סרטן הריאות הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בעולם, ועכשיו נמצא מרכיב שעשוי לשפר את הטיפול בו: חוקרים במכון ויצמן למדע בדקו את התרופה הביולוגית "ארביטוקס" על עכברי מעבדה ומצאו שהיא עשויה לעכב את שגשוג הגידולים הסרטניים אצל חלק מהחולים. בעקבות זאת הם מתכוונים לבחון את יעילות התרופה על חולי סרטן ריאות.
קראו עוד:
הממצאים שלהם פורסמו בכתב העת המדעי Cell Reports Medicine. במחקר החדש, שאותו הוביל פרופ' יוסף ירדן, חתן פרס ישראל לחקר הסרטן, נבדקה השפעת "ארביטוקס" על גידולים בתאים סרטניים עם מוטציה בגן EGFR, שגורמת לעשירית מכלל המקרים של סרטן הריאות. תרופות שפותחו בעשור האחרון מציעות טיפול לקבוצה זו של חולים, אבל הוא יעיל בטווח הקצר בלבד: בתוך כשנה לומדים הגידולים הסרטניים לעקוף אותו, והמחלה חוזרת.
3 צפייה בגלריה
צוות החוקרים. למעלה, מימין: ד"ר מרי זרביב, אנה רודניצקי וד"ר רוני אורן. למטה, מימין: ד"ר סוונדו גירי, פרופ' יוסף ירדן וניטין גופטה
(צילום: מכון ויצמן למדע)
"מצאנו סמן ביולוגי פוטנציאלי שעשוי לשנות את אופן הטיפול", אומר פרופ' ירדן. "כמו שמוטציות מסוימות בגן BRCA מנבאות תגובה לתרופות שמקבלות חולות סרטן השד והשחלות, הסמן שמצאנו עכשיו עשוי לאפשר טיפול מותאם אישית בסרטן ריאות עם סיכויי הצלחה משופרים.
"סרטן הריאות מושפע ממזהמים שונים בעשן טבק ובאוויר. המחקר שלנו עוסק במוטציות שכנראה מונעות על ידי חלקיקים מיקרוסקופיים שכל אדם נחשף אליהם בגלל האטמוספרה המזוהמת. 15-12% מחולי סרטן הריאות בישראל סובלים מהמוטציות EGFR שאנחנו חוקרים. במדינות מזוהמות יותר עשויה השכיחות להגיע אפילו ל-35% מהמקרים. סוג זה של סרטן ריאות הוא שני בשכיחותו אחרי הסרטן שאופייני למעשני סיגריות".
"הגידולים התכווצו"
EGFR (קולטן לגורם גדילה אפידרמלי) הוא חלבון בקרום התא שקולט מהסביבה מסרים המורים לתא לצמוח ולהתחלק. תקלה במנגנון זה בעקבות מוטציות בגן המקודד לקולטן, עלולה לגרום לחלוקת התא לצאת משליטה ולהוביל להתפתחות של גידול סרטני. מסקירת מחקרים קליניים שביצעה ד"ר אילריה מרוקו, ממשתתפות המחקר של פרופ' ירדן, עלה כי יש עשרות מוטציות בגן EGFR, אבל כל החולים מקבלים טיפול זהה, ללא קשר לסוג המוטציות שלהם. תרופות אלו יעילות בטווח הקצר, אבל בתוך חודשים אחדים צובר הגידול הסרטני מוטציות חדשות ושינויים גנטיים אחרים המאפשרים לו לפתח עמידות.
3 צפייה בגלריה
תאי סרטן ריאות אנושיים עם המוטציה L858R בגן EGFR. בכחול: גרעיני התאים. באדום: חלבון המופיע בנוזל התא כשקולטני EGFR פעילים
בניסיון לבחון אפשרות לטיפול מותאם אישית, סיווגו החוקרים גידולי ריאה על פי סוגי המוטציה בגן EGFR ובחרו להתמקד במוטציה L858R, שמופיעה אצל כ-40% מהחולים עם מוטציות בגן זה. מוטציה זו גורמת לשינוי בזהות של חומצת אמינו אחת ברצף של מאות חומצות המרכיבות את הקולטן, אבל די בשינוי זה כדי לחולל מחלה קשה.
פרופ' יוסף ירדן, שהוביל את המחקר: "מהממצאים שלנו עולה כי אם 'ארביטוקס' תהיה בחירת הטיפול הראשונה לחולים עם המוטציה הספציפית, הסרטן לא יפתח עמידות מלכתחילה"
"בתאים סרטניים הנושאים מוטציה זו, זוגות של קולטני EGFR המצויים על קרום התא חייבים להתחבר על מנת להעביר את פקודת החלוקה לגרעין התא", מסביר פרופ' ירדן. "בעכברים שנשאו את המוטציה זיהינו שאם הזיווג בין הקולטנים אינו יוצא לפועל, פקודת החלוקה אינה יכולה לעבור לגרעין התא, והגידול הסרטני נבלם".
כדי למנוע מהקולטנים להתחבר ולהוביל לחלוקה, השתמשו החוקרים בתרופה "ארביטוקס" המבוססת על נוגדן הנקשר לקולטן ומונע את זיווגו עם קולטן נוסף. התרופה פותחה על פי מחקרים של פרופ' ירדן ופרופ' מיכאל סלע ואושרה לשימוש נגד גידולים של סרטן המעי הגס וסרטן ראש-צוואר.
ד"ר אילריה מרוקוצילום: מכון ויצמן למדעעל מנת לבדוק את יעילותה נגד גידולי סרטן ריאה עם המוטציה L858R, השתמשו החוקרים בדגימות גידולים שהוצאו מחולים אנושיים והושתלו בעכברים. "גידולים עם המוטציה L858R שטופלו ב'ארביטוקס' התכווצו", אומר פרופ' ירדן. "ראינו גם שאין הישנות של המחלה, גם לא בטווח הבינוני או הארוך. המשמעות היא שייתכן שעבור קבוצה גדולה של חולי סרטן ריאות קיימת תרופה שעשויה למנוע את חזרת הגידולים".
מדוע ניסיונות קודמים לטפל באמצעות "ארביטוקס" נכשלו או הניבו תוצאות שאינן חד-משמעיות?
"מהממצאים שלנו עולה כי אם 'ארביטוקס' תהיה בחירת הטיפול הראשונה לחולים עם המוטציה הספציפית, הסרטן לא יפתח עמידות מלכתחילה".
החוקרים מקווים שאם הניסויים הקליניים ישחזרו את הממצאים הנוכחיים, המעבר מהמעבדה לקליניקה יהיה מהיר יחסית. "זה יכול לסייע בהצלת חיים", אומרת ד"ר מרוקו. "יש כאן פוטנציאל אמיתי לטיפול יעיל ומותאם אישית עבור קבוצה גדולה של חולי סרטן ריאות".
