, שם פגש בין היתר את פרופ' גבי אלבז-גרינר, מצנתרת בכירה במערך הלב, ואת פרופ' דוד לוריא, מנהל היחידה לטיפול בהפרעות קצב לב וקוצבים.
"הפרעות בקצב הלב הן תופעה די שכיחה", מסביר פרופ' לוריא. "המערכת החשמלית של הלב, כאשר היא משתבשת, עלולה ליצור שני סוגי הפרעות קצב: האחת - האטה בקצב הלב, והשנייה - האצה שלו. הרפואה המודרנית מציעה פתרונות מותאמים: השתלת קוצב לב במקרי האטה, או ביצוע הליך צריבה כשמדובר בקצב מהיר מדי.
"עם זאת, במקרה של המטופל שלנו – הפעם היינו צריכים למצוא פתרון מחוץ לקופסא, עבור מיקום בעייתי של ההפרעה בקצב הלב, אליו לא ניתן להגיע עם צנתר. פה מבחינתנו נבחנת יכולת הצוות להגיע למענה המותאם למצבו של החולה, גם כשמדובר במענה נדיר וייחודי".
בימים אלו הכריזה יו"ר דירקטוריון הדסה, השרה לשעבר דליה איציק, על פתיחת מיזם "פרס הדסה לרפואה עם נשמה", במסגרתו נקרא הציבור לבחור מיהם אנשי הצוות שעשו עבורו רפואה המשלבת נשמה יתרה, אנושיות ולב רחום. המיזם, שכבר הפך למסורת והביא בפעם הקודמת למעל 15,000 הצבעות מהציבור הרחב בכל הארץ.
כך, דרך החוויה האישית של המטופלים ובני משפחותיהם, מצאו בהדסה שבעה מאנשי הצוות שנכנסו ללבבות ולא ישכחו והם זכו להוקרה משמעותית. מעבר למקצועיות בלתי מתפשרת, אותם עובדים בוחרים להביא גם את הרגש וההכלה האינסופית המנחה אותם במתן השירות והטיפול בחולים. הצלת חייו של המטופל על ידי הצוות הקרדיולוגי בהדסה, עם המעטפת והליווי האנושי שקיבל, היא סיפור אחד מיני רבים אותם חושפים מטופלים המבקשים להשתתף בהצבעה ולבחור מיהם אנשי הצוות המסורים אשר העניקו להם הרבה מעבר לרפואה איכותית.
חולים מבוגרים יותר
"המרכז הרפואי הדסה נחשב לבין המובילים בישראל בכל הקשור לרפואת הלב, לרבות הטיפולים המוצעים בו, המחקר והחידושים בתחום", אומר פרופ' עופר אמיר, מנהל מערך הלב בהדסה. "מערך הלב החדש, הפועל בעין כרם ובהר הצופים, מהוה את 'הלב הפועם' בתחום רפואת הלב. לצד זאת, עוסק כל העת צוות המערך בפיתוח טכנולוגיה מובילה עם חברות סטארט אפ".
פרופ' אמיר, בעל התמחות באי ספיקת לב מתקדמת, מציין כי "החולים שלנו כיום מבוגרים יותר, חולים יותר ועם בעיות לב מורכבות יותר, שילוב קטלני שמנע מהם להיות מועמדים לטיפולים פולשניים לבעיות הלב שלהם בעבר. כיום יש לנו יכולת להציע להם אופציות טיפוליות צינתוריות ולא ניתוחיות, כמו למשל במקרים של החלפות ותיקוני מסתמים בצנתור.
"לפני כשנתיים, הוקם במסגרת מערך הלב מרכז לפיתוח טכנולוגי קרדיו-וסקולרי, במסגרתו פועלים אנשי הנדסה, פיתוח ויזמות. המרכז עוסק בפיתוח טכנולוגיות פרי רעיונות של אנשי הצוות שלנו בדגש על טיפול באי ספיקת לב, הקטנת נזק לשריר הלב באמצעות התקנים שונים ועוד.
"במערך הלב נמצא מרכז מוביל למחקר בסיסי של מחלות שריר הלב. מעבר לקידמה הטכנולוגית וליכולות המקצועיות, אנו עושים הכול כדי לזכור שבסוף יש חולה שתלוי בנו, ומשפחה שמצפה שנעשה הכול כדי לעזור לו. אמפתיה ורגישות הם חלק ממה שנדרש מאיתנו, ואנו מאוד משתדלים לא לשכוח זאת, למרות העומס והאתגרים המקצועיים המונחים לפתחנו".
