המלחמה גורמת לכולנו לשנות את דפוסי ההתנהגות, כל אחד בדרכו. לפעמים השינוי דרמטי, אבל לפעמים הוא מתבטא במעשים מינוריים שלא תמיד אנחנו שמים לב אליהם. למשל, האם שמתם לב שאתם יושבים יותר בשירותים מאז שהתחילה המלחמה?
שינוי בתזונה באופן שמפחית משמעותי סיבים תזונתיים עלול לגרום לעצירות, גלישה ממושכת בטלפון בזמן שאתם בשירותים או פשוט הרצון להתבודד שם כמה דקות הן כולן תופעות טבעיות ואנושיות, אבל הן עלולות להוביל לבעיה הלא-נעימה של טחורים.
מהם טחורים?
טחורים הם כלי דם שהתרחבו והתנפחו באזור פי הטבעת. במקרים של עצירות או במצבים של ישיבה ממושכת, התנועה של הדחיפה של המעי הגס יחד עם כוח המשיכה, ממלאים את כלי הדם הקטנים באזור בדם, וכך במהלך השנים נוצרים הטחורים.
הסיבות להופעת טחורים הן: עצירות, ישיבה ממושכת במהלך היום ובמיוחד ישיבה ממושכת על האסלה, רפיון של רקמת החיבור באזור פי הטבעת (המתפתח עם הגיל), שלשול חריף, היריון (הרחם הגדל גורם ללחץ על האגן וכלי הדם) וגידולים באזור פי הטבעת.
מהם הסימפטומים השכיחים של טחורים?
הסימפטומים השכיחים כוללים: דמם רקטלי, החל מהופעת טיפות דם טרי על נייר הניגוב ועד טפטוף של דם באסלה. סממנים נוספים הם גרד ואי-נוחות באזור פי הטבעת, הפרשה רירית ורטיבות באזור פי הטבעת, תחושת מלאות (או גוש נייד) בפי הטבעת, ולעיתים גם בריחת צואה (הכתמה) בתחתון. כאב הוא לא סימפטום שכיח בטחורים אך כאב חזק יכול להופיע במקרה של טחור שנכלא מחוץ לפי הטבעת על רקע קריש דם שנוצר בתוכו. ב-40% מהמקרים, הטחורים לא יגרמו לסימפטומים.
מתי זה רק נראה כמו טחורים?
הדמם מטחורים על פי רוב הוא דם טרי (אדום בהיר) שנפרד מהצואה ואינו מלווה בכאבים. במקרה של דם כהה או צואה שחורה (מראה של זפת), החשד הוא לדמם ממקור אחר במערכת העיכול שדורש הערכה דחופה של גסטרואנטרולוג.
שלשול מעורבב בדם או תחושת דחיפות (לחץ) ליציאה, מרמזים על דלקת של המעי הגס. כאמור, כאבים בפי הטבעת בדרך כלל אינם מאפיינים טחורים. הסיבות האפשריות הינן פיסורה (חתך בפי הטבעת), אבצס באזור, פוליפ ו/או גידול.
ליתר ביטחון, בכל מקרה של דמם מפי הטבעת, כאב חיצוני או תחושה משונה באזור, מומלץ לגשת לרופא גסטרואנטרולוג או כירורג/פרוקטולוג. ואם לא בטוחים, ניתן לקבל הפניה גם מרופא המשפחה לצורך אבחון וקביעת טיפול להמשך. הטחורים לא "יעברו מעצמם" ואם לא יטופלו המצב עלול להחריף.
מהם הסיבוכים האפשריים מטחורים?
סיבוך יחסית נדיר כתוצאה מטחורים המדממים לאורך זמן היא חוסר דם (אנמיה). בכל מקרה של דמם רקטלי מומלץ לשקול בדיקת קולונוסקופיה, כדי לוודא שלא מדובר בגורם פנימי כמו גידול או פוליפ. הרופאים ממליצים לבצע גם ספירת דם לסובלים מטחורים מדממים. עם זאת, ברוב המקרים המראה של נייר טואלט מוכתם באדום מטעה, והדימום אינו רב.
