בשנת 1995 החלה לפעול התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד. האגודה למלחמה בסרטן יזמה, משרד הבריאות יישם והרעיון היה פשוט: במקום לקדם מודעות לבדיקות הממוגרפיה, נשים בגיל 50 עד 74, או נשים בסיכון מגיל 40, תקבלנה זימון ותזכורת אישית לגשת לבדיקה אחת לשנתיים.
ואמנם, התוכנית הביאה לגידול עצום במספר הנשים הפונות לבדיקות הממוגרפיה, ובהתאם לעלייה בשיעורי הגילוי והאבחון המוקדם, אלא ששלושה עשורים לאחר מכן נראה שמערכת הבריאות ומשרד הבריאות מתבססים ונשענים בעיקר על הממוגרפיה ככלי מרכזי, בשעה שתחומים אחרים שקשורים בסרטן השד, שרק בשנת 2018 גבה את חייהן של 1,042 נשים בישראל, די הוזנחו.
קראו עוד:
שלושה עשורים לאחר תחילת התוכנית המהפכנית והחשובה, נראה כי הגילאים שהיא כוללת זקוקים לעדכון, כמו גם ההתייחסות לנשים בקבוצות סיכון ועידודן לבדיקות ייעודיות. במערכת הבריאות עדיין לא יודעים כיצד ליישם את שילוב הבינה המלאכותית באיתור מוקדם של סרטן השד ובנוסף, מאגרי המידע בקופות החולים עדיין לא יודעים לצפות בצורה מדויקת מספיק, מי נמצאת יותר בסיכון.
על פי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, בישראל מתבצעות כ־360 אלף בדיקות ממוגרפיה בשנה. לבקשת "ידיעות אחרונות" ו־ynet עולה מנתוני קופת החולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, כי בשנת 2020 נרשמה ירידה חדה במספר בדיקות הממוגרפיה לעומת שנת 2019 בשל מגפת הקורונה, 254 אלף לעומת 264 בהתאמה. עם זאת, בשנת 2021 זינק מספר הבדיקות בקופה ל־294 אלף.
התוכנית מתמקדת בבנות 50 עד 74 אשר מזומנות לבדיקות הממוגרפיה, אך מאז יצאה לדרך המציאות השתנתה. "25 אחוזים מהנשים המאובחנות מדי שנה הן צעירות מגיל 50", אומרת טלי רוזין, מנכ"לית 'אחת מתשע. "התוכנית הלאומית היא דבר מופלא ויש לה 70 אחוזי היענות, אבל היום תוחלת החיים של נשים במדינת ישראל היא 82. לדעתי להפסיק לזמן נשים בגיל 74 נראה כמו אפליה על רקע גיל".
בעקבות פניית "אחת מתשע" למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש ועל רקע המלצת ועדת מומחים בראשותה של פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, השיב המנכ"ל כי אישה בגיל 49-45 ללא גורמי סיכון שתפנה לרופא האישי שלה תוכל לקבל מימון ציבורי לביצוע ממוגרפיה.
עניין נוסף שעליו מצביעה רוזין, הוא תשאול והערכת סיכון לקויים מצד רופאי הנשים. "אין, למשל, הרבה עידוד לעשות את בדיקת איתור הגן BRCA שעלול להצביע על סיכון מוגבר לסרטן השד. הרבה רופאים לא עושים את החיבור בין העובדה שלסבתא או לבת דודה היה סרטן שד לקבוצת סיכון".
"היום נשים מגיל 74 הן לגמרי בריאות, ואם יש צפי לתוחלת חיים ארוכה אז אין סיבה לעצור את זה בגיל הזה", אומרת פרופ' מירי סקלייר־לוי, מנהלת היחידה לדימות השד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "אנחנו חושבים שצריך להתחיל ממוגרפיה מגיל 40, בדומה לאיגודים מקצועיים אחרים בעולם. נשים רבות שמאובחנות הן מתחת לגיל 50, והן מגיעות לצערנו עם מחלה הרבה יותר מתקדמת.
לדבריה, "כל הנושא של לשאול את הנשים לגבי גורמי סיכון כמו הימצאות הגן BRCA הוא קריטי, ומאוד חשוב לשאול גם מצד האבא. הרבה פעמים אנחנו מוצאים שאין בכלל את המודעות לכך אצל רופא המשפחה או הגינקולוג, למרות שזה משהו שיכול להציל חיים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדי שנה נדונים המרכיבים בתוכנית. שינוי גיל תחילת הסקירה נדון ולאחר בדיקות חוזרות של הספרות, תוכניות מקבילות בעולם והנתונים בארץ הוחלט שלא לשנותו. משרד הבריאות, בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, מבצעים הדרכות לרופאי ולרופאות משפחה ולגינקולוגים ולגינקולוגיות כדי להעלות את מודעות המטופלות לחשיבות ביצוע בדיקות הממוגרפיה בגילים הרלוונטיים (74-50)".