כך גם במקרה של אבו סלמה. "הוא סבל מהפרעה די חמורה, שבעצם השביתה אותו לגמרי", מציין פרופ' לוריא. "לכל אחד יש תיאור קצת אחר של איך ההפרעה הזאת מרגישה, אבל התלונה השכיחה ביותר היא דפיקות לב לא נעימות. למטופל כמוהו יש 50 אלף דפיקות לב כאלה ביום. זה המון. זאת תחושה של סחרחורת, קוצר נשימה. אבו סלמה הרגיש מאוד מאוד מוגבל".
נוזל אלכוהולי שמוזרק לכלי הדם
למרות שההפרעה המדוברת שכיחה, מה שלדברי פרופ' לוריא היה נדיר במקרה הזה, הוא מיקום הבעיה. "לשריר הלב יש עובי/שכבות", הוא מסביר, "מוקדי הפרעות הקצב, אלה שמייצאים אותות חשמל לא תקינים, מתרכזים לרוב בשכבה הפנימית של הלב. אליה אפשר להגיע בצנתור סטנדרטי. במקרים נדירים חסית המוקדים מתרכזים בשכבה החיצונית של הלב. אבל כאן היה מקרה עוד יותר נדיר – והוא שהמקור להפרעות היה באמצע, בין השכבות. זה מקום שבלתי אפשרי להגיע אליו עם צנתר".
הפתרון לבעיה עובר דרך כלי הדם הקטנים שנמצאים באזור. אמנם אי אפשר להעביר דרכם צנתר, אבל כן נוזל. ולכן במקרים נדירים מאין אלה משתמשים בנוזל אלכוהולי, שמוזרק לכלי הדם, והוא הלכה למעשה מבצע עבודת הצנתר, צורב את המקום הפגוע, מנתק ומחסל את הפרעת הקצב. המרכז הרפואי הדסה הוא היום היחיד בישראל שמבצע את הפרוצדורה הזאת, בין היתר כי מדובר הליך מורכב מאוד.
"קודם כל צריך בכלל להצליח לאתר את כלי הדם הקטנצ'יק הזה, שיוליך אותנו בדיוק לנקודה הבעייתית", מסביר פרופ' לוריא, "וזה כשלעצמו מאוד קשה. שנית, אם בטעות האלכוהול יישפך החוצה זה עלול לעשות התקף לב".
"כדי להצליח במשימה הבלתי אפשרית הזאת חברו יחד שני צוותים", מסבירה פרופ' גבי אלבז גרינר, מצנתרת בכירה במערך הלב, "בהדסה יש שיתוף פעולה מלא בין היחידות השונות - כמו במקרה הזה בין יחידת הצנתורים ליחידת האלקטרופיזיולוגיה. כל אחד מביא את הניסיון שלו, מה שמאפשר לתת טיפול אופטימלי לחולים שלנו".
עיצוב מתקדם עם ציוד רפואי מהמתקדמים בעולם
וכך עבד צוות אחד על מיפוי ואיתור כלי הדם הספציפי, והצוות השני החדיר את החומר בצורה המדויקת ביותר. "מצאנו את הורידון הקטן, בדקנו שהוא מגיע, סגרנו משני הצדדים עם בלונים קטנים שזה לא יישפך, ובין הבלונים הזלפנו את האלכוהול", מתאר פרופ' לוריא. "השיפור במצבו של אבו סלמה היה דרמטי. ממצב של 50 אלף הפרעות שכאלה ביממה זה ירד לחמש – שהן מספר שיש אצל אדם בריא".
בית החולים הדסה מתבלט בנוף הרפואה הישראלי בזכות מערך הלב המתקדם שלו. המתחם החדשני, הממוקם בשני הקמפוסים - עין כרם והר הצופים - משלב עיצוב מתקדם עם ציוד רפואי מהמתקדמים בעולם. לצד הטיפול הרפואי, צוות המערך מקדם פיתוחים טכנולוגיים בשיתוף פעולה עם חברות הזנק מבטיחות בתחום.
פיתוח אחד, לדוגמא, הנמצא בשלבי הכנה לניסויים קליניים, מתבצע בשיתוף "קרדיו-ויה" ומציע חלופה בטוחה ויעילה יותר לניקור המסורתי בגישה לחלל קרום הלב. פיתוח נוסף, פרי שיתוף פעולה עם חברת EPD הישראלית, מתמודד עם אתגר הראות בצנתורים, כפי שצוין במקרה הזה. המערכת, המבוססת על זרמים חשמליים, מספקת הדמיה מדויקת של אזור הטיפול בלב, ובכך משפרת משמעותית את דיוק ההליך.
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
פורסם לראשונה: 16:01, 10.11.24
