בתוך האבל הכבד, סיפקו הימים האחרונים שמחה מהולה בתקווה, עם שיבתם הביתה של חלק מהחטופים מידי מחבלי חמאס. במשרד הבריאות נמצאים עמוק בעיצומן של הפעולות לקליטת השבים בקהילה. הדבר מציב לא מעט אתגרים ואי-בהירות באשר לאופן הטיפול, אופן התמיכה הראוי, והזכויות הרפואיות הקיימות לחטופים ולבני משפחותיהם.
- מידע נוסף על המעטפת הכלכלית, הרפואית והנפשית של משפחות חטופים ונעדרים - באתר כל זכות ובאתר הביטוח הלאומי
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, מסבירה: "המשפחות והחטופים ששבו או שבים נמצאים כרגע בבתי החולים, והדבר הראשון שאנחנו כמערכת רוצים זה כמובן לתת להם את המעטפת המלאה - הן ברמה הרפואית הפיזית והן ברמה הנפשית – לאפשר להם לקבל את כל מה שהם צריכים במסגרת הזו. מה שחשוב זה שהציבור והם יבינו, שהמערכת כמערכת הולכת לחבק אותם ככל שהם ירצו".
7 צפייה בגלריה
מיקה (18) ויובל (11) אנגל שוחררו משבי חמאס עם אמן קרינה (51). תיעוד המפגש המשפחתי המרגש
(צילום: דובר צה"ל )
למה הכוונה?
"לדוגמה, מערכת הבריאות בדרך כלל עמוסה. לרוב כשמסתיימת פעולה רפואית המטופל מיד משוחרר הביתה. בבתי החולים כבר מבינים את הצורך לתת לשבים את הזמן שלהם להתחבר למשפחה שלהם, להבין מה קורה מסביב, לדעת לאיפה הם רוצים לצאת החוצה. אסור לשכוח שבחלק גדול מהמקרים אין בית לשוב אליו: חלק מהמשפחה נמצאת בבית מלון, חלקם נמצאים בבתים פרטיים. מערכת הבריאות עושה הכול כדי לתת את המעטפת המלאה ולהגן עליהם כל עוד הם צריכים את זה. זה כמובן תלוי במה שהם ובני המשפחה רוצים".
ד"ר הגר מזרחי: "כולם רוצים לבוא ולחבק. לפעמים זו המשפחה, לפעמים אלה חברים או מכרים קרובים או רחוקים יותר, והם צריכים זמן כדי לעבד את הדברים, לעבד את החוויה, ולהחליט שזה מתאים. לא תמיד בסיטואציה הזו אתה יכול להתמודד עם טור ארוך של אנשים שבאים לבקר אותך, ומנגד קשה להגיד לא, אל תבואו"
במשרד הבריאות מודעים לעומס הרגשי שהסיטואציה הנוכחית מייצרת בקרב החטופים, ובהתאם לכך נעשים מאמצים לווסת אותו עד כמה שניתן, ולהקל על ההתמודדות הלא-פשוטה גם ככה.
"מהשיחות ומהלקחים ממי ששב עכשיו ארצה עולים מספר דברים", אומרת ד"ר מזרחי. "כולם רוצים לבוא ולחבק אותם. לפעמים זו המשפחה, לפעמים אלה חברים או מכרים קרובים או רחוקים יותר, והם צריכים זמן כדי לעבד את הדברים, לעבד את החוויה, ולהחליט שזה מתאים. לא תמיד בסיטואציה הזו אתה יכול להתמודד עם טור ארוך של אנשים שבאים לבקר אותך, ומנגד קשה להגיד לא, אל תבואו.
"גם מבחינה של חשיפה לתקשורת - אני מכבדת את התקשורת, יש לה את החשיבות שלה, אבל זה שאתה נותן לשבים מסגרת מוגנת עם שעות ביקור ומתחם סגור, מאוד עוזר להם בהתמודדות. כמובן, אציין שוב: הכול נעשה בהתאמה למה שהם רוצים. הם רוצים להשתחרר – זו זכותם המלאה. הם רוצים לדבר עם התקשורת – זו גם זכותם המלאה. אנחנו רק נותנים להם את המרחב הזה של ההגנה".
