הישראלים מתמודדים עם שיעורי השמנה גבוהים יותר - וגם מעשנים יותר: כך עולה מנתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ל-2021, שמתפרסמים היום (ג').
קראו עוד:
עודף משקל מוגדר כשמדד ה-BMI נמצא בטווחים של 29.9-25, השמנת יתר מוגדרת כשמדד ה-BMI נמצא בטווחים של 39.9-30. מהנתונים עולה כי כ-59% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 64-20 סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. 26.7% מהנשים הישראליות בגילים אלו סובלות מהשמנת יתר, ומדובר בעלייה משמעותית בהשוואה ל-2012, אז שיעורן עמד על 20.4%. גם בקרב גברים חלה בעשור האחרון עלייה בשיעורי ההשמנה: השיעור כיום עומד על 23.3%, לעומת 22% ב-2012.
שיעורי השמנת היתר ועודף המשקל הגבוהים ביותר בקרב גברים היו אצל בני 65 ומעלה: לא פחות מ-40% מהם מתמודדים עם עודף משקל. בקרב נשים באותה קבוצת גיל השיעור עומד על 30%.
ד"ר דן אויירו ממכבי שירותי בריאות: "השמנה הינה מחלה כרונית, רב מערכתית, שיש לטפל בה בצורה מקצועית, שכן היא מביאה לתחלואות נלוות רבות. אין לנו זמן לבזבז. המלחמה במגפה חייבת להתחיל, ועל המדינה להוביל זאת בהקדם האפשרי"
"אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית שהגיעה גם לישראל - מגפת ההשמנה", אומר ד"ר דן אויירו, מומחה ברפואת המשפחה ורופא השמנה במכבי שירותי בריאות. "השמנה הינה מחלה כרונית, רב מערכתית, שיש לטפל בה בצורה מקצועית, שכן היא מביאה לתחלואות נלוות רבות כמו מחלות לב, כלי דם, ממאירויות, בעיות אורתופדיות ובעיות נפשיות ורגשיות. אין לנו זמן לבזבז. המלחמה במגפה חייבת להתחיל, ועל המדינה להוביל זאת בהקדם האפשרי.
"הנתונים שפורסמו מעידים שהמגפה חולשת על כלל שכבות האוכלוסייה, אך ידוע כי שכבות סוציואקונומיות חלשות יותר הן חשופות יותר".
2 צפייה בגלריה
"אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית שהגיעה גם לישראל - מגפת ההשמנה", אומר ד"ר אויירו
(צילום: Shutterstock)
זו לא המגמה המדאיגה היחידה שעולה מהנתונים: מתברר ש-20.1% מהאוכלוסייה בישראל בגילי 74-16 מעשנים - עלייה בהשוואה ל-2019, אז עמד שיעור המעשנים על 19.6%. בשלב זה מוקדם לקבוע כי מדובר במגמה חדשה, אך גם אם מדובר בעלייה זמנית, המגמה מדאיגה.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בשיעורי המעשנים באוכלוסייה הכללית וגם בקרב בני הנוער", אומר פרופ' יוסי עזורי, מומחה ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות וממייסדי החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל של ההסתדרות הרפואית. "כתמיד, האוכלוסייה שמועדת יותר לעישון היא מהמעמד הסוציו אקונומי הנמוך יותר. אין לי ספק שהקורונה תרמה חלק נכבד לעלייה מבחינת המתח והחרדה. בשנים האחרונות קיימה מכבי סדנאות לגמילה מעישון גם בצורה מקוונת על מנת לאפשר גישה לשירות.
"גורם נוסף שנכנס בשנים האחרונות ותורם לעלייה בשיעורי העישון, במיוחד בקרב הנוער, הוא הסיגריות האלקטרוניות הגורמות למעשנים להתרגל לתהליך העישון, כולל שאיפת עשן, מה שהוכח כמוביל לעישון סיגריות רגילות בפועל".
נתונים נוספים שעולים מהמחקר מצביעים על עלייה בשיעור השימוש באנטיביוטיקה. הנתונים תואמים אזהרה של רופאים שפורסמה ביוני האחרון ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ולפיה נעשה בישראל שימוש מופרז באנטיביוטיקה, מה שעשוי להוביל לירידה בהשפעתה בשנים הבאות ולעמידות בהיקפים נרחבים.
מנהלת התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, סיכמה: "ב-2021 רואים עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה ובכמויות המעשנים. נתון מדאיג לא פחות הוא העלייה בהשמנה אצל ילדים בני שבע. מדובר בשינוי מגמה, שטרם נראה בעבר ושנובע כנראה ממגפת הקורונה".
