בשיתוף מדיסון
צפו: ועידת כולסטרול – פאנל בנושא התאמה אישית לטיפול
כולסטרול גבוה הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר למחלות לב וכלי דם. בוועידת הכולסטרול, שנערכה בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים, והועברה בשידור חי ב-ynet, דנו מיטב המומחים באיזון הנדרש בין שמירה על אורח חיים בריא לטיפול תרופתי, תרומתה של הגנטיקה, כיצד קובעים יעד אישי לרמת הכולסטרול, איך מתאימים את הטיפול הטוב ביותר לכל מטופל, ומדוע חשוב לבדוק גם את רמת הטריגליצרידים שלנו.
בפאנל מיוחד בוועידה שוחחנו עם שלושה מומחים על איך בוחרים טיפול מתאים לכל מטופל ואילו פרמטרים חיוניים: ד"ר רום קשת, מנהל המכון המטאבולי לרפואה מונעת במרכז הרפואי שיבא, פרופ' טליה מירון שץ, מומחית לקבלת החלטות רפואיות מהקריה האקדמית אונו ופרופ' רונן דורסט, קרדיולוג במערך הלב בהדסה.
משינוי הרגלים ועד טיפול תרופתי: כל הדרכים להורדת הכולסטרול הרע
"חשוב להבין ש-LDL, או 'הכולסטרול הרע', הוא גורם מרכזי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כמו למשל התקפי לב, שבץ מוחי ומחלות נוספות", מסביר ד"ר קשת. "מחקרים רבים מראים ככל שאנחנו מורידים את רמת ה-LDL, הסיכון יורד.
לרשות הרופאים עומדים מגוון אמצעים, החל משינוי אורח חיים הכולל תזונה בריאה, הפחתת משקל ופעילות אירובית, דרך תוספי תזונה, וכלה בטיפול תרופתי. כמעט לכל מטופל ניתן למצוא את התמהיל הנכון, כזה שיביא אותו ליעד הכולסטרול המתאים לו. אצל אלה שנמצאים בסיכון יותר גבוה או זקוקים לירידה גדולה יותר ברמת הכולסטרול, לפעמים משלבים כבר בהתחלה מספר סוגי תרופות כדי להגיע ליעד", ממשיך ד"ר קשת.
איך יוצרים מערכת אמון עם המטופל, כדי לגרום לו להבין מה כדאי לו לעשות?
ד"ר קשת: "חשוב להיות שקוף לגמרי ולמסור את כל המידע שיש בידנו. זה אומר להסביר למטופל מהי משמעות המחלה ומהו הסיכון שלו לאורך שנים, ללקות במחלות משמעותיות הכרוכות לעיתים בנכות ואולי אף בתמותה. כרופא, אני מציג בפני המטופל את אפשרויות הטיפול העומדות בפניו ומהו הסיכוי של כל אחת מהן, בין אם זה שינוי אורח חיים או טיפול תרופתי, להוריד את רמת ה-LDL.
"לפעמים אנחנו עושים הסכם בינינו - אתה תנסה לקחת את עצמך בידיים, לעשות שינוי משמעותי באורח החיים. ניקח שלושה-ארבעה חודשים שבהם אתה מוריד במשקל, עושה פעילות אירובית, משנה את התזונה. אם אתה מצליח, כל הכבוד, ואם לא, נשקול עזרה תרופתית".
יש כאלה שפונים אליהם בהגיון ויש כאלה שפונים אליהם ברגש?
"יש מטופלים שמסויגים מתרופות כי שמעו דברים מחברים או קראו באינטרנט וחוששים", מציין ד"ר קשת. תפקידו של הרופא הוא להפיג את החששות, להציג בפניהם את העובדות המבוססות על מחקרים בכל מה שקשור ליעילות ולבטיחות של התרופות".
"מטופלים צעירים לא תמיד מוכנים בקלות לטיפול. 'אני צעיר ובריא, מה פתאום שאתחיל לקחת תרופות?'. אני מזדהה איתם ואומר, 'אני מבין, אתה צעיר וזה שינוי משמעותי בחיים, אבל הוא חשוב'".
הגורם האישיותי
פרופ' שץ, כיצד משפיע אלמנט האישיות על ההתמודדות עם המחלה?
"קודם כל, כל מטופל, בלי קשר לאישיות שלו, רוצה להיות בריא; לא רוצה לחוות שבץ או לחוות התקף לב. לכן, מה שהכי חשוב למטופל להבין מבחינה אישית זה איך זה קשור אליו. למה הדבר הזה, כולסטרול רע, גורם – ומה עושים.
איך מתמודדים עם התנגדות המטופל, שהיא לפעמים חסם בפני קבלת טיפול ואולי אפילו הצלת חיים?
פרופ' שץ: "אנחנו באמת רואים את זה. נהוג לחשוב, שאם רק נגיד לאנשים מה לעשות, הם יעשו. שני הרופאים כאן לצידי יודעים שזה לא קורה. דרך אחת להוריד התנגדויות היא לא רפואית, אבל קשורה לרפואה – וזה באמצעות הפן הרגשי. יש מחקרים מתחום ה-HIV שהראו כי כאשר הרופא נותן למטופל את התחושה שבאמת אכפת לו, המטופל ייקח את התרופות.
"זה נשמע כמו וודו, אבל יש על זה מחקרים באופן עקבי בהרבה תחומי מחלות שונים. האינטראקציה בין המטפל למטופל צריכה להיות רגשית, כי אם אכפת למישהו ממני, אולי אעשה יותר. אם יש רופא אמפתי החוויה משתנה וזה יכול לקדם טיפול".
מה הדבר הכי שוב בתיווך המצב למטופלים?
פרופ' שץ: "חשוב שהמטופלים ידעו למה הם לוקחים את התרופה. מאחר שהטיפול מניעתי, ואנחנו לא רוצים לחוות את האירוע הלבבי, שתהיה להם איזושהי יכולת להבין מה התרופה עשתה להם. כי אחרת זה קצת תיאורטי".
בשיתוף מדיסון
פורסם לראשונה: 15:14, 30.12.24