מעבר לכך, חשוב לציין גם את המובן מאליו - הטיפול הרפואי והנפשי שכרגע מקבלים החטופים בבתי החולים, כמו גם את הזכויות הרפואיות המגיעות להם ולבני משפחותיהם כחוק לאחר השחרור. כבר ב-22 באוקטובר אישרה הכנסת את הסכם הסיוע לחטופים והנעדרים ובני משפחותיהם, המבטיח את זכויותיהם בדומה לנפגעי פעולות האיבה - דבר המקנה להם מעמד זהה מבחינת זכויות. ד"ר מזרחי מדגישה כי מרבית הטיפול הרפואי והנפשי ככל שיידרש, יינתן בקהילה על ידי קופות החולים, וזאת לאחר שיקבלו את המענה הטיפולי בבתי החולים.
"נכון לעכשיו, הזכויות הרפואיות של השבים ובני משפחתם בזכאות מלאה כמו כל מבוטח בקופות חולים. בנוסף, הם מקבלים את כל מה שהביטוח הלאומי מקצה להם", מרחיבה ד"ר מזרחי. "במילים פשוטות יותר: כל שב או שבה הם בעלי ביטוח כפול – הביטוח הרפואי הרגיל בקופת חולים, והביטוח המוקנה להם מתוקף החוק, מתוקף העובדה שהם מוגדרים כנפגעי פעולות איבה.
"הם מקבלים את המעטפת המלאה. בנוגע לטיפולים נפשיים, צריך לזכור שלכל אחד צריך להתאים את החבילה הזו באופן אישי. יכול מאוד להיות שמישהו אחד יזדקק לשיחה עם עובדת סוציאלית ואחר טיפול פסיכולוגי, או דברים נוספים בהיבט הנפשי. המערכת מוכנה לכל רצון שלהם באופן אקטיבי. הם יקבלו כל מה שניתן בין אם זה גופני, נפשי ובין אם זו עזרה מתוך נבכי הבירוקרטיה. המערכת מחבקת אותם".
בהתאם לכך, גם לאחר השחרור מבית החולים, משרד הבריאות ממשיך ללוות את השבים. נראה כי ישנה השתדלות מאוד גדולה - לא לאפשר מקום לטעויות.
"אנחנו פועלים קשה לסגור את הקצוות, ששום דבר לא יתפספס", מאשרת ד"ר מזרחי. "חלק גדול מהאנשים האלה באו מהדרום: אין להם את המרפאה רופא המשפחה שלהם, או אפילו בית לחזור אליו, ולכן יש מעורבות גדולה של קופות החולים".
במסגרת זו ממנה כל בית חולים אחות קשר, אשר תפקידה להבין יחד עם העובדת הסוציאלית והצוות הרפואי בבית החולים את מקום המעבר של המטופל לאחר השחרור מבית החולים. "למשל, נניח ששב או שבה יגיעו לירושלים. תפקיד אחות הקשר של בית החולים הוא למצוא את האחות בקהילה בהתאם לקופת החולים שבו השב מבוטח", מסבירה ד"ר מזרחי.
"משרד הבריאות אחראי לבדוק את זה. לדאוג שיש מעבר של נתונים מבית החולים לאחות הקשר ולאחות הקהילה, ומוודא פעם נוספת לאחר שבוע-שבועיים שלא הייתה תקלה. אני בטוחה שהמערכת כולה תגלה גם רגישות ותעזור לקדם את הדברים בצורה קלה. אנחנו עובדים על זה כבר לפני היציאה מבית החולים, ודואגים למלא כל צורך רפואי של בדיקה כזו או אחרת. מעבר לזה אנחנו מוודאים שיש קשר מול משרד הרווחה וביטוח לאומי - שהזכויות של השבים בתחומים שאינם בריאותיים ינוצלו וימומשו עד תום".
