מומחה בכיר פרופ' סיריל כהן
(צילום: סטס קופולו)
"האומיקרון הוא הווריאנט עם הכי הרבה מוטציות שראינו עד עכשיו, ולכן הוא כל כך מטריד אותנו", אומר היום (א') לאולפן ynet פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, על הזן החדש של נגיף הקורונה.
קראו עוד:
הבוקר אמרה בדיון בכנסת ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שהווריאנט התפתח באמצע אוקטובר, כנראה. פרופ' כהן סבור שלפני כחודשיים הוא כנראה התפתח במצבו הנוכחי, מרובה המוטציות, אבל תהליך הבשלתו היה ארוך יותר. "בהערכה גסה, נראה שהדבר הזה התחיל להתבשל באפריקה כבר לפני שנה", אמר. "אנחנו רואים איך הוא התפצל מהזנים האחרים שאנחנו מכירים – בטא, דלתא, אלפא - וזה היה תהליך ארוך".
פרופ' כהן הוסיף שההערכה היא שהזן הזה התפצל אצל אנשים מדוכאי חיסון או חולי איידס. "אנחנו לא יודעים מה האפקט של הרבה מוטציות יחד, ולכן נוקטים משנה זהירות - לא רק בישראל, אלא בכל העולם", אמר.
1 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה ביוהנסבורג. "צוותי המעקב שלנו מנסים לאסוף נתונים מהאנשים שנדבקו", אומרת ד"ר פיטון
(צילום:AFP )
פרופ' כהן התבקש להסביר מה המשמעות של כמות מוטציות גדולה, ואמר: "בזנים אלפא ודלתא היו עשר עד 20 מוטציות בחלבון הספייק - החלבון שמאפשר לנגיף להידבק לתאים שלנו. בווירוס הזה יש בספייק 32 מוטציות. חיסון בטכנולוגיית mRNA מאפשר לגוף האדם ללמוד על החלבון הזה, אבל בחיסון אנחנו נותנים את הזן המקורי, כך שלגוף יהיה יותר קשה לזהות וריאנטים חדשים עם הרבה מוטציות. עם האלפא והדלתא לא היו הרבה שינויים, וראינו שהחיסונים עובדים. עכשיו נשאלת השאלה, עד כמה הווריאנט הזה יוכל להתחמק מחיסונים. יש הערכות שיש לו יכולת להתחמק מחלק מהתגובה החיסונית, וזה בהחלט צריך להטריד אותנו".
לשאלה, האם הווריאנט הזה יכול להוביל לחסינות עדר ולחיסול הווירוס, השיב: "נס חנוכה? לא הייתי בונה על זה. אין לנו יכולת כרגע לדעת את מידת החומרה שהווירוס הזה יכול לגרום. האנשים שנדבקו עד עכשיו הם בעיקר סטודנטים בדרום אפריקה, קבוצה שלא מייצגת את האוכלוסיות הפגיעות. מחכים לראות מה תהיה התמונה הקלינית של וריאנט כזה אצל אנשים שמועדים לתסמינים קשים".
פרופ' סיריל כהן: "נשאלת השאלה, עד כמה הווריאנט הזה יוכל להתחמק מחיסונים. יש הערכות שיש לו יכולת להתחמק מחלק מהתגובה החיסונית, וזה בהחלט צריך להטריד אותנו"
פרופ' כהן גם התייחס לקשר בין התפתחות הווריאנטים החדשים להיקף ההתחסנות במדינות שבהן הם מתפתחים. "זוהי אחת הנקודות החשובות ביותר", אמר. "אנחנו יכולים לתת בישראל ובמדינות מתועשות אפילו עשר מנות של חיסון, אבל אם לא נדאג לכך שרוב העולם יהיה מחוסן, וריאנטים ימשיכו להתפתח. ככל שנחסן יותר מדינות, החסינות תעלה בכל העולם, ויירד הסיכוי להיווצרותם של וריאנטים חדשים. הדאגה העיקרית שלנו היא ממדינות לא מחוסנות. ההגנה הכי טובה מפני הווריאנטים היא החיסונים, ללא ספק".
מרואיינת נוספת באולפן ynet היום הייתה ד"ר קים פיטון, מומחית למחלות זיהומיות מדרום אפריקה, שסיפרה על מצב התחלואה בארצה בעקבות גילוי הווריאנט החדש. "צוותי המעקב שלנו מנסים לאסוף נתונים מהאנשים שנדבקו", אמרה. "למוטציה של הווירוס יש פוטנציאל להדבקה וגם למחלה חמורה".
צפו בדבריה:
ריאיון עם מומחה קורונה מדרום אפריקה ד"ר קים פיטון
(צילום: סטס קופולו)
במסגרת הדיון על הווריאנט החדש התראיינו לאולפן ynet שלושה רופאים ישראלים שחיים באירופה - ד"ר ודים פרידמן מצ'כיה, ד"ר ניר קרלמן מגרמניה ופרופ' דוד כץ מבריטניה - שסיפרו איך נערכים בארצות האלו. מתברר שבבריטניה כבר התגלו שני אנשים שכנראה נדבקו על ידי האומיקרון. צפו בדברים:
פאנל רופאים באירופה
(צילום: סטס קופולו)