סיבוך אחר הוא כליאתו של טחור מחוץ לפי הטבעת (בשל קריש דם שנוצר בתוכו) שגורם גודש ניכר וכאב. לרוב, הטיפול במצב זה הוא שמרני באמצעות אמבטיות ישיבה, מרככי יציאה ומשחה נגד טחורים שגורמת להקטנת הבצקת, וטיפול נגד כאבים.
אילו טיפולים קיימים בטחורים?
הטיפול השמרני כולל:
א. אמבטיות ישיבה: ישיבה באמבט (או גיגית) עם מים פושרים גורמת להרפיה של סוגר פי הטבעת והפחתת הבצקת והדלקת של הטחורים (מומלץ 4-3 פעמים ביום למשך כחמש עד עשר דקות).
ב. מרככי יציאה: תוספת של סיבים תזונתיים בדיאטה, או תרופות המונעות עצירות. בכך מפחיתים את המאמץ בעת היציאה שעלול להחמיר את הגודש והנפיחות של הטחורים.
ג. משחות או נרות: אלו מיועדים למקרים הקלים. רוב המשחות כוללות סטרואידים ומשככי כאבים שגורמים להפחתת הדלקת והכאב. לפעמים הבעיה נפתרת באמצעות המשחות (כאמור, במקרים הקלים) אבל לרוב הטיפול לא יהיה יעיל מספיק או שיידרש טיפול המשך. חשוב לציין גם כי המחקרים העלו שיעילות המשחות מוטלת בספק.
במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו עוזר, השלב הבא הוא טיפול מקומי המבוצע על ידי כירורג/פרוקטולוג או גסטרואנטרולוג. הטיפולים הקיימים כוללים: "קשירה" של הטחור. כשמו כן הוא, הטיפול כולל קשירה של הטחור באמצעות גומייה קטנה שמיועדת לכך. היא "חונקת" את הטחור. הטיפול גורם לכאב או אי-נוחות למשך כמה ימים, אבל נחשב די בטוח. בדרך כלל לאחר כיממה הגומייה נופלת מעצמה.
טיפולים נוספים כוללים: הזרקת חומר סקלרוזנט לתוך הטחורים הגורם לקרישת הדם, או טיפול תרמי (מבוסס על חימום), הכולל אינפרה-אדום או לייזר.
מתי נזדקק לניתוח?
במצבים החמורים (דרגה 4), האופציה הנוספת היא ניתוח. על אף שהניתוח עצמו הוא קצר יחסית (חצי שעה בלבד), הוא כולל הרדמה של לפחות חצי גוף או הרדמה מלאה, וההתאוששות מהניתוח כוללת כאבים משמעותיים. לכן הוא מוצע בדרך כלל כאפשרות האחרונה. אלא אם מטופל מגיע עם טחורים בדרגה 4, שבהם הטיפול המקומי שהוזכר לא עוזר.
כיום יש גם טיפולים חדשים ומודרניים המציעים פתרון לא כואב ומהיר עבור כל ארבע דרגות הטחורים. המטופל יכול להמשיך את שגרת יומו מיד לאחר הטיפול. הטיפול מתבצע באמצעות זרם חשמלי בתדירות נמוכה ישירות על בסיס הטחור. הגירוי החשמלי מעורר תגובה כימית שגורמת להפסקת זרימת הדם והטחור מתכווץ בהתאם. פעולת התכווצות הטחור ממשיכה גם בימים לאחר הטיפול. בעת הטיפול תיתכן תחושת אי-נוחות קלה (אין כאבים). המטופל יכול לחזור מיד לשגרת פעילות.
לסיכום, הימנעו מישיבה ממושכת על האסלה, שימו לב כמה זמן אתם מבלים לאחרונה בשירותים. אם אתם מרגישים שמשהו אינו כשורה, גם באזורים "מביכים" – פנו מיד לרופא/ה. אנחנו, הרופאים, לא מובכים כלל.
הכותב הוא מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד במרכז הרפואי וולפסון, ומומחה במרכז הרפואי רמת אביב