אפשרו פרטיות, וספקו סביבה מוגנת
בתוך כך עולות גם לא מעט שאלות באשר לאופן התמיכה הנכון לשבים לאחר החזרה הביתה - הן כאשר מדובר במעגל קרוב כמו בני משפחה או חברים, והן כאשר מדובר במעגלים רחוקים יותר. מה אומרים, איך ניגשים, מה מומלץ לעשות ומה לא.
לאחרונה פרסם משרד הבריאות איגרת לבני משפחות השבים, עם הנחיות מפורטות כיצד להעניק את התמיכה הדרושה, ליצור סביבה מוגנת, ולסייע בהשבת תחושת השליטה של היקרים. בחרנו להביא לכם את תוכן האגרת במלואו, על מנת שתוכלו גם אתם ליישם את הדברים הכתובים.
קבלה
כל אחד חווה את הדברים ומתבטא באופן הייחודי לו. חטופים משוחררים יכולים לבטא שמחה והקלה, לצד כעס, אשמה, בושה, תסכול ורגשות קשים נוספים. אלו תחושות טבעיות למצב המורכב אותו הם חווים. יצירת סביבה משפחתית תומכת, המכילה את קשת הרגשות של היקר לכם ללא שיפוטיות או בהלה, תאפשר לו לבטא את רגשותיו וצרכיו.
תמיכה
מתוך הקשבה ליקר לכם ובהתאמה לצורך שהוא מבטא, מומלץ לחבק (אם זה מתאים לו), להיות קשובים, להיות ביחד. בימים הראשונים מומלץ לייצר משמרות תמיכה משפחתיות ולא להשאיר את היקר לכם לבד. התמיכה מחממת לב ומחזקת את תחושת הביטחון. עם זאת יש לכבד גם את הצורך שלו להתאבל ולהיות לבד. ככל שיש לכם יוזמות מסייעות שאתם מבקשים להעניק ליקר לכם. בדקו איתו שאכן היוזמה נחווית על ידו כתומכת. לעיתים מתוך רצון לתמוך, אנחנו עלולים להציף.
הדרגתיות
את תהליך החזרה מהשבי ניתן להשוות למעבר מחדר חשוך לחדר מאוד מואר, לו נדרשת הסתגלות הגוף והנפש. על כן מומלץ בימים הראשונים לצמצם ככל הניתן את הגירויים ולהאט את הקצב. התנהלות זו תאפשר חזרה הדרגתית לשגרה. המלצה זו נכונה לשב ולבני המשפחה.
סביבה מוגנת
חשוב ליצור סביבה מוגנת במספר מעגלים ולבדוק עם היקר לכם שההיערכות המוצעת מתאימה לו.
- פרטיות
חשוב מאוד לאפשר לשב פרטיות מרבית ולדאוג שלחדר השינה שלו ייכנסו רק מי שהוא מרגיש בטוח במחיצתם ולאחר קבלת רשות. חשוב גם להקפיד על פרטיות היקר לכם בכל הנוגע למסירת מידע אודותיו, בין אם לבני משפחה במעגלים רחבים יותר ובין אם לאחרים.
- מבקרים בבית
מומלץ להגביל את כניסת המבקרים בבית למינימום. יש לאפשר ליקירכם ששב הביתה לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטה באשר למי יגיע הביתה ומי לא - גם כשמדובר באנשים שבדרך כלל מגיעים לביתכם, כמו שכנים או חברים
- המרחב הווירטואלי
מומלץ להרחיק מהיקר לכם (בהסכמתו כמובן), את סיקור המקרה במדיות הדיגיטליות השונות. חשוב במיוחד להגן עליו מפני צפייה בסרטונים שעלולים להוות טריגר המעורר את טראומות אירוע החטיפה והשבי.
- מרחב מוגן משאלות
מומלץ לא לשאול שאלות באשר למה שהיה שם (בשבי). ככל שהיקר לכם ירצה לספר, הקשיבו. תנו תוקף לתיאורי המעשים המחרידים, לזיכרונות ולאימה, אבל אל תזמו שיחה שמטרתה לברר מה החטוף השב עבר בשבי. המתינו שהוא יבחר בעצמו לשתף.
קשה שלא לשאול. הרי מדובר ביקר לכם מכל ובמשך תקופה ממושכת התייסרתם במחשבות על מה שקורה לו שם - אבל חשוב מאוד, לפחות בימים הראשונים, לא לשאול. שאלות שמכוונות אותו לחשוב על חוויות קשות, מקשות עליו לבטא את רצונו העצמאי. במקום זה מומלץ לשאול מה אתה צריך עכשיו כדי להרגיש מוגן? איפה אתה רוצה להיות עכשיו, בחדר? בחצר? מה אתה צריך כדי להרגיש הקלה?
צרכים בסיסיים
חדר שקט לשהות ולישון בו, פרטיות, מאכלים אהובים, מקלחת, שגרת טיפוח וקרבה רק למי שמגביר את תחושת הביטחון של החטוף השב, הם צרכים בסיסיים. חשוב לבדוק עם היקר לכם, מה עוד הוא צריך ולספק לו את מבוקשו. יש מי שיבקשו טלפון סלולארי, מחשב, בגד מסוים או כל דבר אחר. מומלץ להקשיב ולסייע בהתאם לצורך, ללא שיפוטיות.
החזרת השליטה
ב-7 לאוקטובר 2023 ניטלה מהחטופים באופן אכזרי יכולת השליטה שלהם בחייהם. השיבה הביתה מאפשרת ליקר לכם להחזיר את תחושת השליטה שלו בחייו. יש מי שיתאים להם לעשות זאת בהדרגה, יש מי שיפעלו במהירות ויש מי שיתקשו אפילו לקבל החלטות פשוטות בעצמם. קבלו זאת, אל תלחצו.
השתדלו לתת ליקר לכם לבחור בכל הזדמנות: מה אוכלים? מתי אוכלים? האם צופים בסרט? מי יבוא לבקר? מה נעשה מחר? וכן הלאה. ככל שהיקר לכם יהיה שותף לבחירות הנוגעות למציאות חייו, כך תחזור אליו בהדרגה תחושת השליטה.
7 צפייה בגלריה
אוריה ברודץ בן ה-4, יובל ברודץ בן ה-8, עופרי בת ה-10 ואמם הגר ברודץ במפגש הראשון עם האבא אביחי
(צילום: דוברות מרכז שניידר)
יצירת סדר יום ופעילות
לאחר מספר ימים בבית וככל שהשב/ה מסוגל/ה, חשוב לתכנן את סדר היום ולייצר שגרות. כמו כן, מומלץ להתנסות בפעילות שמאפשרת הנעה של הגוף. לשהות בשבי יש השלכות משמעותיות על הגוף, ובדרך כלל תנועה מגבירה את חושת החוסן ומייצרת הקלה. יחד עם זאת, יש מי שיתקשו לגייס את עצמם אפילו לפעילות גופנית פשוטה כמו הליכה. חשוב לא ללחוץ עליהם לעשות זאת.
היבטים הנוגעים לבריאות הגוף
טרם השיבה הביתה, יקירכם עבר בדיקות רפואיות נדרשות ושוחרר רק לאחר שנמצא כי אינו זקוק להמשך טיפול במסגרת אשפוז.. נציגי קופות החולים יצרו עמכם קשר כדי לתאם את המשך הטיפול הרפואי בהתאם לצורך. חלק מהחטופים והשבים שהו בתנאים לא אופטימליים ונחשפו לגורמים מזיקים, חוו מתח וחרדה שעלולים לגרום להופעה של בעיות רפואיות חדשות, יציאה מאיזון של מחלות כרוניות, או ירידה תפקודית. לכן, בתקופה הסמוכה לשחרור, מומלץ לשים לב במיוחד לכל שינוי במצבו הרפואי של השב, ולפנות לסיוע רפואי.
