מזגזגים בין ערוצי החדשות. האימה בכל מקום. האם המערכה תתרחב? האם יתלקחו עוד חזיתות? כמה זמן תימשך המלחמה? האם תהיה אזעקה בקרוב? מבצעים מעבר זריז למדיה החברתית בניסיון להירגע – ורואים סרטוני זוועה, חטופים, הוצאות להורג. אימה.
קראו עוד:
לא קל לחיות בישראל בימים אלה. אנחנו מתמודדים עם מלחמה שפרצה במפתיע, פגעה באורח אכזרי וחסר תקדים בצעירים, במשפחות, בקשישים. התיאורים בלתי נתפסים, ואנחנו מוצפים בהם. אז איך לא נכנסים לחרדה? איך שורדים נפשית את התקופה הזו?
ראשית, חשוב לומר שאין פתרון אחד שהוא נכון לכולם. אותי, לדוגמה, מדיטציה מעצבנת במקום להרגיע, ויש כאלה שנשבעים שריצה היא התשובה לכל דבר, בעוד אחרים סובלים מכל שנייה. וחשוב לומר דבר נוסף: חרדה וחשש לנוכח הנסיבות הנוכחיות הן תגובה טבעית, ברורה, צפויה – ואפילו רצויה. חרדה מכריחה אותנו לחשוב על הסכנות ולהתגונן מפניהן. אז מתי זו בעיה? כשהחרדה שולטת בנו במקום שאנו נשלוט בה. כשבמקום לשרת אותנו, היא מזיקה לנו: מונעת מאיתנו לצאת מהבית, מפריעה לנו לישון, לאכול, להתרכז.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוניאז מה ניתן לעשות, ומה לא לעשות לנוכח תקופה משברית מתמשכת, רוויית חרדה? יכול להיות שכבר שמעתם את העצות הבאות, ואולי אפילו קראתם אותן במקום אחר. אין לאף אחד המצאות חדשות או כפתורי פלא להעלמת חרדה. אבל חשוב לשמוע את הדברים שוב, במרוכז, ולהזכיר אותם לעצמנו. גם אני מזכיר אותם לעצמי.
אל תעשו
1. אל תתחברו לחדשות כמו לאינפוזיה. נכון, יש אנשים שתחושה של שליטה בנעשה וידע לגביו מסייעים להפחית מתח, אבל גם עבורם זה נכון עד גבול מסוים. אנחנו חיים בעידן של עודף מידע, של נגישות אינסופית לערוצי מדיה. ההמלצה שלי: בחרו ערוץ מדיה מרכזי אחד, כזה שאתם סומכים עליו, וצרכו חדשות באורח שקול ומדוד רק ממקור אמין.
2. בשום אופן אל תידבקו לרשתות החברתיות. אם החדשות בערוצים הייעודיים מלחיצות, הרי שזרם האינפורמציה במדיה החברתית – שרובו בלתי מסונן במקרה הטוב ושגוי או מניפולטיבי במקרה הרע – יכול ממש להזיק. לרובנו קשה להתנתק לגמרי מהפייסבוק או מהאינסטוש, וזה מובן וטבעי, אבל מילת המפתח היא מינון. צריך, כמובן, גם להטיל ספק בכל פיסת מידע שמגיעה ממקור לא רשמי.
אם נגזר עליכם לבלות בבית עם הילדים, נצלו את הזמן. עזבו את הטלפון שלכם רגע בצד, תאפו יחד עוגיות, תרכיבו פאזל, תראו יחד סרט. כל דבר שכיף לכם לעשות אותו, ביחד או לבד, תעשו. כן, מותר אפילו (קצת) ליהנות בזמנים קשים
3. אל תחליטו שמחשבות הן מציאות. חשוב לשים לב ולהפריד בין מחשבות של פאניקה ("סופנו הגיע") למחשבות מציאותיות ("המצב קשה, אבל אנחנו לא בסכנה קיומית"). כשאתם נשטפים בגלי חרדה, נסו לערער על המחשבות הקטסטרופליות שקופצות לראש ולבחון אותן אל מול המציאות.
4. אל תחשבו שחייבים לסבול. נכון, הזמנים קשים. נכון, רבים סביבנו סובלים, ואפילו מאוד. אבל סבל כשלעצמו לא יסייע לחוסן הלאומי, לא לחיילים ולאזרחים בחזית, לא לפצועים וגם לא לכם. אם נגזר עליכם לבלות בבית עם הילדים, נצלו את הזמן. עזבו את הטלפון שלכם רגע בצד, תאפו יחד עוגיות, תרכיבו פאזל, תראו יחד סרט. כל דבר שכיף לכם לעשות אותו, ביחד או לבד, תעשו. כן, מותר אפילו (קצת) ליהנות בזמנים קשים.
עשו
1. תמכו זה בזה. הכוח שלנו ביחד גדול מהכוח לבד, ואחד הדברים שהכי עוזרים לרובנו הוא לסייע לאחרים. אז התגייסו לאסוף תרומות של בגדים וצעצועים למפונים, דברו עם שכן בודד בבניין שמתקשה והציעו לו סיוע, שתפו חברים ברשתות במסרים מרגיעים ובבדיחות ולא רק בהגיגי אסון. אם זה עוזר להם, זה יעזור גם לכם.
2 צפייה בגלריה
תופסים מחסה ליד שדרות. שמרו על מינונים נכונים של צריכת מידע חדשותי ברשתות החברתיות
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
2. הישארו בשליטה ונסו להיות עסוקים: אל תהססו לעשות כל דבר שבדרך כלל מקנה לכם תחושת שליטה והסחת דעת ממה שמתחולל סביב. תהיו פעילים, גלו יוזמה בבית ובעבודה. אולי זה הזמן לסידור הבית? לניקיון יסודי? להסתער על פרויקט במשרד? אני, לדוגמה, חושב על הקמת מרפאות לפגועים נפשית, ואני עסוק כל הזמן. עשו את מה שפועל עבורכם ועושה לכם טוב.
דווקא בעתות דחק כאלה חשוב לשמור על שגרה בריאה ומרגיעה. ארוחות בזמן, שינה בזמן, עוגני פעילות בזמן – כל אלה משדרים למוחנו ולגופנו מסר: הכול תחת שליטה. גם אם התחושה אחרת, כדאי לנסות את זה
3. שמרו על שגרה. נכון, קשה לישון בלילות האלה. החדשות קוראות לנו, האזעקות אולי ממתינות. אבל דווקא בעתות דחק כאלה חשוב לשמור על שגרה בריאה ומרגיעה. ארוחות בזמן, שינה בזמן, עוגני פעילות בזמן – כל אלה משדרים למוחנו ולגופנו מסר: הכול תחת שליטה. גם אם התחושה אחרת, כדאי לנסות את זה.
4. הישארו פעילים: אני שונא ספורט ואוהב רביצה על ספה, אבל מחקרים מוכיחים שאני במיעוט. אז זוזו, הניעו את הגוף – מתברר שלרבים זה עוזר להירגע.
5. הישארו אופטימיים: עם כל הרוע מסביב, עם כל החרדה והאימה, אנחנו עם ישראל. אנחנו אומה למודת אסונות. עברנו אותם. נעבור גם את זה. יחד.
הכותב הוא מנהל המכון הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש
